שלום וברכה מורי ורבותי!
מלחמות בין צבאות העולם, אסונות, איומים, דברים כל כך מפחידים מסתובבים סביבנו.
האם באמת ניתן להיות רגועים, או שצריכים לחשוש?
האם יש משהו שנוכל לעשות?
הלא כולנו רוצים, להשתדל, להיות טובים יותר, אבל לא כולנו באמת נמצאים שם.
האם ניתן לסמוך על משהו שיעניק לנו עוגן, אחיזה, משהו של שלווה ושקט נפשיים בתוך ים הסערה הגדול הזה?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
"שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז), כלומר, אם אדם התחיל דרך מסוימת שבה הוא רוצה באמת להיות טוב, גם אם הוא נופל - הוא עדיין נקרא צדיק.
אם התחלת בדרך הנכונה, אתה יכול להיות רגוע. תעשה רק מה שאתה מסוגל לעשות - אבל עד הסוף.
כלומר, לא דורשים ממך לעשות משהו מעבר לכחות שלך, אך באותה מידה דורשים ממך לא לעשות אפילו באחוז אחד מתחת לכחות שלך.
מה אתה מסוגל, יודעים רק שניים בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא ואתה בעצמך!
זה תלוי במודעות שלך, בהבנה שלך, באמונה שלך, וזה תלוי בכחות שלך, מעבר לזה אין משהו אחר שיכול לפסוק מה מוטל עליך לעשות.
יש לך רמה של אמונה ומודעות ויש לך רמה של כח, הם אמורים להיפגש יחד ולהבין את המעשה לפי הרמה האמתית שלך.
תבדוק את עצמך באמת, האם אתה שם או לא?
מנשה, לאחר שקרא לכל העבודה זרה שבעולם שיצילו אותו, נזכר "באיחור", בגירסא דינקותא, בכך שכאשר הוא היה ילד קטן הוא שמע על "ה' הוא האלוקים", והוא פנה אליו, מלאכי השרת לא רצו שהתפילה שלו תתקבל, אבל הקדוש ברוך הוא חתר חתירה מתחת לכיסא הכבוד וקיבל את התשובה שלו והציל אותו ממוות מידי האויבים שלו.
מדוע?
כי הקדוש ברוך הוא ראה שהקריאה הגיעה מעומק הלב, באמת לפי המודעות שלו באותה שעה, לפי רמת האמונה שלו באותה שעה ולפי היכולות שלו באותה שעה, הוא עשה את המקסימום שהוא יכול היה לעשות.
אם כך, אני איעתר לו גם אם מלאכי השרת מתחננים ומבקשים שלא להיענות לו.
אין משהו שיכול להיות חזק יותר מהתשובה והתפילה שלך, אין משהו שיכול להיות חזק יותר מהמעשים שלך.
תעשה את המקסימום שאתה יכול לפי המושגים שלך, גם אם הם ממש קטנים, ותראה איך כל האסונות הגדולים הללו הולכים לפסוח גם עליך וגם על בני משפחתך לחיים טובים ולשלום.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.