"היום בתניא" יום ב' כג טבת
תניא לקוטי אמרים
סוף פרק יב עמ' 34
שנה מעוברת
⛳
הטרדת היצר הרע את הבינוני אחר התפילה:
לאחר התפילה שהיתה באהבה כרשפי אש, יכול היצר הרע לבוא אל הבינוני ולנסות להכשילו (לא בדברים אסורים, אלא רק) בתאוות היתר, וכן להטרידו בכל מיני הרהורים אסורים (הרהורים בעלמא שאין בהם כדי להביאו לעבירה בפועל).
...
תגובת הבינוני להטרדת היצר:
לדעת אדמו"ר הזקן בתניא, את עצם בואם של ההרהורים הרעים אין הבינוני יכול למנוע (שכן, הם נשלחים אליו מלמעלה כדי לנסותו ולחשלו).
אולם, חשובה לנו כאן תגובתו. ואת מעלתו כ"בינוני" יש לראות בכך, שמיד כשהוא מבחין שהיצר בא לבקרו, הוא דוחה אותו בשתי ידים ואינו מקבל אותו ואת רעיונותיו ברצון - וזאת, בכח ה"רושם" שנשאר בו מאהבת ה' שהיתה לו בתפילה, ומיראת ואהבת ה' הטבעית המסותרת בחלל הימני שבליבו שנמצאת בו כעת, ובכח "המוח השליט על הלב".
...
כשהיצר מנסה להכשילו במידות רעות:
בדרך זו מתגבר הבינוני על היצר, לא רק כאשר הוא בא להטרידו באיסורים רגילים. אלא גם כאשר הוא מופיע כדי להחדיר בו מידות רעות "בדברים שבין אדם לחבירו", כטינא שנאה כעס וקפידא וכדומה.
מיד כשה"בינוני" מבחין ביצר ובעצתו, הוא דוחה אותו ואינו מקבל את עצתו (לשנוא את החבר) אפילו לשעה קלה.
...
חבר נכבד:
קראת ונהנית, המשך להעביר את פינת "היום בתניא" לחברך ולמכריך.
בהצלחה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם".
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
============
"היום בתניא"
סיפור - הוספה
⛳
חש שהמעדן אינו כשר:
ר' שמואל מונקס, מבין "ארזי הלבנון" חסידי אדמו"ר הזקן, היה נחשב ל"שובב חסידי" - ובהתועדויות, הוא היה ממונה על המשקה והקינוחים.
באחת ההתועדויות הראשונות לנשיאות אדמו"ר הזקן. באמצע ההתועדות, הביאו מר' נתן השוחט (אדם נאמן על כשרות המאכלים) ריאה מטוגנת לנשנושים. הקערה נמסרה לר' שמואל, ששמח על קבלתה. פרץ בריקוד והחל לעשות תעלולים עם הקערה, אבל את הריאה הוא לא חילק למסובים.
כעבור זמן מה, החלו החברים להפציר בו שיחלק את הריאה. וכשראה, שהם רוצים לקחתה בכח, קפץ ממקומו וזרק את הקערה ותכולתה לתוך ביב השופכין שנמצא בפינה, ופרץ בריקוד קוזאקי שמח.
כולם נרעשו מהתנהגותו, לעבור על ביזוי מאכלים ו"בל תשחית" כזה, הרי שזה בלתי אפשרי, והחליטו לערוך בו שפטים.
בשמעו את "פסק דינו", השתטח ר' שמואל השובב על השולחן, באומרו לחברים, ברצונכם להלקות אותי, בבקשה! והם אכן צלפו בו ביד נדיבה.
ירד ר' שמואל מהשלחן, עבר בין השכנים ומצא אצל אחד מהם קערת כרוב כבוש מוכן, שיכול להיות תחליף בשעת הדחק לקינוח הנחוץ לאחר אמירת ה"לחיים" שעל המשקה.
האמת היא, שהצעירים לא ראו בעין יפה את כל התנהגותו.
והנה, תוך כדי שהם משתאים, פרץ לפתע הקצב להתועדות וצעקה גדולה נשמעה באולם: "יהודים, אל תאכלו את הריאה, הריאה טריפה", "יצאתי מביתי לשעה קלה ואשתי נתנה בטעות לאשת השוחט את הריאה הטריפה".
בראות זקני החסידים את המופת הגדול שר' שמואל גילה, החליטו שצריך שוב להלקותו, והפעם על זה שהוא מרשה לעצמו לעשות מופתים!
אמר להם ר' שמואל, תרגעו, תרגעו. אני שום מופת לא עשיתי. אלא מה? ב"יחידות" הראשונה שלי אצל הרבי (אדמו"ר הזקן), גמלה בלבי ההחלטה שלא להשתוקק לשום מעדן גשמי. והנה, כשהגיעה הריאה המטוגנת להתועדות, פרצה בקרבי השתוקקות עזה לאכלה. ובראותי, שגם חברי מתאוים מאד לאכלה, סברתי שבודאי איזה דבר איסור ישנו כאן, שהרי לדבר כשר אין כזה כח משיכה! - הבנתי, שהיצר הרע רוצה להתלבש עלי, ודחיתי אותו מיד ממני!
ואכן, ר' שמואל מונקס בהתנהגותו, מסמל את התחושה הבריאה של חסיד העובד את ה' כראוי.
הרב יקותיאל גרין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.