"היום בתניא" יום א' יח שבט
תניא "לקוטי אמרים",
המשך פרק כה עמ' 62
שנה פשוטה
"קרוב מאד לאדם":
לעורר את האהבה המסותרת, להתגבר כארי ולכבוש את היצר המכביד את גופו בעניני עשה טוב, "זה דבר הקרוב מאד לאדם". בתנאי "שישים אל לבו", ויעשה לעצמו את החשבון הבא:
א. שבעצם, לנצח את היצר ולא להיכנע לו בנזכר לעיל, זה הרבה יותר קל מאי כניעה המלווה לפעמים ביסורי מיתה.
ב. שאם את יסורי המיתה הוא מוכן לקבל באהבה, כדי למנוע פירוד מה' אפילו ארעי (לפי שעה). הרי שבודאי יתגבר כארי על היצר הרוצה למנעו מדבקות מושלמת, דבקות שהיא לעולם ועד.
ואדמו"ר הזקן מוסיף: שכאשר האדם מקים בזריזות את כל עניני ה"עשה טוב" (כולל אלו שיש בקיומם טורח ועמל). מתגלה "בעבודה זו" פנימיות הרצון העליון, בבחינת פנים וגילוי רב. "וכשאין שום הסתר פנים ברצון העיליון, אזי אין דבר נפרד כלל". "ולזאת תהיינה", גם נפשו האלוקית וגם נפשו החיונית (הבהמית המחיה את הגוף) כולל לבושי הנפש שלהן, "מיוחדות כולן בתכלית היחוד ברצון העליון ואור אין סוף ברוך הוא".
...
"והן בבחינת עשה טוב":
בכח האהבה המסותרת והיראה הכלולה בה, ימסור האדם את נפשו לקיום התורה ומצוותיה באופן הנעלה ביותר. וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בכל שלשת העמודים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה (תפילה) וגמילות חסדים (צדקה).
המלחמה ברע אודותיה מדובר כאן, היא (לא כנגד יצר רע הבא למנוע ממנו את עצם קיום המצוות), אלא כנגד היצר המפיל עליו עצלות - היצר הבא למנוע את הזריזות ממקים המצוות, זריזות שצריך לשלבה לא רק במצוות קלות, אלא גם במצוות שקיומם מלווה בטורח ועמל - כגון:
א. בלימוד התורה, שיש חשיבות להוראה "שתהיו עמלים בתורה" - עמל שצריך להתבטא, הן ברמת העיון הנדרש בעת הלימוד. והן בלימוד התורה בפיו, כשהוא מתאמץ ללמוד באופן של "לא פסיק פומיה מגירסא".
ב. בתפילה שהיא בגדר של "עבודה", שצריכה להיות "בכונה בכל כחו ממש".
ג. "בעבודת הצדקה" - שהיא למעלה מהצדקה הניתנת על פי גדרי ההלכה.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך.
*בברכה ובתודה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם"
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.