נזכיר רק מעט מן המעט. כאשר פרצה מלחמת חסידים מתנגדים הרב שך קרא אז למלחמה על החסידים כולם ובמיוחד על האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור למרות שהוא זעק שהוא מתכוון לחב"ד חשבו האחיתופלים בבעלזא שהם יקפצו על העגלה הזו ויבנו את עצמם, הם יהיו החסידים היחידים שמסייעים למתנגדים והכריזו כי הם מצטרפים לדגל התורה הליטאית וקיוו כי בשכר זה יעשו מהם ומאדמו"רם את הכי גדולים, ולא היה עוד מקום ששם חשו כל כך בזויים יותר מדגל התורה, הם ברחו משם כל עוד נשמתם באפם, הם לא קלטו את כל מה שילד קטן קלט, שהם טועים בגדול
הם חזרו לאגודת ישראל על הברכיים, ושוב עשו טעות אחר טעות פוליטית, ולא אאריך כאן לפרט את כל אותה היסטוריה פוליטית
עתה שוב נקלעה בעלזא למצב שמתברר כי אין מנהיג לספינה הזו. האדמו"ר מבעלזא הוא מנהיג פנימי, חסידיו מעריצים אותו, אבל כאשר עוסקים אנו במנהיג כללי, הוא כל כך רחוק מכך, מפני שלא ניחן בחוש הנכון לדעת מתי כן ומתי לא. הוא לא המנהיג הראשון במצב הזה, אבל היו אחרים שהבינו כי הם צריכים לצידם יועץ טוב המבין ענין. האדמו"ר מבעלזא מחזיק סביבו את אותם נחשים ועקרבים אחיתופלים המפילים אותו בפח שוב ושוב, וכך גם עתה יעצו לו לעשות צעד שאפשר לפרש אותה לכל כיוון, מצד אחד הם יורקים על סאטמאר אבל מאידך טוענים הזאלונים והעדה החרדית כי אינם שותפים להסכם הזה כל עוד האדמו"ר מבעלזא אינו מכריז כי הוא מפסיק לקחת כסף מן המדינה
המעשה הזה אשר נעשה, ספק אם זה יעזור לשלום עם האהרוני מפני שהוא ייאלץ להתמודד עם תותחים מן העבר האחר שיירדו עליו בכל הזדמנות שילחץ את ידי האדמו"ר מבעלזא, ומה שבטוח, שגם כשלא יתכוונו לבעלזא יכו בו בשביל להכות באהרוני
צודקים החסידים הטוענים כי כבודם נפגע, שמעון וולף קליין וישראל אייכלר ועוד כאלו רחוקים מהבנה פוליטית, אסור היה להם ליצור את התדמית הזו שכאילו בעלזא נכנעת. מנהיג אמיתי היה ממשיך בדרכו וצוחק על סאטמאר. אם לאהרוני יש בעיה שהוא יכנע ויבא על ארבע לבעלזא
