אין כל חידוש בסערות המתעוררות

עושה רושם כי מאבדים פרופורציה, חי אני את הנעשה בעולם החרדי כשישים שנה, וכאשר אני עובר על העיתונות החרדית אין ולא היה מי שהקדים אותי בסיקור החפשי על הנעשה בעולם החרדי בכל החצרות כמעט. כאשר יצאתי לדרך לפני ארבעים ושתיים שנה לא ידעו מדבר כזה סיקור הנעשה ברחוב החרדי, חיו מעיתונות חרדית בולשביקית שהכתיבו אותה לא כפי שהיה אלא כפי שביקשו מי שעמדו בראש המפלגות החרדיות, וזו הסיבה מדוע פתחתי עיתון משלי להלחם בתופעה הזו שלא מדווחים אמת, וככה התגלגלו הדברים שדיווחתי על הנעשה בחצרות למיניהם, ומעיד אני כאן, כי לא היתה תקופה כלשהי שלא היו בה מלחמות בחצרות החסידיות והליטאיות. התפילה שלי אז היתה, מתי יגיע היום שלא יהיה לי מה לכתוב, בכל מקום יהיה שלום ושלוה, ולא זכיתי ליום כזה, תמיד היו מלחמות, פעם כאן ופעם כאן, היו מי שלחמו ברוב השנים והיו שפחות, אבל גם היכן שלכאורה מבחוץ זה נראה היה כאילו הם שולטים בכיפה גם שם המתיחות היתה מאז ומתמיד, וכשניקח לדוגמא את גור, אגלה לכם שגם בזמן ה'בית ישראל' היתה מתיחות אבל אחרת מזו של היום, ומהזמן של 'הלב שמחה' המלחמה כבר היתה בעיצומה בין קבוצות על עתיד האדמורו"ת והשלטון במוסדות, ולא כאן אגולל את כל התקופות. אבל אם מי חושב שעכשיו זה מתחיל, אינו יודע מה הוא שח, אני מציע לו ללמוד מה קרה בתקופת ה'לב שמחה' ואחריה בתקופת ה'פני מנחם' ומן היום שאחריו עד לרגע זה לא היה בגור יום אחד של מנוחה של שלוה אמיתית, מספר הנידחים משם גדול, ומסכנים היו הקרובים לראש ישיבה, ולא אמשיך כאן עם כל ההיסטוריה, מפני שימים שלמים לא יספיקו בשביל לספר על מה שקרה

אני מקדים בהקדמה זו, בשביל להחזיר את הקוראים לפרופורציה. אנו עתה בשלב נוסף בקורה בגור כמו בכל מקום אחר במצבים כאלו, עתה קורה את מה שהאמינו שיקרה כבר לפני שנים, ולמזלה של גור זה נדחה כל כך הרבה זמן

המצב הזה של פרידת משפחת ה'פני מנחם' מגור חייב היה להיעשות לפני שנים זה היה לטובת הציבור ובעקיפין טובת גור. נכון שכל עוד קיימת גור אחת הציבור שלה בבעיה שולטים עליהם מחזיקים אותם בגרון, ברגע של פרידה והקמת מסגרת אחרת אי אפשר יותר לאיים מפני שיש לאן ללכת. מסכנים אלו שיש להם שם פרנסות, אבל הציבור כציבור מי שאינו תלוי פיננסית במוסדות יוכלו להחליט לאן פניהם, ואולי המצב הזה ירגיע מפני שכל צד ייאלץ לשמור על האנשים שלו שלא יברחו לצד האחר

שוב, קורה עתה מה שהיה צריך לקרות לפני שנים, הם ייאלצו להקים מוסדות משלהם ולהקים מסגרת למי שנפלטו מן המסגרת האחרת, וכאן אומר משהו לשליטים ברחוב ירמיהו, תברכו על הפרידה הזו, זה טוב לכם, תתפטרו מן הצרה הזו. לא אשכח לעולם את מה שאמרו לי אנשי הרבי כי הם מחכים ליום שהם יילכו, אז הנה הם הולכים, ותביאו רגיעה על הציבור שלכם. במצב הנוכחי האלימות חוגגת וזה לא מוסיף כבוד לאף אחד, במצב של פרידה לא תהיה עוד סיבה לאלימות והכל יתנהל בשקט. גור מספיק גדולה ואינה זקוקה למי שיילכו לצד האחר. נכון שזה יפגע קצת בהכנסות, אבל זה עדיף על המתיחות האין סופית והיריבות הקשה הנגררת מן המצב הזה

עתה הוא הזמן לחפש את הטוב לכל הצדדים, להתארגן נכון ולבנות את המסגרת, זו הקיימת וזו החדשה ושכל אחד יעשה שבת לעצמו. נכון שזה יוצר קצת תחרות במיוחד כשאלו מכנים עצמם גור תורה כאילו שבגור הקיימת אין את מה שיש להם, אבל אין מנוס, זה המחיר שמשלמים בפילוג כזה, ואם הדבר היה נעשה בהסכמה לא היינו מגיעים למצב הזה

אישית, רוצה אני לראות את גור פורחת, זו הקיימת במרכזה, וזו של משפחת ה'פני מנחם' מתארגנים נכון וקולטים את מי שנפלטו ואין להם בית. השיטה הזו של להשאיר המונים ללא מסגרת אסור שיקרה, ויחד עם זאת אני קורה לשני הצדדים להזהר בביטויים ובכינויים, חכמים הזהרו בדבריכם, מאבק פנימי או פוליטי אינו הופך אף אחד לעוכר ישראל ולמקעקעי הדת, מראש לא מדובר היה בשלום אמיתי, הכל היה מלאכותי, אז טבעי שזה יתפוצץ ולא יחזיק מעמד, צריך לשמוח שזה נמשך כל כך הרבה זמן ולא קרה הרבה קודם

אנחנו עתה בהושענא רבה ביום שאין זה מתאים למלחמות כאלו, מקוה אני שהשמחת תורה יעבור בשלום ובלי אלימות, ולאחר החג נפתח דף חדש בעולמה של גור שתתאים גם לעתידה. לא כאן אעסוק בענין הזה שהוא עדין מאוד, אבל יבואו ימים שניאלץ לעסוק גם בנושא הזה, מפני מה שקורה עתה זה הפתח לכמה קהילות של גור בעידן הבא

שאלת השאלות היא, איזו שנה היא הבאה עלינו, שנת מלחמות או שנה רגועה, מתפלל ומקוה אני כי תהיה זו שנה רגועה ושיעברו את זה בשלום לטובת כולם ולטובת הכלל

חיים שאולזון