חרדי שלא מצביע הוא בוגד!!!! החרדים שמחוררים את הספינה ומגישים את ראשנו על מגש למיארה

 

חרדי שלא מצביע הוא בוגד!!!! החרדים שמחוררים את הספינה ומגישים את ראשנו על מגש למיארה

אין חרדי אחד במדינה שלא מסתובב בשנים האחרונות עם בטן מלאה. נמאס לנו. התחושה הזו, שבה הנציגים שלנו לא תמיד קשובים לקולות מהשטח, שהאינטרסים של האזרח החרדי הפשוט נרמסים לפעמים בגלל שיקולים פוליטיים צרים, היא תחושה אמיתית, כואבת ומוצדקת לחלוטין. כולנו מכירים את הטענות. מי לא מכיר אותן? הן נשמעות בכל כולל, בכל בית כנסת, בכל שיחת רחוב ובכל ליל שישי. הביקורת הזו היא לא רק לגיטימית – היא הכרחית. הבלוג הפופולרי והקיצוני ביותר במגזר, "בעולמם של חרדים", מוכיח יום-יום שאפשר וצריך לבקר, לחשוף את העוולות, לתקוף את הממסד המפלגתי כשצריך, ולא לטאטא שום דבר מתחת לשטיח. נס שיש עיתונות עצמאית ונוקבת כזו שמשמשת שופר לכאב של הציבור.

אבל כאן בדיוק עובר קו הגבול הברור בין ביקורת בונה לבין התאבדות קולקטיבית. האם בגלל שהאוכל בחדר האוכל של הספינה אינו לטעמנו, נלך וננקב חור בקרקעית האונייה? האם בגלל כעס מוצדק לחלוטין, נשפוך את התינוק יחד עם המים ונחריב את הבית על יושביו?

מי שמחליט בבחירות הללו להישאר בבית, מי שבוחר "להעניש" את המפלגות החרדיות ולא להגיע לקלפי, אינו מעניש את הח"כים. הם יסתדרו. מי שנענש הוא הילד בחדר, האברך בכולל, רשתות החינוך והקיום היומיומי של כל משפחה חרדית בארץ הזו. אי-הצבעה בבחירות הללו היא לא אקט של מחאה; היא פשוט חיסול ממוקד של כולנו.

השמאל הפוליטי והמשפטי בארץ למד מזמן את השיטה. הם הבינו שהם לא יכולים לנצח את הציבור החרדי בעימות חזיתי. הציבור החרדי הוא נחוש, מלוכד ובעל כוח דמוגרפי עצום. לכן, האסטרטגיה החדשה שלהם מתוחכמת בהרבה: לייאש אותנו. הם עובדים שעות נוספות כדי להחדיר בתוכנו את התחושה ש"אין טעם", ש"כולם אותו דבר", ש"שום דבר לא ישתנה". המטרה שלהם היא להוביל לאדישות, כי אדישות חרדית שווה לשמאל מנדטים בחינם.

יותר מכך, הביטו סביבכם וראו את פטריית הרעל של מפלגות הקש שנפתחות בכל מערכת בחירות. מפלגות קיצוניות, כביכול "ימניות" או "חרדיות אלטרנטיביות", שמטרתן היחידה היא לשרוף עשרות אלפי קולות חרדיים ולהוריד אותם לטמיון מתחת לאחוז החסימה. מי לדעתכם מממן את הקמפיינים הללו? מי דוחף את הפילוגים הללו ברשתות החברתיות? כסף גדול שמגיע ישירות ממחוזות השמאל, שמטרתו המובהקת היא להכחיד את הייצוג החרדי, לפלג את המחנה ולפזר את הכוח שלנו לכל עבר.

הפעם, המשחק הוא על כל הקופה, והיריב הגדול ביותר שלנו אינו נמצא רק בכנסת – הוא נמצא במערכת המשפט ובמשרדי היועצת המשפטית לממשלה. כל חרדי שבוחר שלא להצביע, כל מי שמשאיר את תעודת הזהות בכיס ביום הבחירות, נותן במו ידיו פרס ענק למיארה ולמערכת שהיא מייצגת. הם רק מחכים לראות את אחוזי ההצבעה ברחוב החרדי צונחים. הם צמאים ליום שאחרי, כדי שיוכלו להכריז שהציבור החרדי איבד את כוחו, וכי הגיעה השעה להעביר את הגזירות הקשות ביותר שידענו מאז קום המדינה.

אם לא נתייצב בקלפי, התוצאות יהיו מיידיות ובלתי הפיכות:

* עולם התורה בסכנת קיום: תקציבי הישיבות והכוללים יימחקו כליל, ללא יכולת הגנה פוליטית.

* חיסול החינוך הטהור: המוסדות שלנו ייחנקו כלכלית ויוצבו בפני איומי סגירה או כפייה של תכנים זרים.

* רדיפה כלכלית: סבסוד המעונות, הנחות בארנונה ותוכניות סיוע למשפחות ברוכות ילדים יבוטלו כחלק ממסע נקמה פוליטי.

הביקורת על המפלגות החרדיות חייבת להמשך, ובמלוא העוצמה. אסור לשתוק על מחדלים, ואסור לתת להם חיים קלים. אבל את החשבונות הללו עושים בתוך הבית, לא מול האויב שבחוץ שמבקש לכלותנו. ביום הבחירות אין לנו את הפריבילגיה להיות מפונקים, פגועים או אדישים.

בפרט במערכת הבחירות הנוכחית, כאשר הטבעת המשפטית והציבורית הולכת ומתהדקת סביב צווארנו, המשמעות של השתמטות מהצבעה היא הפקרת השמירה. הפעם אין לנו שום ברירה אחרת. חובה על כל אחד ואחת להבין את גודל השעה, לבלוע את האגו, להניח בצד את הכעסים המוצדקים, לצאת לקלפי ולהצביע. זו לא שאלה של פוליטיקה – זו שאלה של הישרדות. הצלת האונייה של כולנו נמצאת בידיים שלנו.