רגעים של השבוע - פרשת חיי שרה
לפעול ולא להתפעל / יסודות החיים מאברהם אבינו / 'נשמת' בחצות הלילה בכותל המערבי / האורחים ממדריד שטעו בדרך / תורה ועסקים, משפחה וקריירה
א. לא עליך המלאכה לגמור
"שלושה דברים יסודיים לחיינו אנו לומדים בפרשתנו; אך אם נתבונן במה שבאמת קרה שם, צל של עננה כבדה מוטל על שלושתם"...
אומנם אנו כבר בפרשת חיי-שרה, ואת השאלה החשובה הזו שמעתי מידיד קרוב בשבוע שעבר - פרשת וירא, אך בכל זאת אני כותב זאת השבוע. א) היות ומדובר ביסוד חשוב לכל החיים. ב) כי גם פרשתנו ממשיכה עדיין לספר על אברהם אבינו, כהמשך לפרשה הקודמת. ג) לכבוד "כינוס השלוחים העולמי" שנפתח אתמול בארה"ב, ומסר זה תקף במיוחד לשלוחי הרבי בכל אתר ואתר.
את המצווה הגדולה והמיוחדת של 'הכנסת אורחים', אנו לומדים בתחילת הפרשה מאברהם אבינו שרץ לקבל את האורחים. באמצע הפרשה לומדים מאברהם אבינו על ה'תפילה', כאשר נשא תפילה להצלת סדום; ובסיום הפרשה - לומדים מאברהם אבינו מהי 'מסירות נפש' למען הקב"ה, כשהלך לשחוט את בנו יצחק.
"בוא ונתבונן בקצרה ונראה משהו מדהים" - אומר לי ידידי בעיניים בורקות וכולו שרעפים: "בפועל אברהם אבינו הרי לא קיים כלום מכל אלו! הוא לא הכניס באמת אורחים, כי התברר הרי לבסוף, שהאורחים היו מלאכים ולא בני אדם; תפילתו לא התקבלה, שהרי סדום נהפכה ותושביה נהרגו; ובנו יצחק כלל לא נשחט!".
נאלמתי דום לרגע והתעשתי די מהר. השאלה נשאלה באופן כל-כך ברור, שמעצמה נזעקת התשובה שהיא אכן יסוד לכל חיינו: על האדם לפעול בכל כוחו ויכולתו, ולא משנה מהי התוצאה! בודקים את המעשים של האדם ולא את המעשים. רבים הם אכן מאמרי חז"ל בנדון, כמו "לא עליך המלאכה לגמור" במשנה באבות, ועוד.
זה פוגש אותנו בכל צומת בחיינו, ובחיי שליחות נתקלים בזה לפעמים בכל יום, כשלומדים עם מישהו, מנסים לשכנע בהנחת תפילין, או לעזור בצורה כזו אחרת בהתמודדויות שונות.
כן, עלינו לפעול! ולא להתפעל מהתוצאה שלא ניכרת, ולפעמים גם מאכזבת.
ב. בת ק' כבת כ'
ביום ראשון בערב, שעות ספורות לפני חזרה למוסקבה מביקור קצר בארה"ק, נזכרתי בנוהג שהקפיד סבי היקר ע"ה, ובכל ביקור שלו בארץ הקודש לא החמיץ נסיעה להתפלל בכותל המערבי. מיהרתי מיד לכיוון העיר העתיקה, ועל אף השעה המאוחרת, חיפשתי זמן ממושך אחר מקום חנייה, אך לא ויתרתי עד שמצאתי ב"ה, למרות שהמקום היה במרחק הליכה משמעותי.
בעודי מתקדם אל רחבת ה'כותל', צדו עיניי קבוצת אנשים העומדים סביב אברך חסידי צעיר. התקרבתי, והתברר כי הגעתי כבר בסיום דבריו, וממה שכן הצלחתי לשמוע, הבנתי שהאיש עבר נס פרטי במשפחתו והוא הגיע להודות לה'.
על כיסא לידו היו מונחים כמה מארזים של מיני מאפיים טריים וריחניים, כמה בקבוקי שתייה וכוסות, והאיש חילק אותם לאנשים שמסביבו, כשכל כולו זורח מהתרגשות.
"ועכשיו אם אפשר, נאמר 'מזמור לתודה' ביחד". ואני נזכר מיד במה שלמדנו אותו יום ברש"י על שרה אמנו: "בת ק' כבת כ'" ועל זה יש ווארט ישן, שיש לומר 'מזמור לתודה', שהוא המזמור ה-ק' בספר התהלים, כמו שאומרים 'למנצח יענך', שהוא המזמור ה-כ' בתהלים - כדי לזכור להודות, כשם שזכרו לבקש.
"וכעת נאמר 'נשמת' ביחד" - הוא שוב ביקש מאלו שמסביבו, לומר את תפילת ההודיה הנפלאה, מתפילת שבת בבוקר.
הצטרפתי גם אני אל התפילה הנרגשת שנאמרה במקום בו לא זזה השכינה מעולם, והודיתי לקב"ה על הנס שעשה לאיש שלידי, ועל הנסים והנפלאות הפרטיים לי ולמשפחתי, בכל יום ובכל זמן!
ג. יתרונם של בעלי עסקים
רגע לפני שבעל העסק יצא לכמה פגישות בעיר אחרת, הוא אמר לצוות שלו, שאומנם אמור להיות היום 'יום יבש'; יום של טיפול בעניינים שוטפים, סידורי חשבונות וכדומה, אבל אני מאמין שעוד יהיו הפתעות טובות היום.
אחר-הצהרים הוא מקבל הודעה מהעוזר שלו, המעדכן על שלושה אנשים לא מוכרים, שבאו לראות מקום לרכישה. הם תושבי ברצלונה ולא דוברים עברית, נשאלו בעדינות האם הם קבעו פגישה להיום, ובתגובה הם עונים שהם באמת בדרך למקום אחר פה באזור, אך הסתבכו למצוא אותו, עצרו ברחוב לשאול מאן-דהו ברחוב איפה החברה להשקעות, והוא ענה להם 'בואו ואקח אתכן לחברה טובה יותר'. והנה הגענו...
סודר להם מיד מקום לשבת, הוצגו להם כמה פרויקטים, ותוך כדי אחד מהם אומר לפתע בהתרגשות עם דמעות בעיניים, כי הוא מרגיש שה' שלח אותם אלינו, והוא כל כך אסיר תודה שפגשנו אותו.
את הסיפור שמעתי ביום רביעי מבעל העסק עצמו, ידיד קרוב, שטלפן אליי מהדרך כדי לשתף אותי, כיצד הוא ראה היום בחוש את מה שאמר האדמו"ר האמצעי נ"ע, שזה יתרונם של בעלי העסקים על יושבי האוהל, "שהם רואים אלקות והשגחה פרטית במוחש"!
תמונת השבוע שלי: יהודה - אתה יודוך אחיך
תפילת שחרית הסתיימה זה מכבר, שני הטלפונים הניידים שלו שוכבים הפוכים כאבנים דוממים, וסביב לר' יהודה קבוצה של כאלו שגם סיימו, או שעדיין לא התחילו, והם עושים אוזנם כאפרכסת להקשיב כל מילה ולהבין כל הסבר.
יש ימים מסודרים וקבועים מראש, שהשיעור הוא לצעירים, מהם סטודנטים, או כאלו שכבר פתחו עסק משלהם - והמשותף לכולם, שהם באים לתוכנית של ארגון 'יחד', ארגון הגג לצעירים היהודים ברוסיה שיזם והקים הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א, ללימודי יהדות בשעות בוקר או ערב. הפעם הם באים לשיעורו של ר' יהודה דווידוב, המשלב עסקים ושליחות בצורה מעוררת השתאות.
הוא פונה אל הצעירים בשפה שלהם. "אני מדבר איתם פנימי ולא מקיף", הוא מסביר לי. חצי שעה ראשונה הוא ידבר איתם על הלכות, מה עיקר ומה טפל, איך להתחבר לרבי, יסביר להם את הפסוק "ויאמינו בה ובמשה עבדו" ואיך כל אחד בדרכו, על אף שהכוחות מוגבלים, אבל בהתקשרות לרבי אפשר לגלות את הכוחות הפנימיים שבו, לקחת את עצמך בידיים ולחיות חיים יהודיים אמיתיים. חצי שעה אחריה מוקדשת לשאלות שונות, מדוע זה חשוב ומה המטרה. "הכי קשה להם להבין, כיצד ניתן לשלב בחיים תורה ועסקים יחד, משפחה יהודית עם קריירה" - הוא משתף אותי על השיחות איתם. הוא מדבר איתם בסגננו הישיר, ולא רק באופן כללי, אלא הסברים המתקבלים על הדעת, במיוחד כאשר הם מגיעים מדמות נפלאה כמו של ר' יהודה דווידוב, שליח מיוחד ומסור לכל ענייני הרבי.
גוט שבת וחודש טוב!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.