שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.
והיום נתמקד בשלום בית לבעלי רמה גבוהה.
מגיע בעל ומספר שהסדר בבית לא כל כך מתאים לו, הספה שרעייתו בחרה לא כל כך מוצאת חן בעיניו, המטבח לא בצבעים האטרקטיביים עליהם הוא חלם בצעירותו.
כאשר מדובר בבעל ברמה נמוכה, יושבים איתו עם האשה ומנסים יחד ליישב את ההדורים.
אבל כאשר מדובר בבעל ברמה גבוהה, יושבים איתו ביחד ומסבירים לו: אתה מייצר ציפיות מיותרות שמייצרות מעליהן אכזבות מיותרות.
תאר לך את עצמך מגיע לצימר.
האם מעניין אותך צבע הספה? האם אכפת לך מצורת המטבח? האם משנה לך צורת הסדר של המדפים או של הרהיטים?
ברור שלא!
אתה בסך הכל אורח.
תתייחס לבית שלך כאל מקום שמארח אותך, תגיע בלי ציפיות.
אם זכית בארוחת צהריים, זה מדהים!
אם זכית בסדר וניקיון, זה מדהים עוד יותר!
אם זכית באשה שמכבסת ומבשלת לך, זה דבר שאין כדוגמתו.
אבל אף פעם זה לא בסדר הציפיות שלך. כי אתה למקום הזה מגיע כאורח.
ברמה הגבוהה הזו, שום דבר לא מפריע בחיים.
וזהו העומק של דברי הגמרא הקדושה (יבמות ס"ג ע"א וע"ב) "דיינו שמצילות אותנו מן החטא, דיינו שמגדלות את בנינו לתורה".
מה הציפיות שלי? אפס!
הדבר היחיד שמעניין אותי אלו הדברים שאני לא יכול לעשות לבד.
הרב מנצור בן שמעון, שבימים האחרונים חלף יום ההילולא שלו, כאשר שמע מראש הישיבה שישנה בחורה נכה שחפצה להתחתן עם בן תורה ו"אני ראש הישיבה, רבי עזרא עטייה, מבטיח שמי שישא אותה לאשה יקבל בנים תלמידי חכמים, קם הרב מנצור וביקש לשאת אותה לאשה".
הוא הסביר את זה בצורה פשוטה: "אין לי שום ציפיות מהבית, לא חסר לי כלום. הדבר היחיד שמעניין אותי אלו ילדים צדיקים. לשם כך אני צריך להתחתן, ואם יש לי כזו הבטחה, אין אשה טובה ממנה!".
"לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ו, יד), ובראש ובראשונה את עצמך ואת ביתך!
מנמיכים ציפיות, לא חווים אכזבות, וזוכים לנחת, שלווה ושמחה, ולאהבה ואחווה, שלום וריעות.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.