הוא שוב יוצא עם אותה טענה כי החרדים רוצים לעבוד אבל האשמה היא של הממשלה שאינה מספקת מקומות עבודה לחרדים, כאילו שרוב רובם של אזרחי מדינת ישראל עובדים בממשלה ובעיריות. זהו אחד השקרים הגדולים. גם אם נניח שאמת הדבר שהחרדים אינו מיוצגים יחסית במקומות עבודה ממשלתיות ועירוניות, עדיין אין זה מסביר מה קורה בשוק הפרטי
מציאות היא, שרוב החרדים בארץ ישראל אינם עובדים ולא מפני שאינם רוצים, ישנם מאות ואלפים שאם היו מספקים להם מקומות עבודה היו הולכים לעבוד. הבעיה שלנו היא, כי יצורים מן הסוג של משה גפני ויענקל ליצמן שישבו בועדת הכספים כל כך הרבה שנים, הראש שלהם היה ב'חלוקה' באיך להוציא תקציבים למוסדות ולחלוקה ולא חשבו לרגע איך מוציאים מליונים להקמת מקומות עבודה לחרדים
על משה גפני ויענקל ליצמן להסביר, איך זה שמתוך מיליארדים שעברו דרכם במשך השנים ליצירת מקומות עבודה הם לא הצליחו להבטיח אחוז מסויים מן הכסף הזה שיבטיח יצירת מקומות עבודה לחרדים. לא בממשלה ולא בעיריות, אלא בשוק הפרטי. מאות מפעלים מסובסדים וממונים חלקית על ידי הממשלה מפני שהם מחזיקים מאות עובדים, איך זה שגפני וליצמן לא דאגו להבטיח כי לשם יחדרו עובדים חרדים
הציבור בישראל - והכוונה ללא חרדי - היה מקבל באהדה ובכבוד מאבק על תקציבים למען הקמת מקומות עבודה לחרדים, זה היה מוכיח שלא משחקים אחד בפה ואחד בלב, אלא מתכוונים הלכה למעשה
