על מי מוטלת האחריות (א)

מאת: חרדי בעולמו

הרבה דברים פחות מוצלחים וטובים בחברה שלנו עולים כאן. בראש ובראשונה נושא הפגיעה בילדים וילדות, זה רק שליצמן הוא ממגיני הפושעים, אלא המערכת שלנו כולה נגועה ומסואבת בזה. רק לאחרונה קראנו כאן את עדותו של יהודי פשוט על רציחה ממש שנעשתה בקהילתם ושכל הקהל הקדוש התגייס לעזור ולתמוך, לא בנפגעים, אלא בפושעים הפוגעים.

אין כמעט יכולת להכיל את הרשע והפשע הזה והרב שאולזון הוא היחיד שנושא בעוז ובגאון את דגל המאבק בפשעים הללו.

לעומת השותפות שלנו עם הפושעים הכי נאלחים, שגם החברה החילונית הכי ירודה דוחה ומרחקת אותם, יש צדדים של גבהות וקדושה במחננו. והשאלה היא איך מדוע וכיצד דרים השניים בכפיפה אחת?

המענה שלי לשאלה יהיה כואב וקשה. אנחנו לא עושים כלום, כי נדמה לנו שאנחנו מונהגים על ידי גדוילי תורה וחסידות והם בטח יודעים מה נכון לעשות ומה שהם לא עושים, אז כנראה אי אפשר או לא צריך לעשות ומכאן והלאה, מי שמדבר על זה, רק מוציא את דיבתנו רעה והוא בעצם הבעיה. לא הפושעים - וּמְגִנֵּיהֶם - הם הבעיה, אלא מי שמעז לדבר על כך שיש בעיה בכלל.

יש בכך אשליה כפולה ומכופלת ולא אחסוך מעצמי את כל האמת.

הבעיה הראשונה היא הבלוף של 'הנהגת גדוילי ישראל'. לצערנו הרב, המילים הללו חסרות כיסוי. גם בזמננו וגם בזמנים עברו, אם כי אנחנו אוהבים להתרפק על הימים ההם, כדוגמה לאיך צריך להיות.

ראשית, כמעט כל גדולי התורה האמיתיים מדירים את רגלם מהמועצות לשמותיהם. ענקי הרוח והתורה שאני הכרתי, לא היו מוכנים לשמוע על השקר הזה של המועצגתי"ם. גם הודגש כאן לא אחת שהמציאות היא שהמפלגות החרדיות (שכל עצמותם היא נגד האינטרס החרדי ובוודאי לא ממוח תורני או מלב יהודי יצאו) הינם בעלי הבתים של המועצות ולא ההיפך. דוק שמדובר על מועצג"ת של מפלגה פלונית' ולעולם לא על מפלגה פלונית של מועצגת כלשהו.

גדולי התורה האמיתיים שקועים בתורה ובעבודה ואינם טובלים את רגליהם בסחי והמיאוס והשקר הכזב והמרמה של עולם הפוליטיקע ונספחותיו.

גם מי שמאמין באדמו"ר כלשהו, יודע שמלבד האדמו"ר שלו, כל האחרים הם סתם שחקנים ומקסימום 'מנהיגי קהילות 'ותו לא. העובדה היא שמעבר לחסידי חצרותיהם איננו רואים יהודים כשרים הולכים להתייעץ או להתברך אצל אחרים (בולט בחריגותו, 'שר התורה'). גם החסידים מוקירים משפיעים וגדולים שמחוץ למערכת (כולל באבות ספרדים. לא יאומן, אלו טובים בעיניהם מהאדמורי"ם).

כך שהמצב כיום הוא בבירור שהציבור לא מונהג ע"י גדולי התורה, אלא ע"י עסקנים, שצועקים מראש כל גג 'אנחנו שומעים בקול גדולי התורה' (שלא מעיזים לפסוק אפילו למפלגותיהם שלהם מהו הדין והיושר בסדר כיסאותיהם. ממש 'עדי שקר אאוגרייהו זילי').

שלא נטעה. גם בעבר זה היה כך. שקר הנחילו לנו סופרינו כאילו רק בדור האחרון יש קלקול בזה ובכל הדורות הנהיגו חכמי התורה את העם. די לנו באסון הקנטוניסטים, כדי להבין שהרבנים לא הועילו ליהודים מאומה (בעולם המעשה. בתפילות הם אולי 'קרעו את השמים'). הם קיבלו 'פטור' מהעונש הזה (את ילדיהם ואת ילדי העסקנים לא לקחו לצבא הרוסי) והקהילה חטפה בעצמה ילדים של אלמנות ועניים, סגרו אותם בבית הסוהר הקהילתי ומסרו אותם בידיים לשמד ר"ל. הדבר הוא נגד ההלכה, באין חולק, והוא נגד המצפון האנושי הפשוט. הרבנים לא השמיעו קול בכלל (מספרים על אחד מגדוילי ישראל שברח מעירו, כדי שלא להיות שותף למעשים, אבל אם המעשה נכון, כנראה מדובר ברב זקן, שלא היו לו ילדים להגן עליהם אישית).

עוד אנחנו נסמכים על 'עינם הצופיה למרחקים' של גדוילי התורה ושהם יודעים מה יהיה וכל פעולתם מכוונת עתיד היא ואין לנו, הקטנים, יכולת להבין עוצם קדושתם וידיעת העתידות שלהם.

גם זהו שקר צרוף, אבל ילא העט להאריך עכשיו בזה ונמשיך בפעם הבאה.

 

חרדי בעולמו

נ.ב.

וזאת למודעי שלא באתי בזה לדבר סרה באף אחד ובשום דבר, רק להסב שימת הלב שיש בידינו לפעול גדולות ונצורות ורק טעויות בקריאת המפה גורמות לנו שלא לפעול.

בעז"ה בהמשך כתיבתי אציע כאן בפני אותם שמצפונם מכוונם לעשות, דרך אפשרית לכך.