האדמו"ר מסאטמר: איך אתם משתתפים בבחירות, הרי גורמים בכך שהנציגים החרדים מתחברים לרשעים?
גאב"ד טשאבא: מצוה לשמוע בדברי חכמים – והלכה כרבים!
!אדמו"ר מסאטמר: הרי אני ביררתי בספר והם רק חתמו!
גאב"ד טשאבא: דבר זה הוא הלכה פסוקה שכבר ביררו אותו גדולי תלמידי מרן החתם סופר (בשנת תרכ"ט). וידוע ומפורסם שהגאונים הק' המהר"ם שי"ק, רבי אברהם שאג, הכתב סופר, המחנה חיים, מהר"י אסאד ועוד זי"ע, ישבו בעצמם (בשנת תרכ"ט) בקונגרס הרפורמי (שרובם הניכר היו מינים ואפיקורסים), כדי להגן על הדת (שלא יחריבו הרפורמים ח"ו את קהילות החרדים ע"י חוקי הקונגרס שלהם). וביררו היטיב הלכה למעשה שאין בכך משום התחברות לרשעים כלל, אלא יש בכך משום מלחמת ה' להצלת הדת, וטוב וישר לעשות כן. וכמבואר כל זה היטיב בשו"ת מהר"מ שיק (או"ח סי' שט). ומועצת גדולי התורה סמכו על פסק הלכה הנ"ל, כפי שסיפר לי ידי"נ הגה"ק עקיבא סופר גאב"ד פרשבורג זצ"ל. ודוקא כת"ר מתנגד לדעת תורתם של תלמידי מרן החתם סופר זי"ע, היתכן???ומורנו, רבנו הגה"ק בעל הזכרון יהודה אב"ד סאטמאר זי"ע (תלמיד הכתב סופר), אמר לי שדברי המהר"ם שיק בענין ישיבתם בקונגרס, נכתבו באופן מיוחד, כדי להוציא מליבן של קנטרנים שהיו בדור ההוא – שמטרתם היתה לבזות גדולי הדור ולהתככד בקלונם באיצטלא דקנאות שלא יתחברו לרשעים , כביכול – (והדבר מורגש היטיב למעיין בלשון המהר"ם שיק שם). ומן הסתם כת"ר יודע זאת, ואיך בכל זאת העלים פסקם הבהיר בספרו ויואל משה? הלזה בירור יקרא – כשהעיקר חסר מן הספר?!
אדמו"ר מסאטמר: הלוא לבסוף יצאו מהקונגרס הרפורמים, כי לא רצו לישיב עמהם.
גאב"ד טשאבא: מה שיצאו אח"כ מהקונגרס לא היה מחמת שום איסור בכך, שהרי מתחילה ישבו עימהם וביררו קודם להלכה שאין שום איסור בכך! (וידוע, דכל מה שיצאו היה כדי למנוע מהרוב הרפורמי לכפות דעתם על המיעוט החרדי. ויציאתם היתה במטרה להשיג אוטונומיה נפרדת לחרדים בממשלה, מה שנודע אחר כך בשם חוק הקהילות הנפרדות).
אדמו"ר מסאטמר: אין לדמות נציגים שהם גדולי תורה לנציגים פשוטים.
גאב"ד טשאבא: וכי ב' תורות יש בישראל?! וגם רוב נציגי החרדים בקונגרס לא היו גדולי תורה, כידוע... ועוד, הרי כת"ר התיר לנציגים פשוטים לישיב עם רשעים בעיריות בא"י!
אדמו"ר מסאטמר: אם כן מדוע אסרו גדולי ישראל לישיב בוועד הלאומי?
גאב"ד טשאבא: ומדוע אסרו הרבנים מלפנים לנשים לבחור ועתה כת"ר מתיר לנשים להצביע – גם בארצה"ב וגם בעיריות בא"י?
אדמו"ר מסאטמר: יש חילוק גדול בזה, משום שהוועד הלאומי היה גם קהילה, ובבחירות לקהילה אין להם שום תוקף אם אינם עפ"י דין תורה (ובחירת והצבעת נשים אסורה בקהילה עפ"י דין תורה). משא"כ בבחירות כלליות אין בכך שום נפ"מ.
גאב"ד טשאבא: יפה אמר! וזהו באמת (מלבד שאר טעמים) החילוק בין הכנסת לוועד הלאומי. שהכנסת הוא רק מוסד מנהל , ולא קהילה כלל.
אדמו"ר מסאטמר: מי התיר לנציגי אגו"י לישיב בכנסת שהיא ערכאות שדנים בה בחוקי עכו"ם, הרי אסור לילך לדון בערכאות – כמבואר ברמב"ם?
גאב"ד טשאבא: הרי באותה הלכה עצמה כתב הרמב"ם דהאיסור הוא רק לדון בפניהם בסתם, אבל במקום שיש גבר אלים שאינו ציית לדינא, כתב הרמב"ם במפורש, דבכדי להציל ממונו מן האלים מותר ברשות בי"ד לילך לתבוע אך בערכאות. ובארץ ישראל צריך להציל מן האלימים לא רק ממונות הנגנבים בדינא דגזלנותא, אלא בעיקר נפשות! שלא ילכדו ברשת הכפירה . ויש בזה רשות וציווי בי"ד של מועצת גדולי התורה, ואין חשש איסור בזה כלל!
אדמו"ר מסאטמר: מי התיר לנציגי אגו"י לומר בכנסת פעם בארבע שנים שהם מתחייבים לשמור אמונים למדינת ישראל וחוקיה, שזה ממש כמודה בעבודה זרה שלהם, וקי"ל בשו"ע (יו"ד סי' קנ"ז) שאסור לומר בפיו שהוא עכו"ם, ורק ללבוש מלבוש עכו"ם להטעותם כדי להפטר מהמכס מותר, אבל כשאומר בפיו ממש – נראה כמודה בעבו"ז ואסור ביהרג ואל יעבור, דהוה אביזרייהו דעבודה זרה?
גאב"ד טשאבא: הרי הרמ"א כותב שם דאע"פ שאסור לומר בפיו שהוא עכו"ם מ"מ מותר לומר להם לשון המשתמע לתרי אפי, והם יטעו לחשבו לעכו"ם, והוא – לבו לשמים. וכן הורה זקן – החזו"א זצ"ל – בזה (לר' זלמן ינקלביץ), שיכוונו להתחייב לשמור אמונים לארץ ישראל, ולחוקיה – שהם המצוות התלויות בארץ! ומותר מכל שכן בנידון דידן, שהרי להבריח המכס הוא רק ענין ממונות, וכאן בדיני נפשות עסקינן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.