שלום וברכה מורי ורבותי!
והלילה
הוא יום פטירתו של מרן הראשון לציון גאון עוזנו ותפארתנו רבינו עובדיה
יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.
כאשר היה מרן צעיר, נגשה רעייתו לראש הישיבה, רבו של בעלה הרב עובדיה, ואמרה לו שיש לה תלונה על החתן החדש.
שאל
אותה כבוד הרב: "ומה התלונה?", אמרה לו: "כבודו מגיע לבית, יושב ולומד
מבוקר עד בוקר ללא הפסקה, אין לו זמן אפילו לשוחח איתי. ואני? מרגישה כאילו
שלא התחתנתי. אני זקוקה לשעות הללו, אני זקוקה לשיחות הללו!".
אמר לה כבוד הרב: "אני אשוחח עם בעלך".
קרא מרן הרב עזרא עטייה לתלמידו מרן הרב עובדיה ואמר לו: "מהיום אתה חייב להקציב זמן לשיחה אישית עם אשתך".
וזה מה שעשה מרן, ישב עם אשתו מידי יום, שוחח איתה, דיבר איתה, ועשה ככל יכולתו לשמח אותה.
רבותי!
בזמן של מרן מדובר בשעות של דורות, בספר שנכתב ומופץ למיליוני בני אדם שהולכים על פי הפסקים שלו, ויש לו את הזמן לשוחח עם רעייתו.
אז מי אתה, או מי כל אחד אחר מאיתנו שיאמר: "אין לי זמן להקדיש לרעייתי"?
מי אותו חוצפן שיאמר: "רעייתי לא בכלל נשות ישראל שראויות לאותה שיחה?"
אותה
שיחה אישית מדי יום, היא זו שמקשרת בין בני הזוג, היא זו שמרוממת ומעלה
אותם, היא זו שמאחדת ביניהם, והיא זו שמציפה את הבעיות בחיי היומיום וגורמת
להם להיפטר באמת.
לכבודו של מרן כל אחד מקבל על עצמו שיחה אישית קצת מעבר למחויבויות, כביכול, קצת מעבר למה שחשבנו שאנחנו אמורים לעשות,
ולזכות לאהבה ואחווה ,שלום ורעות.
וזכותו של מרן תעמוד לכולנו לנחת, שלווה ולבית נאמן בישראל, וכן יהי רצון ונאמר אמן,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.