מרן האדמו"ר הרי"ף על השובבי"ם חלק ג'

חלק ג :

וימים האלו ימי השובבי״ם, יש בהם כח גדול לתיקון גדול על החיים ועל המתים. וכבר שאלו אותנו לפני שנים שאלה, ידוע התיקון אשר תיקנו רבותינו, על פגם שפוגם בברית, כמה תעניות יעשה. וכבר סידרו לנו רבותינו סדר על כל חטא ופשע כמה צומות יצום. 

והוסיפו רבותינו, היום שהדורות התמעטו ואין כח לצום צומות של עשרות ימים, פודים את הצום בכסף. ונשאלנו מאדם שיודע שאביו חטא בעונות עם אשת איש, שזה מהדברים הקשים והחמורים. והבן הולך בדרך השם בקדושה ובטהרה, ורוצה לעשות פדיון בכסף לאביו אחרי מותו. האם נחשב פדיון זה, להציל את אביו מעונשים של הבא על אשת איש. 

וחשבנו לתרץ, הנה בזמן שבית המקדש היה בתפארתו, היו מוציאים את האדם להריגה, באחת מארבע מיתות בית דין. וההוצאה להורג היא עונש, לתקן השורש בשמים שפגע. וכן התעניות שהתקין רבנו האר״י ולפני ״בעל הרוקח״, הם תעניות לתקן את השורש שפגם. והשורש שפגם, התיקון הוא בעודו בחיים, אז החיים שלו פוגעים במלכות עליון, והתעניות לתקן את הפגם. אבל אחרי מותו, אי אפשר לומר שהפדיון יתקן את השורש שפגם, כי הוא לא חי, ורק בימי חיותו יש משמעות לתעניות ולפדיון. 

לכן יתן צדקה לעילוי נשמתו ויעשה צורכי צבור לעילוי נשמתו, אבל לעשות סדר ותיקון של פדיון אשת איש על הנפטר, זה דבר קשה ולא בר עשיה. 

ונחזור לראשית הדברים, לדברי רבנו האר״י הקדוש זצוק״ל, שאברהם הראשון שמתקן זה את תרח אביו. וקשה, האם אפשר לתקן אדם שעדין חי, וידוע שתרח עדין היה חי. (עיין רשי סוף פרשת נח יא לב) ונבאר על פי מה שמובא בשער הגילגולים (הקדמה ב עמוד יד בדפוס חדש ירושלים תשמח), דיש ענין של גילגול מחיים והוא סוד העיבור, שבעודו בחיים חיותו, יתגלגל בגוף האדם נפש חדשה של איזה צדיק וכו׳, ע״כ. 

והנה זהו יסוד עצום, מי שעובד את הקב״ה בקדושה עצומה וטהור בעניני הברית, חי בעולם הזה ומרגיש עולם הבא. וכל המציאות שלו, החיים הם כגן עדן. 

ואף בדור הזה, יש אנשים שיש להם זמנים בשבת קודש ובזמן שדבוקים בהקב״ה ולומדים תורה ומזכים את הרבים, שחיים בגן עדן בעולם הזה. וזה מה שנאמר ״עולמך תראה בחייך״, שבחיים רואים ומרגישים עולם הבא וזוהי הרגשה שאי אפשר להסביר אותה, נועם ודבקות ואור אין סוף ומתיקות רוחנית. 

וכן יש רשעים שחיים בעולם הזה גיהנום, אפילו שיש להם ממון וכל הגשמיות אבל הם בגיהנום ממש בעולם הזה. הקב״ה יצילנו, ואברהם אבינו שהיה חי חיי עולם וחי בגן עדן בעולם הזה, עיבר באביו החי את נשמת איוב וכל מה שקרא לאיוב היה צריך לקרוא לאברהם, רק הנדר שנדר לו הקב״ה שלא ינסנו שוב. 

וכך תיקן אברהם את תרח אביו. 

ונדע ידיעה ברורה, שאלו דברים שאין להם שיעור. כל אחד יעשה כל שבכוחו להציל את אביו ואמו וקרוביו שמתו, וישלם חובותיהם ויעשה מעשים גדולים להוציאם מגיהנום. ויקח מצוה או שיעור תורה שהנפטר הקפיד בחייו ויחזק דבר זה לעילוי נשמתו. וישאל צדיק של אמת מה יעשה לעילוי נשמת הנפטר, כי כל אדם הוא עולם לעצמו, ולא ראי זה כראי זה. 

וידע האדם שעל ידי מרוק עונות וייסורים שמטהרים את הנפש, ועל ידי שמירת היסוד וזיכוי הרבים, יכול לחיות בעולם הזה, במציאות של גן עדן וזה ״עולמך תראה בחייך״. 

ודבר זה הוא בכח של כל ילוד אישה גם בדור יתום זה. וכשמשלים דרגה זאת, מספרים קדושי עליון מפי השמועה, זוכים לגילוי אליהו הנביא, לפעמים בניצוץ ולפעמים במוחשיות יותר. 

עלינו לדעת שהדור הזה הוא דור של שפע וצמצום יחד. עם כל הצמצום שיש בעולם, אפשר להשיג שפע רוחני עצום והכל תלוי באדם. ועל האדם לברור הדברים, וללקט את השושנים מתוך הקוצים. ומבקשים מהקב״ה, ״הטיבה אחריתנו מראשיתנו״ ונזכה לראות משיח צידקנו ולא נילקח מהעולם טרם זמננו, ונזכה לראות בתחית המתים ובגאולה השלמה. 

מבקשים אנו מהקב״ה, שכל מי שלומד ומלמד בתורות שלומדים וכותבים, יהיו בידו ככח למתק הדינים. והייסורים שעברנו ועוברים, יהיו בשותפות לכל מי שלומד תורה זאת, ועל ידי זה יתמתקו הדינים, על כל הלומד ומפיץ תורה קדושה זאת, שבאפי עמדה לי. 

יאשיהו יוסף.