המפה
הפוליטית החדשה: המרוויחים והמפסידים הגדולים של מערכת הבחירות
מערכת
הבחירות האחרונה תיזכר כאחת הסוערות והמפתיעות ביותר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת
ישראל. כאשר שכך אבק הקרבות של יום הבוחר והקולות נספרו, התברר כי המציאות בקלפיות
שונה לחלוטין מכל מה שניבאו הפרשנים והסוקרים בימוני המערכת. זו הייתה מערכת
בחירות של הכרעות חדות, שבה גושים פוליטיים התעצבו מחדש, מנהיגויות ותיקות הועמדו
למבחן, וכוחות חדשים שינו את מאזן האימה הפנים-מגזרי.
להלן ניתוח מקיף של המנצחים הגדולים שהפתיעו את המערכת, והמפסידים שנותרו להתמודד עם השברים ביום שאחרי.
המרוויחים
הגדולים
בנימין
נתניהו: הניצחון על הסקרים והשמירה על הבסיס
בנימין
נתניהו רושם את אחד מהישגיו הפוליטיים המרשימים ביותר, כאשר מפלגת הליכוד ניצבת על
27 מנדטים.
לאורך
כל חודשי מערכת הבחירות, הבטיחו סקרי השמאל וכלי התקשורת המרכזיים כי הליכוד נמצא
במגמת התרסקות וצפו למפלגה נתון של כ-18 מנדטים בלבד. הפרשנים העריכו כי השותפים
מימין, ובראשם איתמר בן גביר, יצליחו "לשתות" את קולות הליכוד הליבתיים
ולהותיר את נתניהו מוחלש.
אולם,
בפועל הוכח פעם נוספת כי נתניהו מיטיב לקרוא את השטח מכל סוקר. הציבור הליכודי
הציג נאמנות גבוהה, חזר הביתה בהמוניו ביום הפקודה, וסירב לנהור אחר הבטחות
אלטרנטיביות מימין. נתניהו ידע למקד את הקמפיין בשמירה על שלטון הימין, בלם את
הזליגה למפלגות הלוויין, וביסס מחדש את מעמדו כמנהיג הבלתי מעורער של המחנה הלאומי.
מהפכת
מרן הגר"ד לנדו: חיים חדשים ביהדות התורה
המרוויח
השני, ואולי המפתיע ביותר בעוצמתו בזירה החרדית, הוא מרן ראש הישיבה הגאון רבי
דב לנדאו. בצעד מנהיגותי תקיף ונחוש, הצליח הרב לנדאו להפיח חיים חדשים ביהדות
התורה ולהוביל אותה להישג חסר תקדים, תוך קבלת אמון מוחלט מהציבור החרדי לגווניו.
הרב דב
לנדאו זיהה את הצורך ברענון פנימי עמוק ובניקוי השורות. במסגרת זו, הובל מהלך
דרמטי של הדחת חבר הכנסת הוותיק משה גפני – צעד שרבים במערכת הפוליטית חזו שיביא
לשבר ולקריסה בקלפיות. בפועל, המהלך התברר כהצלחה מטאורית. הציבור החרדי ראה את
מסירות נפשו של ראש הישיבה, שמע את קריאתו האותנטית למען עולם התורה, והגיב בנהירה
אל הקלפיות. הרב לנדאו הצליח לרסק את קבוצות "צבע שחור" ולייטנר
הפנים-מגזריות, והוכיח כי השטח הליטאי והתורני נאמן לחלוטין לגדולי הדור ואינו
מושפע מעסקנות ישנה.
המפסידים
הגדולים
חסידות
גור: המפץ של מאיר פרוש וחומת תורת ישראל
בצד
המפסיד של המגזר החרדי, המכה הקשה ביותר ניחתה על חסידות גור. החסידות
הגדולה והחזקה, שנחשבה במשך עשרות שנים לציר המרכזי והחזק ביותר באגודת ישראל,
מצאה את עצמה ערומה לחלוטין מבחינה פוליטית בעקבות מהלך מבריק ובלתי צפוי של שלומי
אמונים.
השר
מאיר פרוש הוביל "תרגיל גדול" ששינה את כללי המשחק הפנים-חסידיים. פרוש
הקים ופתח את מפלגת "חומת תורת ישראל", ריכז סביבו כוחות פוליטיים וחסידויות נוספות שחשו
מקופחות לאורך השנים, ופיצל את כוחה המסורתי של אגודת ישראל. המהלך הזה ריסק את
ההגמוניה ההיסטורית של חסידות גור, הותיר אותה מבודדת במערכה, והוכיח כי המפתח
האלקטורלי כבר אינו נמצא בידיהם בלבד.
אריה
דרעי: תום עידן ש"ס
מפסיד
כואב נוסף הוא יו"ר ש"ס, אריה דרעי. מערכת הבחירות הנוכחית סימנה באופן
מובהק את מה שנראה כסוף דרכו הפוליטית המובילה, וכשתולדה מכך – תם עידן ש"ס
במתכונתה ההיסטורית.
הציבור
הספרדי הרחב, ובמיוחד קהל המסורתיים ובני התורה, הביע אכזבה עמוקה מהתנהלותה של
המפלגה בשנים האחרונות ומהתמקדותה בעסקנות פוליטית על פני דאגה אמיתית לשכבות
החלשות ולזהות היהודית. הציבור החליט להיפרד מדרעי לשלום ובז לעסקנות הישנה. קולות
רבים מש"ס זלגו לליכוד ולרשימות תורניות אחרות, מה שהוביל לקריסה חסרת תקדים
של המפלגה שהקימו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
איתמר
בן גביר: הבטחות לחוד ומציאות לחוד
יו"ר
עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, התגלה במערכת הבחירות הזו כמי שהציבור מאס
בהצהרותיו הבומבסטיות. בן גביר, שפיזר הבטחות רבות על "ביטחון מוחלט"
ועל מינויה של טלי גוטליב לתפקיד שרת המשפטים, גילה כי הבוחר הימני אינו קונה
מילים ללא כיסוי.
הציבור
הליכודי והימני שם לו "אצבע בעין" והבהיר לו כי ניהול מדינה וביטחון
אינם משחק ילדים. המסר מהשטח לבן גביר היה חד וברור: "תמשיך לשחק דאונטות
בכהנא חי, אנחנו הליכודניקים קצת יותר חכמים ומתוחכמים ממך". הבוחרים הבינו
כי בעתות משבר נדרשת מנהיגות שקולה ואחראית, ונטשו את עוצמה יהודית לטובת חזרה
לבית הטבעי והבטוח תחת הנהגת נתניהו.
סיכום
מערכת
בחירות זו שרטטה מחדש את קווי המתאר של הפוליטיקה הישראלית. היא הוכיחה כי הבסיס
הליכודי נותר איתן ומתוחכם מכדי ליפול במלכודות של הצהרות פופוליסטיות, וכי ברחוב
החרדי – המנהיגות הרוחנית האותנטית של גדולי הדור עדיין חזקה מכל מנגנון עסקני
ותיק. הנוף הפוליטי של היום שאחרי מציג קואליציה פוטנציאלית עם יחסי כוחות חדשים,
שבה המנצחים הגדולים ינווטו את המדינה, בעוד שהמפסידים יאלצו לבצע חשבון נפש עמוק
על הטעויות שהובילו לנפילתם.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.