ווארטים

 

באחת הישיבות שבה יש 40 בחורים, הגישו לראש הישיבה לכבוד הזמן החדש רשימת שעות רצופות שהגיעה לסכום כולל של 100,000 שעות. ראש הישיבה הנדהם שאל איך יכול להיות שארבעים בחורים למדו מאה אלף שעות והם ענו, "עשינו מצ'ינג עם פוניבז'"

צדיק מפורסם הלך לפקוד את חסידיו, והלכה הפמליה שלו עמו.  עם בוקר הגיעו לכפר.  מיד יצא המוכסן להקביל את פניו ובקשה בפיו, כי יסור הצדיק לביתו להתפלל שחרית, למען יבורך הבית בגללו.  אמר לו הגבאי:
ומה "פדיון" תתן?
השיב המוכסן:
שלוש פעמים ח"י אתן.
גער בו הגבאי:
בשכר "פדיון" מועט כזה דייך, שהוא יחיה יעשה בביתך "הכנות" לתפילה...

באחד הימים, הופתע רב בית הכנסת לראות מתפלל חדש שהגיע לראשונה, חנוט בחליפת יוקרה ונעלי מעצבים.
"כבוד הרב" אמר האורח, "באתי להודות לאל על העושר הרב שנתן לי, ולהרים תרומה של 100 אלף דולר לבית הכנסת!"
"וואוו" התרגש הרב, "אם מותר לי לשאול, איך הגעת לעושרך הרב?"
"בחודש שעבר הנחתי תפילין לראשונה בחיי" השיב האיש, "וביקשתי מהאל הצלחה כלכלית. כעבור שבוע חל מהפך בביזנס שלי, וסגרתי עסקאות במיליוני דולרים..."
"איך אתה מסביר את זה?" הופתע הרב, "אני מתפלל לאלוקינו שלוש פעמים ביום, מלמד תורה, פונה לבורא עולם בכל רגע נתון וחושב עליו בכל רגע ורגע, ובכל זאת אני עני מרוד, והשם לא העניק למשפחתי רווחה כלכלית..."
"אתה יודע למה זה?" השיב האורח, "זה כי אתה נודניק!"

 רב אחד נפטר ועולה השמימה.
הוא עומד בתור בכניסה לגן עדן ולפניו בתור עומד בחור שמנמן ונמוך בחולצה פתוחה, ז'קט עור ומכנסי ג'ינס ולעיניו משקפי שמש, כשהוא מזמזם לעצמו שיר מוכר.
המלאך בכניסה פונה אל הבחור ושואל אותו: "מי אדוני בבקשה?"
"מי שואל?" עונה האיש ומתופף באצבעותיו על הדלפק.
עונה המלאך "אני המלאך, אני צריך לדעת מי אתה כדי שאדע היכן לשבץ אותך".
עונה הבחור: "שמי ברוך כהן, אני נהג מונית מבת-ים".
המלאך מעלעל ברשימה שלו, ואחרי רגע מחייך לנהג המונית ואומר: "הנה, שים עליך את גלימת המשי הזו וקח את מטה הזהב, ברוך בואך בשערי גן העדן! המשך ישר ופנה שמאלה בסוף לאזור ה-VIP שלנו".
הבחור לוקח את הציוד ועובר את השער כשהוא שורק לעצמו בקלילות.
מגיע תורו של הרב, והמלאך מבקש ממנו להזדהות: "אני יוסף רבינוביץ בנו של רבי יצחק הכהן. אני הרב של קהילת 'חסד אפריים' במשך 43 השנים האחרונות, בה ייסדתי ישיבה והרצתי שנים ארוכות".
המלאך מציץ ברשימה ואומר בקול יבש: "קח את גלימת הכותנה הזאת ואת מקל העץ, ברוך בואך בשערי גן העדן. היכנס ישר עד הסוף והמתן בתור להמשך טיפול".
הרב נדהם: "רק רגע אחד בבקשה, אני חושש כי חלה טעות. הבחור שלפני היה רק נהג מונית וקיבל גלימת משי ומטה זהב, ואילו אני ששמרתי את דרכי האל כל חיי זוכה ליחס שכזה?"
עונה המלאך: "אה, פה למעלה, אנחנו שופטים על פי תוצאות וביצועים. כשאתה דרשת והרצת בישיבה האנשים שסביבך נרדמו. לעומת זאת, כשהוא היה נוהג, האנשים התפללו לאלוהים..."