שלום וברכה מורי ורבותי!
בשבוע שעבר שוחחנו על כך שמי שזוכה ומשכיל,
ואומר תודה לכל הסובבים אותו,
בעצם זוכה והופך את חייו למאושרים יותר.
הצענו גם, למי שלא יודע לומר תודה,
להתחיל ולומר זאת באופן עקבי, למרות שזה לא יוצא לו ממעמקי הלב,
ו"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (ספר החינוך פרשת בא מצווה טז),
ויום יבוא והוא יזכה לראות איך כל דבר אותו הוא מקבל,
הן מבורא עולם והן מהסביבה הקרובה או הרחוקה שלו,
היא מתנה אמיתית,
וכך יזכה לשמוח ולהיות מאושר בחלקו.
והנה שאלה שלכם!
"קשה לי לומר תודה רבה.
אני מתכנן,
רוצה מאוד,
עומד לעשות זאת,
והנה, לפתע פתאום, המלה הזו לא יוצאת מפי.
מה קורה כאן?
איך ניתן להתגבר על כך?".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
הבעיה היחידה של אדם לומר תודה, היא הכרת הטוב,
כלומר,
אני מרגיש שלא בנוח להיות חייב טובה לאותו אחד שעשה לי משהו טוב.
כלומר,
אם הכנת לי כוס קפה,
אני מעדיף להתעלם, ולהתייחס לכוס קפה הזו כאל משהו המובן מאליו,
ולא לומר תודה רבה,
מה שיחייב אותי לאחר מכן להשיב לך תודה על כך.
במיוחד אם מדובר בטובות גדולות ועצומות יותר.
"שמאל דוחה וימין מקרבת" (סנהדרין ק"ז ע"ב),
זו הוראה של חכמי ישראל בכל הנוגע ליֵצֶר, תינוק ואשה,
כלומר,
אם אתה צריך לדחוף מישהו,
לחנך אותו,
תעשה את זה ביד שמאל הרכה והענוגה,
ולא ביד ימין החזקה.
ואם אתה צריך לקרב מישהו, לחבק אותו,
תעשה זאת ביד ימין.
לכאורה,
אם היינו מבינים את מה שמבינים רוב ככל בני העולם,
שיד ימין היא החזקה יותר,
ויד שמאל היא החלשה יותר,
עד כדי כך שלאיטר-יד מתייחסים לימינו כאל ימינו ואל שמאלו כאל ימינו,
אם כך,
מדוע בחז"ל הקדושים,
ובספרי הקבלה,
מופיעה יד ימין כיד של חסד,
ואילו יד שמאל כיד של גבורה,
והלוא הגבורה הייתה אמורה להיות בצד ימין,
היד החזקה יותר.
מה התשובה?
דווקא בגלל שיד ימין היא החזקה יותר,
דווקא בגלל זה היא משמשת לחסד,
בדיוק מאותה סיבה ששמאל דוחה וימין מקרבת.
כלומר,
האדם החזק והאמיתי, הוא לא האדם שחושש לחבק,
הוא לא האדם שחושש לפרגן,
והוא לא האדם שחושש לומר תודה.
להיפך,
החלש חושש:
"אולי יטפסו עלי",
"אולי ירכבו עלי",
החזק אומר:
"אני כל כך חזק,
כל כך בטוח בעצמי,
עד שאין לי בעיה לומר תודה לאחרים,
כי אני יודע שמה שלא יהיה,
עלי לא ניתן לרכוב,
ועלי לא ניתן לטפס".
החזקים שבינינו הם דווקא אלו שיודעים לומר תודה בקול רם,
דווקא אותם שיודעים להתגבר על החולשה הטבעית,
ולדעת לפרגן לכל הסובבים,
וגם אם יש צורך,
להיות חייבים בהכרת הטוב,
זו זכות, זו לא חובה,
זה לא משהו שיכול להפריע לך בחיים,
זה משהו שיעשה לך רק טוב.
אומרים תודה מכל הלב,
מתרגלים לכך,
ומתחילים לחיות את החיים האמיתיים,
החיים החדשים.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.