האם חיים הערש מייזליש ביקש סליחה מהזאלוני על כל הרדיפות שרדף אותו במשך שנים?

זה בכלל לא פשוט להשלים עמו. אם כי פוליטית זה צעד טוב ומנצח לזאלוני, ובכל זאת כאשר עוברים על השנים, האוייב הכי גדול של הזאלוני בארץ ישראל היה חיים הערש מייזליש בן אחותו הגדולה חייקו ע"ה. על פי בקשת הדוד האהרוני שעמו יש קשר נוסף וחזק הם גם מחותנים, האחות של חיים הערש נשואה למנדלי הבן של האהרוני יורש העצר, הוא לחם בזאלוני כאשר היה הרב של סאטמאר בירושלים. האהרוני ביקש להבטיח כי אין לזאלוני דריסת רגל בבני ברק. חיים הערש ירד לחייו של הזאלוני לחם בו מלחמת חרמה והבטיח לדודו האהרוני כי בני ברק נקיה ערוכה ומוכנה לו, כאשר הוא בארץ בבני ברק הוא ירגיש שהוא בסאטמאר. בירושלים יש לזאלוני כח חזק יותר

לא רק בירושלים ובני ברק. כאשר האהרוני לחם באביו ה'ברך משה' וטען כי אינו יודע מבחייכון וביומייכון, חיים הערש מייזליש היה אחד מאלו שפנה לבית המשפט וטען כי סבו הברך משה לא יודע מבחייכון וביומייכון ואין להתייחס להוראותיו ולהתחייבויותיו. הבעיה שלהם היתה שהברך משה חילק את הראביסטעווע (האדמורו"ת) בין האחים. הוא נתן את קרית יואל לאהרוני ואת וילימסבורג לזאלוני. האהרוני לא הכיר בחלוקה הזו ולכן קבע הברך משה כי אם האהרוני חודר גם לוילימסבורג מותר לזאלוני לחדור לקרית יואל, וככה שניהם בכל מקום. האיש שאז עשה את העבודה המלוכלכת בשביל האהרוני במיוחד בבית המשפט לבזות ככה את הסבא היה חיים הערש מייזליש שקיוה כי בזכות העבודה הזו הדוד האהרוני יכיר לו טובה וילחם עבורו בבני ברק יבטיח כי הוא יהיה רבה של סאטמאר בבני ברק וזה לא קרה האהרוני רצה רב אחר, ואותו רק כראש ישיבה. מייזליש רצה את שני התפקידים בטענה כי רוב הציבור בבני ברק עמו

לא אגולל כאן את כל ההיסטוריה של המלחמות הללו מפני שספר שלם לא יספיק, כאשר עוברים על השנים מה קרה ואיך נאבקו ונלחמו ומה היה חלקו של חיים הערש במלחמות הללו, הוא זה שהכה בזאלוני מכות קשות. אגש כאן ישר ליחסים של חיים הערש עם דודו הזאלוני שכידוע נותקו מאז אותן שנים, ולפי הערכה הוא לא דיבר עמו כ-25 שנה - אם כי יש האומרים כשהיה באמריקה לאחרונה הוא נפגש עמו בסודיות - הוא נאבק ונלחם בו בשירות דודו האהרוני שרצה לחסל את אחיו מכל הבחינות לפנות לעצמו את הדרך לכל סאטמאר. אסור לשכוח כי האהרוני היה בטוח שהוא יהיה האדמו"ר היחיד של כל סאטמאר, אבל עשה את הטעויות שעשה ר' מנדלי בויזניץ, ולא היתה ברירה אלא לפצל את סאטמאר

השאלה שאני מציב כאן, כאשר עתה לכבוד השמחה שהוא עשה הוא צלצל לדודו הזאלוני, הוא עשה זאת מפני שדודו האהרוני אמר כי אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד והוא לא רוצה כל קשר עמו יותר, האם הוא ביקש סליחה מהזאלוני על כל הרדיפות שרדף אותו, ועל כל מה שעשה לו במשך השנים?

הזאלוני לא מצפה שיבקש סליחה. עצם העובדה שהוא זה שפנה אליו כבר מספיק להבין כי הוא מתחרט על כל מה שעשה וכי הוא קולט שעשה את טעות חייו כאשר שירת מטרה שלו אין בו דבר, ההיפך, רק עגמת נפש. נכון שדודו האהרוני כיכב בשמחותיו בעבר אבל לא את זה הוא צריך, הוא קיווה שהאהרוני יעמוד לצידו בבני ברק ויתן לו את המלוכה לפחות בעיר הזו, ודוקא כאן הבגידה גדולה כאשר כל צד טוען שהשני בגד

הזאלוני חוגג נצחון גדול, המלחמה הזו בבני ברק רק משרתת אותו והוא מאחל לבן אחותו ולאחיו שימשיכו להלחם זה בזה, הוא רק ירוויח מכך

חיים שאולזון