יאמרו בודאי ירידת הדורות, ובכל זאת גם בירידה עדיין עוד רואים משהו מפני שאם אין כלום אז פשטנו את הרגל והמשיח חייב לבא מיד בטרם יהיה חלילה מאוחר מדי נאבד את הכל. חי אני כמה דורות של גדולי ישראל זוכר אותם כמו היום, ובכל המקומות כמעט ירידה קשה אין להשוות בין אותם מי שהיו למה שיש היום, ובכל זאת כאשר אני מגיע לסאטמאר, כאן הירידה היא כל כך קשה ובכל תחום עד שלא יאומן, כי מכל מורשתו של רבי יואל, לסאטמאר נותר הכסף בלבד, הדמות והאידיאה נמחקו ואינם עוד
זכיתי עוד לראות את רבי יואל מסאטמאר בארץ ישראל כאשר היה שם, עוד זכיתי אפילו לראותו כאשר צעקו עליו 'שבת' הוא נסע במכונית בתוך הארבעים דקות שקיבלו בירושלים והוא לא שמר עליהם, הוא לא קלט איזה רוגז הוא יעורר באיחורים של כניסת השבת בסאטמאר כנהוג עד היום הזה בניגוד לירושלים ששמרו והקפידו על הארבעים דקות לפני השקיעה לקבל את השבת, ובכל זאת ראיתי את מי שנוהרים לראותו מפני שהיה על מי להסתכל, ראית אדם משכמו ומעלה, גם אם לא השתייכת לקהל מעריציו ולהולכים בדרכיו אבל לא התכחשו לגדלותו ומעמדו, הכל הודו כי מדובר היה בדמות מיוחדת שלסאטמאר היה במי להתגאות
בתחום הזה הוא היה הראשון והאחרון. סאטמאר לא הצליחה להוציא מתוכה עוד אחד כזה, כאשר הגיע ממלא מקומו שמעת את החסידים אומרים כי יש להם 3 רבי'ס, 'הרבי זכותו יגן עלינו' 'הרבי לא עלינו' ו'הרבי הבא עלינו', אבל זה השלישי לא נתקיים לא אצל האהרונים ולא אצל הזאלונים, הם לא הפכו לדמויות על שיהיה על מי להסתכל. הם לא מושכים עוד את הציבור שירוץ שירצה לראותם, אם יש עוד מי שבכל זאת מבקש לראות, אז את הקאדילאק שהם נוסעים בו, זה מה שעושה אותם ל'גדולים' כאותו 'גדול' שהגיע עם הכרכרה וזה מה שעשה אותו למה שהוא לא היה
הזאלוני הגיע לארץ ואינו מצליח למשוך את ההמונים לרצות לראותו בשל מה שהוא, הדבר היחיד שעם זה הוא מצליח להביא רבבות הם הצ'קים שהביא עמו. ירושלים גידלה דורות של שנוררים וזה מה שמדבר אליהם. הסאטמארים מכירים את זה טוב וככה הם ממשיכים לשמור על הקשר שלהם עם הירושלמים, ביום שיאבדו גם את זה, אז הירושלמים יאמרו להם שלום ולא להתראות
מציאות היא, שאפילו אידיאית סאטמאר משתפת פעולה עם המדינה ומוסדותיה בכל תחום, ומה שעושים ואומרים זה לראווה בלבד. אפילו חלוקת הכסף נעשה דרך עמותה שרשומה במדינה כחוק. תבדקו, תמצאו כי 'שקל הקודש' נמצאת רשומה כעמותה חוקית ומתנהלת על פי כל הכללים, וגם את בואו של הזאלוני הכינה המשטרה הציונית שמלווה אותו לכל מקום ואף מסייעת למי שאמורים היו להיות קנאים ולא להכיר במדינה אבל הפכו היום לחלק מן המדינה ומשתמשים בבתי המשפט שלה. בסכסוך הפנימי בסאטמאר בישראל, הם לא פנו לבית הדין אלא העדיפו את בית המשפט הציוני
לא אשכח את ביקוריו של רבי יואל בארץ ישראל ואת הויכוחים האידיאולוגיים אז, הם היו מלאי תוכן, יכולת להסכים או שלא להסכים, אבל חיו את התוכן האידיאי. היום זה הדבר האחרון שמעניין מישהו, מה שביקשו לדעת, כמה כסף הוא הביא וכמה כל אחד יקבל
הביקור הנוכחי של הזאלוני טוב להיסטוריה החרדית, בשביל לקלוט ולהבין את ההבדלים בין סאטמאר של רבי יואל לסאטמאר של האהרוני והזאלוני שאין להם עוד דבר עם מורשת רבי יואל פרט לחשבון הבנק שרבי יואל היה ממעודדי חסידיו שיילכו לעבוד ושיעשו כסף למען הרבות חסד. רבי יואל היה יהודי חכם, הוא ידע כי רוב חסידיו הם עמי ארצות ועדיף שישקיעו את כוחם וזמנם בחסד, לפחות שם יצליחו וישיגו משהו בחייהם, ואכן בתחום הזה הוא הציל דור שלם שהיה הולך לאבדון לולא היה להם כסף. מפני שמי שהיו תלמידי חכמים באותה תקופה העדיפו את הקלויזנבורגר בוילימסבורג שאותו רדף רבי יואל עד שהצליח להבריחו לישראל, הוא היה איום על סאטמאר שלקח מהם את התלמידי חכמים שהעדיפו אותו
כאשר הגיע רבי יואל לא היו צריכים 'הפקה' ויחצני"ם וכל הציורים והתמונות והתפאורות למיניהם, הוא נסע ברכב אחד בלבד סטדובייקער של אז, עצם הופעתו עשתה את הביקור, היום בלי כל הצבע מסביב ובלי שיירת מכוניות הזאלוני לא שווה כלום
מי שחשב אז כי סאטמאר תכבוש את העולם החרדי ותשלוט עליה, טעה טעות מרה. בתקופת רבי יואל הוא שלט בוילימסבורג ובירושלים, היום סאטמאר אינה שולטת לא בוילימסבורג ולא בירושלים
זכיתי עוד לראות את רבי יואל מסאטמאר בארץ ישראל כאשר היה שם, עוד זכיתי אפילו לראותו כאשר צעקו עליו 'שבת' הוא נסע במכונית בתוך הארבעים דקות שקיבלו בירושלים והוא לא שמר עליהם, הוא לא קלט איזה רוגז הוא יעורר באיחורים של כניסת השבת בסאטמאר כנהוג עד היום הזה בניגוד לירושלים ששמרו והקפידו על הארבעים דקות לפני השקיעה לקבל את השבת, ובכל זאת ראיתי את מי שנוהרים לראותו מפני שהיה על מי להסתכל, ראית אדם משכמו ומעלה, גם אם לא השתייכת לקהל מעריציו ולהולכים בדרכיו אבל לא התכחשו לגדלותו ומעמדו, הכל הודו כי מדובר היה בדמות מיוחדת שלסאטמאר היה במי להתגאות
בתחום הזה הוא היה הראשון והאחרון. סאטמאר לא הצליחה להוציא מתוכה עוד אחד כזה, כאשר הגיע ממלא מקומו שמעת את החסידים אומרים כי יש להם 3 רבי'ס, 'הרבי זכותו יגן עלינו' 'הרבי לא עלינו' ו'הרבי הבא עלינו', אבל זה השלישי לא נתקיים לא אצל האהרונים ולא אצל הזאלונים, הם לא הפכו לדמויות על שיהיה על מי להסתכל. הם לא מושכים עוד את הציבור שירוץ שירצה לראותם, אם יש עוד מי שבכל זאת מבקש לראות, אז את הקאדילאק שהם נוסעים בו, זה מה שעושה אותם ל'גדולים' כאותו 'גדול' שהגיע עם הכרכרה וזה מה שעשה אותו למה שהוא לא היה
הזאלוני הגיע לארץ ואינו מצליח למשוך את ההמונים לרצות לראותו בשל מה שהוא, הדבר היחיד שעם זה הוא מצליח להביא רבבות הם הצ'קים שהביא עמו. ירושלים גידלה דורות של שנוררים וזה מה שמדבר אליהם. הסאטמארים מכירים את זה טוב וככה הם ממשיכים לשמור על הקשר שלהם עם הירושלמים, ביום שיאבדו גם את זה, אז הירושלמים יאמרו להם שלום ולא להתראות
מציאות היא, שאפילו אידיאית סאטמאר משתפת פעולה עם המדינה ומוסדותיה בכל תחום, ומה שעושים ואומרים זה לראווה בלבד. אפילו חלוקת הכסף נעשה דרך עמותה שרשומה במדינה כחוק. תבדקו, תמצאו כי 'שקל הקודש' נמצאת רשומה כעמותה חוקית ומתנהלת על פי כל הכללים, וגם את בואו של הזאלוני הכינה המשטרה הציונית שמלווה אותו לכל מקום ואף מסייעת למי שאמורים היו להיות קנאים ולא להכיר במדינה אבל הפכו היום לחלק מן המדינה ומשתמשים בבתי המשפט שלה. בסכסוך הפנימי בסאטמאר בישראל, הם לא פנו לבית הדין אלא העדיפו את בית המשפט הציוני
לא אשכח את ביקוריו של רבי יואל בארץ ישראל ואת הויכוחים האידיאולוגיים אז, הם היו מלאי תוכן, יכולת להסכים או שלא להסכים, אבל חיו את התוכן האידיאי. היום זה הדבר האחרון שמעניין מישהו, מה שביקשו לדעת, כמה כסף הוא הביא וכמה כל אחד יקבל
הביקור הנוכחי של הזאלוני טוב להיסטוריה החרדית, בשביל לקלוט ולהבין את ההבדלים בין סאטמאר של רבי יואל לסאטמאר של האהרוני והזאלוני שאין להם עוד דבר עם מורשת רבי יואל פרט לחשבון הבנק שרבי יואל היה ממעודדי חסידיו שיילכו לעבוד ושיעשו כסף למען הרבות חסד. רבי יואל היה יהודי חכם, הוא ידע כי רוב חסידיו הם עמי ארצות ועדיף שישקיעו את כוחם וזמנם בחסד, לפחות שם יצליחו וישיגו משהו בחייהם, ואכן בתחום הזה הוא הציל דור שלם שהיה הולך לאבדון לולא היה להם כסף. מפני שמי שהיו תלמידי חכמים באותה תקופה העדיפו את הקלויזנבורגר בוילימסבורג שאותו רדף רבי יואל עד שהצליח להבריחו לישראל, הוא היה איום על סאטמאר שלקח מהם את התלמידי חכמים שהעדיפו אותו
כאשר הגיע רבי יואל לא היו צריכים 'הפקה' ויחצני"ם וכל הציורים והתמונות והתפאורות למיניהם, הוא נסע ברכב אחד בלבד סטדובייקער של אז, עצם הופעתו עשתה את הביקור, היום בלי כל הצבע מסביב ובלי שיירת מכוניות הזאלוני לא שווה כלום
מי שחשב אז כי סאטמאר תכבוש את העולם החרדי ותשלוט עליה, טעה טעות מרה. בתקופת רבי יואל הוא שלט בוילימסבורג ובירושלים, היום סאטמאר אינה שולטת לא בוילימסבורג ולא בירושלים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.