גם אני עברתי את השלב הזה ולא התרגשתי, ידעתי כי זה מה שמבטיח לי אורך ימים, ומן האיסור על 'צופר' לפני 34 שנים, המשכתי והוצאתי עיתונים לפחות 25 שנה. תופתעו, לפני האיסור היו לי הרבה מחשבות לצאת מן הענין מפני שפיננסית בקושי הצלחתי להתקיים, ואותו איסור ליטאי שחתמו עליו רק הרבנים שך קנייבסקי ואלישיב, כל רבני החסידים כולל ליטאים כולל רבי שלמה זלמן אויערבך לא הסכימו לחתום, ואז הצטרף אליהם ר' מיכל פיינשטיין, האיסור הזה הוא שדחף אותי להוכיח כי אמשיך להוציא לאור עיתונים ובמשך של שנים הוצאתי לאור 1800 גליונות בלשון הקודש ובאידיש, דבר שהיום כשאני חוזר לאחור איני יודע איך עשיתי זאת, מהיכן התקיימתי ואיך יכולתי לבד בלי עזרת איש לעשות את זה
המסקנה שאליה אני מגיע, כי אותו איסור הוא זה שעשה זאת, הוא זה שנתן לי את הכח, ודוקא מפני שגדולי ישראל האמיתיים לא הסכימו לתת יד לאותו איסור שכל כולו היה מפני שהדפסתי מאמר תשובה שכתב ר' טובי' בלוי למאמר שכתב אצלי אהרן ישעי' רוטר נגד תיקון חוק השבות, ובשל אי הסכמה לתת התחייבות שאכתוב 'מרן' רק על הרב שך ולא על האדמו"ר מגור ה'לב שמחה' זצוק"ל
ספר קרוב לחמשת אלפים עמודים כתבתי אודות כל התקופה, מאז נכנסתי לעיתונות ועד היום, ואי"ה אדפיס אותו בקרוב, שם אני מגולל את ההיסטוריה מה קרה, איך התנהלו הענינים, מי היה נגד מי, על מה רבו ומדוע, שם תמצאו מאות עמודים העוסקים באיסורים על העיתונים שאף אחד מהם לא הצליח. ההיפך, כל איסור בנה עיתון חדש וחזק יותר
איסור שיכול להצליח, הוא אך ורק של כל גדולי ישראל מכל הקצוות. כל עוד מדובר באיסור חלקי, של פלג או אפילו פלגים, אין לו כל סיכוי להצליח, ההיפך, זה מזיק לענין, הצד האחר יעשה הכל לשבור את הלוחמים בו. אסור לשכוח, מדובר במאבק על חיים, אף אחד לא יתקפל. במיוחד כשעוסקים ב'משפחה' הם לא יכולים להרוס את כל אשר בנו רק בשל שגעונות של כמה שטופי זימה ב'יתד נאמן', ואני כותב זאת מתוך ידיעה ויכולת להוכיח את מה שאני כותב
אבל יחד עם זאת כאן המקום להעיר לאותם עורכי עיתונים. אתם רקדתם משמחה כשאסרו עיתונים אחרים, עכשיו אתם אוכלים אותה. בודאי זוכרים אתם את דברי המשנה באבות, על דאטפת אטפוך
