שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת לך לך.
והקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א).
הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו: "פשוט תקום ותלך! אני אפילו לא אומר לך להיכן. אבל מה? אני מברך אותך בברכות רבות, כל מה שקורה לכל אדם שהולך בדרך, לא רק שלא יפגע בך, אלא אצלך זה רק ילך ויצליח".
אברהם אבינו, בהיכרות הקצרה שלו – במבט של דורות – עם בורא העולם, סומך על הקדוש ברוך הוא ויוצא לדרך.
האם אברהם שמח ומאושר? או שאברהם אומר לעצמו: "ילדים אין לי, והדרך גורמת לכך שהמצב הזה יימשך מעבר לרגיל, ואומר לי הקדוש ברוך הוא 'לך'. מה יהיה איתי בסוף? רצו לשרוף אותי, זורקים אותי, אני שנוא ומשוקץ על בני העולם בגלל שאני לא עובד עבודה זרה. וכיום אני גם צריך להיות נע ונד בדרכים?".
אברהם אבינו, במקום זה, הסתכל על מה שהקדוש ברוך הוא כן עשה למענו. וגילה שה' עשה למענו הרבה הרבה מעבר לדברים הקטנטנים שמפריעים לו בחיים.
ההסתכלות הזו של אברהם אבינו נכונה לכל אחד מאיתנו. כל מי שיקח דף ועט ויבדוק מה הדברים הטובים שהוא קיבל מהקדוש ברוך הוא, ומה הדברים שלא כל כך מוצאים חן בעיניו, יגלה שפחות מעשר אחוז הם באמת הדברים שלא מוצאים חן בעיניו. רק שדרכנו, של תאווי שלמות, של אנשים שמתקיים בהם דברי חז"ל: "יש לו מנה, רוצה מאתיים; יש לו מאתיים, רוצה ארבע מאות" (קהלת רבה א', ל"ד), לעולם לא נראה את הטוב שיש סביבנו, ותמיד נסתכל על כל מה שחסר, נגדיל אותו, נבליט אותו, ונמאס ונבעט בכל הטוב.
אומר לך אברהם אבינו: "בני היקר! לא הורשתי לך כסף, לא הורשתי לך כבוד, לא הורשתי לך אפילו את היהדות במידת מה. הורשתי לך את הכח ואת מסירות הנפש ללכת אחרי הקדוש ברוך הוא בעיניים עצומות. גם אתה, בדרך שלך, ב'לך לך' הפרטי שלך, בלימודים, בעבודה, בחיים המשפחתיים, ובכל מה שעובר עליך, סמוך על הקדוש ברוך הוא, לך לך בדיוק כמו שהוא מבקש ממך. תעשה את זה עם חיוך גדול, ותסמוך עליו שהוא יודע מה שהוא עושה".
ומכאן יצא אך ורק טוב.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא..
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.