שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת שמות!
"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א, ח). מה זאת אומרת "מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף"?.
רבותינו נחלקים (עירובין נ"ג ע"א) האם מדובר במלך חדש באמת שלא הכיר את יוסף הצדיק ולא ידע שהוא זה שהציל את מצרים ואת האנושות כולה, או שמדובר באותו מלך, רק שחידש את גזרותיו והחליט שהוא לא מכיר את יוסף.
אז רק רגע!
למה אני קורא לו "מלך חדש"? שנתחדשו גזירותיו?
האם אני אמור לקרוא לו "ויקם מלך חדש... אשר לא ידע את יוסף", או שאני אמור לומר "ויקם מלך חדש... אשר התחדשו גזירותיו"?
הרי לכאורה ההיכרות שלו עם יוסף עדיין היתה, ואם הוא מתכחש לה, אני אמור להתיחס אליו כאל מתכחש לאותה היכרות, ולא לקרוא לו "חדש" על שם גזירותיו?
מה התשובה?
המלך קם בבוקר והחליט שהוא רוצה לגזור גזירות, אבל משהו הפריע לו והעיק עליו. הוא הכיר את יוסף, הוא ידע שזה לא הגיוני לגזור גזירות על עם ישראל כאשר האבא שלהם הוא זה שהושיע את מצרים ואת האנושות כולה.
מה עושה אותו מלך רשע?
מחליט מרגע זה ואילך "אני לא מכיר את יוסף. אבל זה לא שהמטרה שלי היא לא להכיר את יוסף, המטרה שלי היא לחדש גזירות, ולכבוד אותה מטרה מושחתת אני מחליט שאני לא מכיר את יוסף".
לפעמים אתה רואה חבר שלפתע פתאום לא מכיר אותך, שלא זוכר מה עשית למענו, ואתה אומר: "איך אנשים יכולים לשכוח?". הוא לא יכול לשכוח! הוא פשוט לא רוצה להחזיר לך טובה, לכן הוא מייצר כביכול את אותה שכחה.
אבל זה נכון גם בינינו לבין בוראנו.
לפעמים אנחנו שוכחים את ה' יתברך! לא בגלל שאנחנו באמת בעלי שכחה, לא בגלל שבאמת הפכנו לסנילים, ממש לא! אלא אך ורק בגלל שהחלטנו שאנחנו לא רוצים את העול הזה כביכול, לא רוצים את החיים הללו.
אז אנחנו מעדיפים לשכוח מי העניק לנו את החיים, ומי נותן לנו את החיים ואת השלווה ואת האוכל יום יום ושעה שעה.
אנחנו שוכחים בגלל שאנחנו רוצים "לגזור גזירות רעות".
מפסיקים לשכוח, מתנהגים כהוגן, וזוכים לראות רק טוב כל הימים.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.