בעיית הבעיות בפיוס המוזר הזה שהאדמו"ר מבעלזא לא נותן לסאטמאר כלום מבחינה אידיאולוגית, הוא לא מוותר על התקציב, הוא לא מוותר על ההשתתפות בבחירות הטמאות, הוא לא יורה לישראל אייכלר לפרוש מכנסת המינים, הוא ממשיך בקו שקבע לפני יותר משלשים שנה וזה נוגד את האידיאה הסאטמארית
אסור לשכוח, בעלזא עד לאותה 'שטייענדיגע תורה' היתה חלק מ'העדה החרדית' שם האמינו כי הם נאמנים לשיטתה, הקרובה לשיטת סאטמאר. לפני כשלשים שנה כשניסו להשכין שלום בין 'העדה החרדית' לבעלזא אמור היה האדמו"ר מבעלזא לוותר לפחות על חלק כאשר הוא מקבל על עצמו את הכרעות בית הדין של 'העדה החרדית'. עתה, הוא לא מתחייב על דבר, הוא ממשיך בשלו, ואם כן, מה הרוויחו הסאטמארים?
אין זה פלא מדוע קבוצת רבנים יצאו במכתב להבהיר בצורה הכי ברורה, שכל עוד האדמו"ר מבעלזא אינו חוזר בו אידיאולוגית אז אין מה לדבר עמו. בעיית סאטמאר, שהיא איבדה את הנכס הכי יקר לה ה'שיטה' האידאולוגיה, זה כבר לא קיים במיוחד מאז יושב האהרוני על כסאו הוא מחפש רווח פוליטי קירבה לקבוצות הרחוקות מאוד משיטת סאטמאר. הוא השלים עם קלויזנבורג שנוא נפש האדמו"ר רבי יואל. אסור לשכוח שקלויזנבורג היתה הראשונה למרוד בכולם, היא צירפה את החינוך שלה ל'ממלכתי דתי' ולא ל'חינוך העצמאי'. לאהרוני חשוב היום המעמד האישי ולא עוד האידיאולוגי, וכאן חרפתה של סאטמאר
הזאלונים אינם יודעים איך לעכל את המצב הזה. מצד אחד הם זועקים הנה נצחנו הבעלזאי בא לבקש סליחה, אבל מאידך איזה נצחון זה כשהבעלזאי ממשיך לקחת כסף מן המדינה ולא מקבל על עצמו עוד את מרות 'העדה החרדית'
