רבקה רביץ, קל לך לדבר עם כפית זהב בפה!
כמה כיף להיות חרדית שקוראים לה רבקה רביץ:
מותר לך להיות ראש סגל בית הנשיא הציוני.
מותר לך להשלים שני תארים.
מותר לך לעשות דוקטורט.
מותר לך לחלום להיות חברת כנסת.
מותר לך לחלום להיות ח"כית ביהדות התורה(!)
ומותר לך להצהיר את כל זה בידיעות אחרונות.
ואל דאגה -
יקבלו את הילדים שלך לחיידרים הטובים ביותר.
הבנות שלך תלמדנה בסמינרים הטובים ביותר.
ישתדכו איתך מהמשפחות הטובות ביותר.
בעלך ישב במקום המכובד ביותר בבית הכנסת.
ובאופן כללי אתם תהיו מושא לגאווה פנים מגזרית.
או כפי שאני לוקח את כל התיאור הנ"ל ומקמט אותו למילה אחת חדה וברורה - צביעות.
כך נראית צביעות, כך היא נשמעת.
רק מעמדה כזו אפשר להצהיר כי: "אני מבינה את מי שנאבקות על זה בפומבי, אבל אני לא אוהבת את ההתרסה. בהרבה מובנים הן עושות את זה גם בשבילי ובשביל אחרות, אבל אני בנקודה פריווילגית, אולי אפילו מפונקת, שיכולה להגיד שאני לא אוהבת את זה כי זה נגד הממסד.
"אני חרדית גאה ומיינסטרימית ומוכנה לשלם את המחיר עבור זה. למשל, הייתי רוצה שהילד שלי ילמד מתמטיקה ואנגלית ברמה יותר גבוהה, אבל בגלל שאני חרדית מיינסטרימית אני שולחת אותו לחיידר הרגיל".
לא, רבקה רביץ, לא.
את לא מוכנה לשלם מחיר עבור זה, הבל הבלים. את לא משלמת ולא תשלמי ולוּ מעט מזעיר שישלמו אשה או גבר חרדיים מן השורה על כל אחד מן הצעדים שעשית. ואת בהחלט תקצרי את פירות המאבק שעושים אחרים המשלמים מחירים כבדים מאד כדי שאת תוכלי ביום מן הימים להיות חברת כנסת - פשוט בגלל שאת האשה של והכלה של, כמה קל.
*
ורבקה רביץ היא לא האישיו,
מקודם זה היה הרב יצחק יוסף.("לא למדתי ליבה ובכל זאת תראו לאן הגעתי")
אבל אי אפשר, פשוט אי אפשר שלא לצאת מעורך כשאתה קורא דברים כאלו + היכן שפורסמו. כל חרדי אחר שהיה עושה זאת היה משלם אם בעצמו אם בילדיו. הגיע הזמן שבכל פעם ופעם שנפגוש גבר או אשה חרדיים פריווילגיים שחושבים שהם יכולים לומר את שהם אומרים בלי תגובה, הגיע הזמן שנגיב. שלא ננגב את הרוק ונאמר שיורד עלינו גשם.
כי זה לא מסוג המחירים שאני מוכן לשלם.
עד כאן.
אליהו פולק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.