באגרת כט נלמד:
א. על הרצון העליון, הנמשך ומתגלה למטה עם קיום המצוות.
ב. על היות הרצון שבמצוה, ה"לבוש" לקליטת התענוג העליון לעתיד לבא.
ג. על ה""תורה שבעל פה", שבה ועל ידה מתגלה הרצון העליון הטמיר והנעלם בתוך ה"תורה שבכתב".
האגרת נפתחת בהצגת הפסוק "אשת חיל עטרת בעלה", ובכמה מאמרי חז"ל שמהם ניתן ללמוד על חשיבותה של ההלכה, שצריך להבינם.
...
האריז"ל בדבר ה"גלגולים":
להבנת ערכם הנעלה של ההלכות ושל לומדם, מביא רבנו את דברי האריז"ל: "שכל אדם מישראל, צריך לבא בגלגולים רבים עד שיקים את כל מצוות התורה במחשבה דיבור ומעשה" (וזאת) "כדי להשלים את לבושי נפשו ולתקנם" - "מלבד מצוות התלויות במלך, שהוא מוציא את כל ישראל, כי הוא כללות כולם" (ובכל מצוה שהוא מקים, כל אחד זוכה בלבושי המצוה כאילו קיים אותה בעצמו).
...
הלבוש שהמצוה יוצרת:
לעתיד לבא יזכו ישראל "לחזות בנועם ה'" וב"תענוג עצום לאין קץ", כמו שכתוב "אז תתענג על ה' והשביע בצחצחות נפשך" - שלאחר התחיה ישביע הקב"ה את הנשמה באורות צחים עליונים (כך שהנשמה תהיה שבעה ורוויה מגילוי האורות הצחים).
ואיך הנר"נ (הנפש רוח ונשמה) של האדם (שהם בגדר נבראים) יוכלו לקלוט את התענוג הגדול הזה?
הנה, לשם כך, עם קיום המצוות בעולם הזה, מתהוה (בין השאר) גם "לבוש" (כלי) המאפשר לנשמה (על כל שלשת חלקיה) לקלוט את התענוג העליון לעתיד לבוא - והא כיצד?
עם קיומה של כל מצוה, הנה, ברצון העליון שבמצוות, נמשכת הארה מצומצמת מהתענוג שיתגלה לעתיד. הארה שממנה מתהוה "לבוש אחד נברא" - ה"לבוש" המאפשר ל"נפש רוח ונשמה" של האדם (המוגדרים כנבראים), לקלוט וליהנות מהתענוג העליון.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת.
*השתדל, שבבית הכנסת שבו אתה מתפלל, ימצאו כל הספרים שחיברתי. "באור התניא משכיל לאיתן" וכל ספרי "חסידות לעם" - המביאים את תורת חב"ד גם לציבור הרחב.
בברכה
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.