השבוע שחשף את מצבה של היהדות החרדית

יתכן והשבוע תירשם בהיסטוריה החרדית כקשה ביותר, ולא מפני שהתגלה משהו שלא ידענו עליה קודם, אין פרט אחד שלא חיינו אותה בכל השנים, ההבדל האחד ויחיד שקרה, שהפעם הניחו את הקלפים על השולחן, העולם כולו ראה מה קורה באמת ברחוב החרדי ונקלענו למצב שאי אפשר עוד להתחמק ולספר סיפורים לחפות ולמשוך זמן, עתה לא עוד, לא מצאנו במצב הזה אחד ויחיד שמסוגל היה לשלוט ולהשתלט, גילו שוב כי אנו חצויים כל כך עד כדי שאין מי שמעיז לומר מילה, ואם כן רק אחרי שהכל נרגע כשאין עוד ברירה וכשאין עוד כמעט כל ערך לדברים

לא היה זה סוד כי היהדות החרדית סובלת מחוסר הנהגגה, אבל היו אשר ביקשו להאמין כי ישנם מי שלפחות שולטים בתחומם, ובעיר כמו בני ברק יש מי שמסוגל ויכול לנווט. אז למדנו שגם בבני ברק אין מי שיכול ומסוגל, ועד כדי שבתוך פחות משבוע קרו כמה דברים שהוכיחו שגם מי שמנסה לעשות לא מסוגל לבצע. זה התחיל ביום חמישי בלילה בהפתעה גמורה, נמשך במוצאי שבת ויום מאוחר יותר כאשר הציתו אוטובוס ואף אחד מגדולי בני ברק לא הצליח לעשות סדר לא ביום חמישי, לא במוצאי שבת ולא ביום ראשון, הרחוב היה הפקר למי שהתפרעו ועשו, ואם כבר במוצאי שבת היה מי שביקש להוכיח כי הוא מנהיג הוא גמר זאת עם בזיונות ממש, לא רק שלא כתבו מילה ב'המודיע' על דבריו גם את התלמודי תורה שלו הוא לא הצליח לפתוח ביום ראשון

ניסו לזרוק את הדברים על גורמים מבחוץ, ומהר מאוד נאלצו להודות כי מדובר בעבודה פנימית, ואין זה משנה כרגע במי מדובר, מפני שבכל התקופות והזמנים כולל בשבוע האחרון בבני ברק מכל החוגים והעדות נטלו חלק בפרעות, ביום חמישי בלילה לא היו אלו נוער נושר, ובמוצאי שבת בודאי שלא עסקו בכאלו, וכאשר נעבור לאשדוד בית שמש וירושלים איש לא יוכל לטעון כי אלו נערי שוליים, מדובר היה באנשים המבקשים להוכיח כי הם יחליטו בעצמם ואף אחד לא יכתיב להם. מציאות היא שכל אחד החליט לעצמו ולא היה מי שיכול היה לעשות כאן סדר

היהדות החרדית לא רק שהיא מפולגת, בתוככי כל פלג ישנן פלגים על גבי פלגים, ולכל אחד דרישות אחרות, וכמובן עמדות אחרות, כל אחד מבקש להיות רשכבה"ג ושלו תהיה המילה האחרונה, כך שמן הקנאים המחבלים ועד אחרון השונאים סובלים ממצב שאין למי את היכולת לעשות סדר ובעיקר לשלוט במצב שנוצר ברחוב החרדי

לאחר שבוע שכזה המסקנה היא כי זו המכה הכי קשה שהוכתה היהדות החרדית, והיא גרמה זאת לעצמה, כאשר לא השכילה לאחד וללכד את כל החוגים למסגרת אחת על מנת להבטיח שיש במצבים כאלו מי שמסוגל ויכול לנווט או לפחות להשתלט על המצב, במצב הנוכחי אין מי שיש לו את הכח לשלוט, ההיפך, ישנם מי ששותקים מתוך חשש שאם הם יאמרו יום האחרים יאמרו לילה

מי שחזה במחזה הנורא איך שנערים שורפים אוטובוס כאשר מסביבם כל כך הרבה אנשים ואין מי שמסוגל ויכול לעצור אותם מלעשות זאת. הם הפכו פחים והציתו אותם ולא היה מי שניסה למנוע זאת. זה לא קורה רק בבני ברק, ברושלים זה ענין כמעט של יום יום ולא שמענו מעולם את הרבנים גדולי התורה יוצאים נגד ההתנהגות הזו שבני ברק היא תוצאה של המעשים הללו, אותו נוער למד זאת מהם וחשב שככה שולחים את המסר למי שהם מבקשים

האם קיים עוד סיכוי כלשהו להקים הנהגה ציבורית כזו שתהיה מקובלת על הכל או לפחות על רוב הציבור? בינתיים אפילו 'מועצות גדולי התורה' לא יכלו לאחד ולכל מפלגה מועצת משלה כאשר הם מייצגים רק חלקים מן החברה שלהם, רוב רובו של הציבור החרדי יש לו מסגרות עצמאיות ואיך מאחדים אותם לפחות לענייני ציבור מרכזיים שנוגעים לכלל הציבור

אין זה מן הדברים הקלים לגלגל את הגלגל אחורנית, אבל האם יש לנו עוד ברירה אחרת? פרט אם גם העולם החרדי יתפצל לכמה קבוצות בשמות אחרים שיוכלו לזהותם. בימינו החילוני אינו יודע להבחין בין המגבעת של חסיד בעלז למגבעת של חסיד ויזניץ, וכל עוד העולם לא יבחין בין החרדים מספיק אחד שיעשה מעשה אשר לא ייעשה וכולנו נסבול

אם ניתן למצב הזה להימשך מתוך תקוה שלא יקרו עוד מקרים כאלו, עלולים להתאכזב ובענק. רק עם פעילות של ממש ונסיון לפחות למצוא פתרונות אולי יצליחו לעשות משהו טוב. בשעה זו אין לנו ברירה אלא לחפש לפחות מהיכן מתחילים ומה עושים בשביל שלא יישנו מקרים כאלו בעתיד ולא רק בבני ברק

חיים שאולזון