כל מה שלא ידעתם על המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שי ניצן, שעזב את הדת ונהפך לשמאלן קיצוני, ושהכריז על מלחמה באנשי הימין * ולמה הוא מרשיע דווקא אותם? אה, זה רק בגלל "מכלול הנסיבות"
מתפללי בית הכנסת הסמוך לגן הקיפוד והורי החניכים בתנועת בני עקיבא בשכונת רמות בירושלים מכירים את שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, בתור אב מסור, יו"ר ועד ההורים של בית הספר, ששר בפסטיבל שירה בציבור או נוסע לכרמיאל לחולל בפסטיבל המחול. העובדה כי הפרקליט המלומד מחזיק בדעות קיצוניות של השמאל ידועה לרבים. מה שפחות ידוע הוא ששי ניצן מקדש מלחמה בציבור הימני והמתנחלים, והכל כמובן במסגרת "שלטון החוק".
חבר של ראשי השופטים השמאלנים
ניצן גדל בבית דתי בשכונת קריית משה הירושלמית, למשפחה בת שבע נפשות. כבר בהיותו בישיבה התיכונית, זוכרים חבריו, הצטייר כנער חריג אשר הלך לריקודי עַם. החברים זוכרים גם שהתנגד להשתתפות התלמידים בהפגנות ו"במעורבות פוליטית"...
בהיותו בצבא כבר הסיר ניצן את הכיפה הקטנה אותה חבש, והחל לסגל לעצמו תכונות של נער שמאלן משיינקין. הוא הצהיר בריש גלי שהוא שמתנגד לפגיעה בזכויות האזרח של האויב הערבי, בעוד שלזכויות האזרח של הימין והמתנחלים הוא לא בדיוק דאג.
אחרי הצבא הלך ניצן ללמוד משפטים, ולשם כך נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים. ניצן הצעיר התמחה אצל השופט אהרן ברק. בהמשך עבר להתמחות אצל השופטת דורית בייניש. בקרב חבריו הוא כונה בתואר "מנערי בייניש". פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, קידמה את ניצן, עד אשר הגיע הלום. חברים בפרקליטות מספרים על קשר הדוק בין השניים.
פותח תיקים סדרתי לאנשי ימין
ניצן לא מאכזב את מי שגידלו וטיפחו אותו. רשימה קצרה של דוגמאות:
שי ניצן היה ראש וראשון לפרקליטים שדרשו לנקוט גישה מחמירה עם פעילי הימין בתקופת גירוש יהודי גוש קטיף. עמדתו הייתה כה מחמירה, עד אשר ביקש (והצליח) לשלוח ילדות קטנות לבתי מעצר רק בעוון העובדה כי חסמו כביש. לימים אמר ניצן כי "חסימת הכבישים הייתה הדבר האפקטיבי והמסוכן ביותר להחלטת הממשלה החוקית... מדיניותנו הייתה יד קשה... ולשמחתנו, בתי המשפט קיבלו את הגישה שלנו". לעומת זאת, נגד סטודנטים, נכים, מובטלים, אנשי שמאל ואחרים שהפגינו וחסמו כבישים לא נקטו ניצן ואנשיו מדיניות של "יד קשה".
בשנים האחרונות הורה ניצן על פתיחת מאות תיקים בגין הסתה נגד פעילי ימין שונים שהעזו להתבטא בגנות השלטון. לעומת זאת, הורה ניצן לסגור תיקי הסתה של אנשי שמאל. וכך, כאשר אתר 'אינדימדיה', השייך לשמאל הקיצוני, פרסם דברי בלע על אריאל שרון (עוד לפני שהגה את תוכנית הגירוש והפך לגיבור אנשי השמאל) מיהר ניצן לסגור את התיק "בהתחשב במכלול הנסיבות"...
אתה שמאלני? ערבי? ניצן יוותר לך
"מכלול הנסיבות" פועל רק לטובת אנשי השמאל, אצל שי ניצן. כאשר פעיל 'חזית יהודית' המשפטן איתמר בן-גביר הפגין מול ביתו של הרב הצבאי הראשי, ישראל וייס, המליץ ניצן על הגשת כתב אישום בגין "הפרעה לפרטיות", וטען כי חל איסור להפגין מול בתים של אנשי צבא. כמה חודשים לאחר מכן התקיימה הפגנה של אנשי 'גוש שלום' מול ביתו של הרמטכ"ל דן חלוץ (בין המפגינים, אגב, הייתה גם בתו של ראש הממשלה דנה אולמרט). בן-גביר מיהר להגיש תלונה אשר הגיעה ביד מכוונת לניצן עצמו, שכתב כי ב"מכלול הנסיבות" החליט שלא להגיש כתב אישום נגד אנשי השמאל.
כאשר ניצן ביקש להסביר את ההתנהגות התמוהה בפני בית המשפט, טען כי בהפגנת אנשי הימין מול הרב וייס קיללו המפגינים את אשתו של וייס, ואילו בעניין אנשי השמאל לא הייתה אלימות. טענה זו הסתברה כשקרית כאשר הוצגה בדיון קלטת בה נראים המפגינים מהשמאל כאשר הם חוסמים כביש ומתעמתים עם שוטרים.
גם נגד אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ערך ניצן מסע של רדיפה אישית. בפרקליטות מספרים כי הוא עומד מאחורי הנחיות להגשת עשרות כתבי אישום נגד האוהדים בגין "קריאות גזעניות" נגד ערבים במגרשי הכדורגל. מאידך גיסא, כאשר אוהדי קבוצת הכדורגל של סכנין משמיעים קריאות גזעניות נגד העם היהודי ומרבים לצעוק "אטבח אל יהוד" בפומבי – לא מורה ניצן על העמדתם לדין.
מתפללי בית הכנסת הסמוך לגן הקיפוד והורי החניכים בתנועת בני עקיבא בשכונת רמות בירושלים מכירים את שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, בתור אב מסור, יו"ר ועד ההורים של בית הספר, ששר בפסטיבל שירה בציבור או נוסע לכרמיאל לחולל בפסטיבל המחול. העובדה כי הפרקליט המלומד מחזיק בדעות קיצוניות של השמאל ידועה לרבים. מה שפחות ידוע הוא ששי ניצן מקדש מלחמה בציבור הימני והמתנחלים, והכל כמובן במסגרת "שלטון החוק".
חבר של ראשי השופטים השמאלנים
ניצן גדל בבית דתי בשכונת קריית משה הירושלמית, למשפחה בת שבע נפשות. כבר בהיותו בישיבה התיכונית, זוכרים חבריו, הצטייר כנער חריג אשר הלך לריקודי עַם. החברים זוכרים גם שהתנגד להשתתפות התלמידים בהפגנות ו"במעורבות פוליטית"...
בהיותו בצבא כבר הסיר ניצן את הכיפה הקטנה אותה חבש, והחל לסגל לעצמו תכונות של נער שמאלן משיינקין. הוא הצהיר בריש גלי שהוא שמתנגד לפגיעה בזכויות האזרח של האויב הערבי, בעוד שלזכויות האזרח של הימין והמתנחלים הוא לא בדיוק דאג.
אחרי הצבא הלך ניצן ללמוד משפטים, ולשם כך נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים. ניצן הצעיר התמחה אצל השופט אהרן ברק. בהמשך עבר להתמחות אצל השופטת דורית בייניש. בקרב חבריו הוא כונה בתואר "מנערי בייניש". פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, קידמה את ניצן, עד אשר הגיע הלום. חברים בפרקליטות מספרים על קשר הדוק בין השניים.
פותח תיקים סדרתי לאנשי ימין
ניצן לא מאכזב את מי שגידלו וטיפחו אותו. רשימה קצרה של דוגמאות:
שי ניצן היה ראש וראשון לפרקליטים שדרשו לנקוט גישה מחמירה עם פעילי הימין בתקופת גירוש יהודי גוש קטיף. עמדתו הייתה כה מחמירה, עד אשר ביקש (והצליח) לשלוח ילדות קטנות לבתי מעצר רק בעוון העובדה כי חסמו כביש. לימים אמר ניצן כי "חסימת הכבישים הייתה הדבר האפקטיבי והמסוכן ביותר להחלטת הממשלה החוקית... מדיניותנו הייתה יד קשה... ולשמחתנו, בתי המשפט קיבלו את הגישה שלנו". לעומת זאת, נגד סטודנטים, נכים, מובטלים, אנשי שמאל ואחרים שהפגינו וחסמו כבישים לא נקטו ניצן ואנשיו מדיניות של "יד קשה".
בשנים האחרונות הורה ניצן על פתיחת מאות תיקים בגין הסתה נגד פעילי ימין שונים שהעזו להתבטא בגנות השלטון. לעומת זאת, הורה ניצן לסגור תיקי הסתה של אנשי שמאל. וכך, כאשר אתר 'אינדימדיה', השייך לשמאל הקיצוני, פרסם דברי בלע על אריאל שרון (עוד לפני שהגה את תוכנית הגירוש והפך לגיבור אנשי השמאל) מיהר ניצן לסגור את התיק "בהתחשב במכלול הנסיבות"...
אתה שמאלני? ערבי? ניצן יוותר לך
"מכלול הנסיבות" פועל רק לטובת אנשי השמאל, אצל שי ניצן. כאשר פעיל 'חזית יהודית' המשפטן איתמר בן-גביר הפגין מול ביתו של הרב הצבאי הראשי, ישראל וייס, המליץ ניצן על הגשת כתב אישום בגין "הפרעה לפרטיות", וטען כי חל איסור להפגין מול בתים של אנשי צבא. כמה חודשים לאחר מכן התקיימה הפגנה של אנשי 'גוש שלום' מול ביתו של הרמטכ"ל דן חלוץ (בין המפגינים, אגב, הייתה גם בתו של ראש הממשלה דנה אולמרט). בן-גביר מיהר להגיש תלונה אשר הגיעה ביד מכוונת לניצן עצמו, שכתב כי ב"מכלול הנסיבות" החליט שלא להגיש כתב אישום נגד אנשי השמאל.
כאשר ניצן ביקש להסביר את ההתנהגות התמוהה בפני בית המשפט, טען כי בהפגנת אנשי הימין מול הרב וייס קיללו המפגינים את אשתו של וייס, ואילו בעניין אנשי השמאל לא הייתה אלימות. טענה זו הסתברה כשקרית כאשר הוצגה בדיון קלטת בה נראים המפגינים מהשמאל כאשר הם חוסמים כביש ומתעמתים עם שוטרים.
גם נגד אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ערך ניצן מסע של רדיפה אישית. בפרקליטות מספרים כי הוא עומד מאחורי הנחיות להגשת עשרות כתבי אישום נגד האוהדים בגין "קריאות גזעניות" נגד ערבים במגרשי הכדורגל. מאידך גיסא, כאשר אוהדי קבוצת הכדורגל של סכנין משמיעים קריאות גזעניות נגד העם היהודי ומרבים לצעוק "אטבח אל יהוד" בפומבי – לא מורה ניצן על העמדתם לדין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.