מאת: חרדי בעולמו
את האמירה שבכותרת כתב שייקספיר ואמיתתו מהדהדת בעולם מיני אז. גם מי שלא יטרח לגגל ולקרוא את המשך תיאורו, יכול לשערו. אין בן תמותה שימלט מלשחק את משחק התפקידים שנטל על עצמו. כל יצור אנוש גדל בתוך סביבה שמלמדת אותו איך לפעול בעולם. ראינו את התנהגות הורינו, מלמדינו, אבות אחרים בסביבה וגם אבות שדמיינו, כשקראנו בספרי הילדות שלנו. אין דמות מתפקדת בעולמנו, שלא ציירנו לעצמנו את דמות תיפקודה האידיאלי. ילדים אוהבים לשחק ב'שוטרים' 'מלמדים' וכדו' ובהתבגרם חושבים-בטעות שילדותם מאחוריהם. לא היא. המשחק ששיחקנו בילדותנו רק עבר שלב ובבגרותנו אנחנו משחקים את הדמויות שעיצבנו.
ההבדל בין האחד למשנהו, הוא רק ברמת המודעות וההבנה העצמית שאכן שחקנים אנחנו. כמדוני שרוב בני האדם מודעים לכך שחלק מתיפקודם בעולם, נגזר מחיקוי דמויות בעברם, אלא שאינם מבינים עד כמה הדמויות הללו, שאנחנו משחקים אותם, משמעותיות בעיצוב חיינו וחיי התלויים בנו.
לא רק מי שזכה לשבת בכותל המזרח והעוילם ממתין עליו שיסיים שמ"ע, 'משחק את המשחק', אלא כל הורה משחק את תפקיד האב, כפי שהבין אותו. יכול להיות שהאב הספציפי שעל ברכיו גדלת אינו הדמות המושלמת של אב, כפי שהיית רוצה ואז אתה מגייס דמויות-אב נוספות. חלקם מדמויות שהכרת בחייך (ליתר דיוק, שנדמה לך שהכרת) וחלקן דמויות מוערכות, שכך אתה מדמיין את תיפקודם כאבות. מסך כל הדמויות שאגרת במוחך, אתה מעצב את דמות האב האידיאלית בעיניך ואותה אתה מנסה לשחק בתפקודך כאב.
קשה לקבל זאת, אבל העולה מהדברים הוא שכולנו גדלנו על ברכי אנשים ששיחקו משחק מולנו. יש מי שזכה ותפקידו בחיים (מלמדים, רבנים וכדו') מבליט לו יותר את דמויות ההוד שאותן הוא מחקה. אחרים זוכים בזה מכוח התבוננות עצמית בס"ד בלבד. כמובן שבעלי בחירה אנחנו ואפשר לבחור להאמין שזה נכון רק לגבי פשוטי העם אבל ת"ח וצדיקים ששולטים בנפשם ונשמתם, הם במדרגה אחרת והם אוטנטיים מתחילה ועד סוף וכו'. מי שהתחיל מסלול עליה, יודע שאין הדברים כן ואין מנוס מלחקות דמויות נערצות
אימוץ הדמויות הזה, מתחיל בבניית עצמנו. לכל בנאדם יש שאיפות מה ואיך הוא היה רוצה להיות/לעשות 'כשיהיה גדול'. הדמויות שאנחנו משחקים, הן ביטוי של הצלחתנו להגיע למשהו שדמיינו אותו מקודם (ולא מגיעים לכלום בחיים, אם לא מדמיינים אותו קודם). בתוך הדמיון הזה כלולות גם נקודות שאנחנו 'עוד לא שם'. כשראינו את הרב מתפלל, הבנו שאנחנו עדיין לא במדרגה לכוון 300 כוונות בק"ש, אבל ידענו שזה הכיוון וחשבנו אז שכשאר נגיע למצבו/מדרגתו, נעשה כן.
עם השנים אתה מגלה שחלק מהדברים לעולם לא יקרו. זכורני כיום אתמול איך חיכיתי ביום הבר מצווה שלי שיכנס בי היצה"ט. ידעתי שזה קורה ביום הבר מצווה והייתי סקרן מאוד להרגיש איך מרגישים המבוגרים - אלו שכבר יש להם יצה"ט. בשקיעת היום הייתי במתח נוראי וכשנוכחתי שלא חל שינוי בהרגשתי, הבנתי שזה כנראה לא קורה בשקיעה (ולא הבנתי למה אין מוכח מכך שהיום מתחיל מצאה"כ). משהגיע צאה"כ (חיכיתי עד זמן ר"ת, עם השמינית) ולא קרה כלום הופתעתי והתאכזבתי מאוד. תירצתי לעצמי שאולי היצה"ט אינו מגיע 'באמצע היום' והייתי בטוח שלמחרת בבוקר, כשאני קם ופעם ראשונה מניח תפילין כ'מחוייב ועושה' בוודאי ארגיש במוחש את היצה"ט. להפתעתי ולאכזבתי, גיליתי שהיצה"ר קם, כבכל בוקר, לפני - ולא היה שום יצה"ט לעוזרני. רבותי 'מרחו אותי' שזה משהו רוחני ולא מוחש, אבל אם אקפיד על קדושה וכדו', אראה נפלאות ואחוש ביצה"ט ממש. לקח לי הרבה שנים להבין שזה משהו שאומרים.
לעובדה שכולנו שחקנים, יש מחירים לכאן ולכאן. לצד הטוב, זו עזרה גדולה וקיצור דרך נפלא, איך להיות בעמדת עשיה/השפעה, בלי תהליכים ארוכים. כשאנחנו מנהלים מו"מ (בתורה או בעסקים) אנחנו משתמשים בידע אנושי קודם וזה בהחלט מבורך. בצד השני משלמים מחיר על היווצרות פער בין תפיסת אמיתת-עצמנו לבין הדרך בה אנחנו נתפסים 'מבחוץ'. אנחנו מבינים שהדימוי החיצוני שלנו, אינו חלק אמיתי מֵעַצְמוּתֵנוּ, אלא משהו חיצוני לנו.
במרווח הזה, בין אמיתת-עצמנו לדימוי אותו רכשנו ואותו אנחנו משחקים, יכול להיווצר מצע לוירוסים וחיידקים וצריך הרבה התבוננות ומודעות, איך מנהלים אותו לטובה ולא נסחפים למשחק מוחלט.
לצערנו, חלק גדול מהאנושות אינו מודע לעובדות פשוטות אלו ואנשים חיים את חייהם תוך שהם מטפחים ומתחזקים את הדמות שאינו עצמם האמיתי. 'חיים מתוך משחק' כאלה, בהצטרפם להבנה שהחלק האידאי שאותו אנחנו טוענים כלפי חוץ, אינו מקובל עלינו פנימה (הבאתי כאן כמה וכמה דוגמאות), הינם הכר הפורה עליו גדלים הוירוסים למימדים של מפלצות.
במקרה של ולדר, הדמות המשוחקת תפסה 100% מהאדם (בעידוד הרבנים-המשתיקים). כשגבר האיום על חשיפת המפלץ שמאחורי המסיכה, העדיף האיש להתאבד, מאשר לפגוש את אמיתת מציאותו.
שימו לב אל הנשמה.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.