רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 30 באוקטובר 2026

דרמטי: עדכון מרגש ומחזק על מצבו של מרן אור העולם החד"ה קוק שליט"א

 

דרמטי ומרגש

עדכון מרגש על מצבו של

מרן אור העולם החד"ה קוק שליט"א

 

מורי ורבותי, אני הולך עכשיו לחזק אתכם בדברים נפלאים שראינו אתמול. אני הייתי פה אמש בשיעור, וכשיצאתי מפה נסעתי לרב קוק ל"נס ציונה", וברצוני לספר לכם ולחזק אתכם: מה ראיתי שם? כבר חצי שנה, לצערנו, הרב קוק ללא הכרה. עכשיו, בימים האלה זה מגיע לזמן של חצי שנה, אבל יש איזה משהו שאני חושב שיוכל לחזק את הציבור.

 

אתמול נכנסתי לרב קוק, התקרבתי אליו, אמרתי לו: "כבוד הרב, באתי, יקותיאל". באותו רגע הרב הזיז את הראש שלו והתחיל לבכות כמו תינוק! אף פעם לא ראיתי אותו בוכה ככה, עם פרצוף של בכי, עם הפנים האלה, ומיילל ארבעים דקות בערך! הרב בכה, והפנים אדומות. אני חשבתי ללכת אחורה, להפסיק לדבר עמו, היה איתי מישהו שאמר לי: "זה טוב, צריך להמשיך, זה סימן טוב שהרב פורק את הצער שלו, אבל זה סימן שהמוחין מתחדשים ונפתחים, יש פה התקדמות".

 

אז אמרתי לו: הרב, אני רואה שאתה בוכה וזה קשה לי לראות אותך בוכה, אבל תדע לך רבי, שאני בוכה עליך כל יום. כל יום "במסתרים תבכה נפשי", לא ליד אנשים. אני נמצא כל היום בבית שלי בפינה, לא זז, אני כל היום עם הרב קוק באיזה נושאים מסויימים, ובאמצע שאני עוסק בנושאים הללו, אני בוכה, כואב לי כאב גדול על הרב קוק, גם כואב לי על עצמי, אנחנו צריכים את הצדיק איתנו! אמרתי לו: "הרב, חלא'ס "לחצאין כשרה", חצי שנה מספיק די והותר! עצת ה' היא תקום - אתה תקום!".

 

אמרתי לו: "הרב, 'בכיה' זה ראשי תיבות: 'כי ביום הזה יכפר'", ככה אומר רבי חיים פאלאג'י בספר "פני חיים", אתה מכפר על כל העוונות של עם ישראל, כשהוא היה חולה מאד לפני שנתיים, הוא אמר: "אני לוקח על עצמי את כל העוונות של טבריה". אני שמעתי את הדיבור הזה באזניים שלי, אמרו לי צדיקים: את זה הוא אמר בענוה שלו, נפלט לו מהפה, אבל באמת כל הדור על הגב שלו! כל הדור על הגב של הרב דב קוק, כל הדור!

 

אנשים שמתו מוות קליני, עלו לאיפה שעלו, ראו את הרב קוק מסתובב בשמים – לא אחד ולא שניים! הרב דב קוק הוא מלאך, אמרתי לרב קוק: עכשיו תקיים בך הפסוק השני שהוא גם ר"ת "בכיה", רבי נחמן מברסלב אומר: "בכיה" ראשי תיבות – "בשמך יגילון כל היום", זה פסוק בתהילים.

 

רבינו, אתה תקום בקרוב ממש, ונעשה מסיבת הודיה! לפני שנה ויותר אמרתי לרב קוק שחסכתי סכום של 10,000 שקל במעטפה, אמרתי לו בזמנו: "בכל המעטפה הזאת אני הולך לקנות בשרים הכי יקרים, אנטריקוטים וכו', ויינות, ואני עושה לרב מסיבת הודיה", כי הוא עבר נפל ושבר את "מפרק הירך", אמרתי לו: "אני רוצה לעשות לרב מסיבת הודיה עד הבוקר, ומהמסיבה נלך להתפלל בנץ, ובמסיבה הזאת כולם יאכלו וישתו יינות, ואתה תשורר ותאכל גם כן". הוא צחק ואמר לי: "אין לי דחף לעשות הודיה עדיין, אני צריך להיות יותר בשלמות, להרגיש יותר טוב בגוף בשביל לעשות את המסיבה הזאת, בעזרת השם נעשה בהמשך". אז אם הוא אמר "נעשה" – צריך לקום! ושוב פעם בכה רבינו מאד כששמע את הדברים הללו.

 

אמרתי לו לרב קוק, אני אומר את זה לחזק אתכם, לפני שבועיים בערך כבר אמרתי לו את זה פעם אחת, אתמול אמרתי לו פעם שניה, שפגשתי בירושלים את מרן הגאון הגדול רבי יעקב חיים סופר, השם יתן לו רפואה ואריכות ימים ושנים אמן, הוא שאל אותי: "מה עם רבי חזקיהו דוב? מה איתו? אנחנו מתפללים עליו כל יום". אמרתי לו מה שיש לאחרונה שהוא בוכה מידי יום, [אבל אני אומר לכם: אתמול היה בכי בערך 40 דקות, פחד פחדים! וזה חידוש], אמר לי הגריח"ס שליט"א: הדמעות האלה לא ישובו ריקם, דמעות זה כח מאוד גדול, "הזורעם בדמעה ברינה יקצורו". אמרתי את זה לרב קוק, עוד הפעם התפרץ בבכי.

 

ובאמת מתפללים עליו בכל מקום, אבל צריך להתפלל מעומק הלב. פעם הרב קוק אמר: "מזכירים" אותי הרבה, אבל לא "מתאמצים בתפילה" בשבילי. בתפילה צריך להתאמץ! להוציא את כל הכח ולהגיע לדרגת אמונה, להגיד לבורא עולם: אנחנו לא מעניין אותנו מה שהיה חצי שנה, אתה כל רגע מחיה את כולם, אתה מחיה את כל העולם את כל הגלקסיות, מה זה בשבילך? כלום!! ומי שמתפלל מתוך אמונה באמת, אחרי זה הוא לא מדבר לשון הרע, ולא מסתכל בדברים אסורים, והוא לא מתבטל מהתורה. אם התפילה היא אמיתית, האדם מתרומם ממנה! להתפלל מתוך התרוממות של אמונה.

 

לפני שלושה שבועות, הייתי בשבת קדש בצפת, ברחוב יעקב הופרט, זה בצפת למעלה, ליד המחנה צבאי, הייתי באיזה בית, וליד הבית שהתארחתי ראיתי בית מכובד, אמרתי: של מי הבית הזה? אמרו לי: זה בית של האדמו"ר  מסערט ויז'ניץ בחיפה, זה היה הבית של אבא שלו, והוא קיבל אותו בירושה, והוא משתמש בבית הזה ארבע פעמים בשנה, יש לו שמה מקוה, בית מדרש ובית מגורים. אמרו: השבת בדיוק אתה באת, גם הוא בא, אתה באת מטבריה, הוא בא מחיפה, אמר לי בעל הבית שם כדאי שתדברו ביניכם.

 

הלכתי אל האדמו"ר בסעודה שלישית, הוא יהודי חשוב. אמרתי לו: "שלום כבוד הרב, אני באתי מטבריה ואני תלמיד של הרב קוק". אומר לי: "כן, כן, מה שלומו?". אמרתי לו: "שלומו לא פשוט, לא טוב, הוא כמעט חצי שנה ללא הכרה, אני באתי לבקש מכבוד הרב, בזכות אבותיו ובזכות עצמו, יתפלל עליו לרפואה". אמר לי האדמו"ר: "אני מתפלל עליו כל יום". תראו מה זה, אנשים רחוקים, לא קשורים עם הרב קוק קשר קרוב ומתפללים עליו.

 

בג' מרחשון הייתי בירושלים, זה היה יום אזכרה של רבנו עובדיה יוסף לשמו ולזכרו תאות נפש, [מה היינו עושים בלעדיו? אני הייתי היום ב"ווגאס" אם לא היה את הרב עובדיה, מה היינו עושים בלעדיו?! אלמלא הרב עובדיה, נשתכחה תורה מישראל, צריך לדעת את זה], הלכנו לקבר שלו, אני ואבא שלי על הבוקר, את מי אנחנו פוגשים שמה? את בנו הרב אברהם, את בנו הרב דוד – זה שעכשיו נעשה ראשון לציון, את חתנו רבי אהרן בוטבול, את חתנו הרב עזרא בר שלום, גם הבנות שלו באו, הרב דוד יוסף אומר לי: "מה שלום הרב קוק?". אמרתי לו: "המצב לא פשוט". אז הוא אומר לי: "צריכים לעשות לרב קוק מי שבירך עכשיו פה על הקבר של אבא שלי". עשה לאבא שלו השכבה, ואמר, עכשיו אנחנו נעשה מי שבירך לרב קוק. אמר לי הרב דוד יוסף, הרב קוק היה בקשר חזק עם אבא שלי, אפילו שלא היו מתראים הרבה, היה להם קשר עמוק, ככה הוא אמר לי.

 

בזמנו הרב קוק אמר לי שמי שיש לו צרות ובעיות, בפרט בענייני רפואה וצרות קשות: ילך לקבר של הרב עובדיה ויגיד שמה: "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה". ריבון העולמים, תתיר לנו את ה"צרורה", את כל הצרות! הרב אברהם דב אוירבך עליו השלום, היה אומר לי: "תתיר צרורה", היה בוכה ואומר, הכונה של "צרורה" - לפעמים אדם קשור, כמו משארותם צרורות בשמלותם, הוא לא מצליח להתקדם – אבא תתיר צרורה, ריבון עולמים, תתיר לנו את הקשרים האלה, שנוכל להתקדם בתורה, ביראת שמי,ים, בגשמיות, ברוחניות.

 

ואמר לי הרב קוק, צריך להגיד ככה: "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" בזכות רבנו עובדיה שהיה לו "כחא דהיתרא" - תתיר צרורה, ואומרים שהרבה אנשים הלכו וראו ישועות על הקבר של הרב עובדיה. אז עשינו לו שמה מי שבירך, תראו רבותי: אנשים מירושלים, מחיפה, ממקומות רחוקים, גם בחו"ל, אשה אחת מחו"ל כתבה לי במייל שהיא עושה כל שבוע יומיים תענית על הרב קוק! תענית יום שלם! אנחנו אנשי טבריה צריכים לעשות פה להפוך את העולם. מרוב שהרב קוק ענוותן ושפל אז הוא הצליח לגרום לנו שאט נפש כלפיו, אבל אסור לנו להכנס לזה.

 

בגלל שזה כבר חצי שנה המצב הקשה הזה, אז יש אנשים שמתייאשים קצת, גם בעולם הרפואה אומרים: אם חצי שנה זה ככה, זה כבר... מה שנקרא "עבר גל". אבל הנה, בדיוק עכשיו שעבר חצי שנה, מאז איזור שמחת תורה, הרב מתחיל לבכות הרבה! אתמול, אני מעיד לכם מורי ורבותי, היה בכי – "עד אנה בכיה בציון", בכי גדול! כשראיתי את הבכי של רבינו חזקיהו דב הכהן קוק, קראתי על הרב קוק את הפסוק (איכה ד, א): "תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות".

 

רופא אחד הגיע באמצע שדיברנו עם הרב – אני נמצא שמה עם מישהו שמנגן לו, ואני מדבר דברי תורה והוא מנגן, אנחנו עושים דוואט – הרופא ההוא אומר לנו: אני נמצא פה, אני עושה לרב כל זמן קצר פיזיותרפיה, המצב שאני רואה היום – זה המצב הכי טוב שראיתי אי פעם! תדעו לכם, אתם בתור תלמידים צריכים לשמוע את זה, אמנם זה איטי, ואמנם זה אתחלתא דאתחלתא, אבל זה "מגמה חיובית" וזה סימן טוב! לא להתייאש!.

 

רבותי, אני מבקש מכולם, עכשיו הוא מסריט אותי, ואני בשביל זה אומר את זה, וגם שומעים את זה בקו [מתוק מדבש]: אנחנו בלי הרב קוק בעיר הזאת, אנחנו כספינה המטלטלת בים! הצדיק הזה מציל אותנו. אנחנו ראינו, כל המלחמה ראינו מה עשה הצדיק הזה בשבילנו, כפר זיתים – בום! צומת גולני – בום! גבעת אבני – בום! כל עוטף טבריה בלגן וטבריה לפליטה לטובה ולברכה! למה? יש לנו פה את הצדיק. אמר רבי יצחק זילברשטיין, חמיו של הרב קוק: מי שגר בטבריה בעיר של חתני הרב קוק, זה כמו מי שהיה גר בבני ברק, לא בזמן רב חיים קניבסקי – בזמן החזון איש!

 

עכשיו אני רוצה לספר לכם סיפור, קצת שתצחקו, יש שמה איזה דוקטור אחד, ערבי, אחמד, אבל הוא קורא לרב קוק "אבא". הוא התחבר לרב קוק ברגש, "ונהרו אליו כל הגוים", אבל היה לו עצבים פתאום בחדר, היה בלאגן, אמר: אם יהיה מקרה חירום, מה אני יעשה? זה סכנה, צריך הכל פנוי – בנוי... ראיתי שהוא עצבני חזק, אני מלמד אתכם במקום לריב מה לעשות, אמרתי לו: תהיה שמח, פרחן! אתה מכיר את חוסאם ג'אז'מי? אומר לי: אה! אורו עיניו, אומר לי: זה מסעודיה! אמרתי לו: כן, היה שמן, עשה ניתוח קיצור קיבה. התחלתי לשיר לו, השתנה לו הפנים שלו! אם בגוי היה כך, קל וחומר עם יהודי אם תעשה לו שמחה בודאי שהכל יסודר.

 

מר אבי שיחי' סיפר לי, שפעם אחת מישהו עצבן את הרב עובדיה עצבים קשים, הרב עובדיה, במקום לענות לו, מה עשה? התחיל לנגן ניגונים! אני לא יכול להגיד פרטים מה היה שם, חכם עובדיה היו לו ניגונים שובי לב, אפילו כשהיה מנגן ניגונים של אחרים, היה בזה טעם מיוחד של חכם עובדיה, על ידי הניגון היה משתיק את הכל! "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.