המושג של אחריות הוא דבר שהולך יחד עם ראש השנה, ואעלה כאן נקודות ממה שאני מתכונן לדבר על כך בראש השנה ככל הנראה ביום הראשון מדוע הקב"ה בחר שראש השנה יהיה בראשון לחודש. במשך השנים הסברתי מדוע ראש השנה ב'שביעי באחד לחודש' מה תפקידו של השביעי מדוע דוקא באמצע השנה, ובמשך של עשרים שנה לפחות אמרתי כל פעם משהו אחר והסבר אחר שאפשר לעשות מזה ספר, השנה אני מבקש להתעכב רק על 'באחד לחודש' שעל פי ההגיון אינו מתאים כלל לחג. כאשר קידשו את החודש בראיה עד שידעו מתי ראש חודש לקח זמן. מציאות היא שכל החגים הם בתאריכים שאין בהם בעיה, פסח וסוכות בחמשה עשר, ושבועות הכי קל מפני שסופרים חמישים יום מפסח, ודוקא ראש השנה באחד לחודש
מוצאים אנו דבר מדהים בראש חודש שהקב"ה מבקש שיביאו שעיר עיזים לחטאת, ולא כמו בכל חג שמביאים לעם ישראל, כאן הקב"ה מבקש שזה יהיה לה', דבר תמוה לשם מה הקב"ה זקוק לחטאת, מסבירה הגמרא בחולין שהקב"ה ביזה את הלבנה כשזו התלוננה על שאין שני מלכים מושלים בכתר אחד ואמר לה לכי והתמעטי ומפני שביזה אותה, הקב"ה מבקש שיביאו שעיר עזים לחטאת
בשביל להבין את הדברים צריך קודם להבין מה זה חטאת על מה מביאים אותו. נמצא משהו מדהים, מזיד ושוגג מביאים חטאת והשאלה איך אפשר להשוות, וההסבר הוא, שבחטאת יש שני חלקים, אשמה, ואחריות. המזיד מביא את החטאת על האשמה והאחריות ואילו השוגג מביא רק על האחריות, ומדוע, מפני שמאחריות אף אחד לא יכול לברוח, אין דבר כזה, אדם חייב לדעת כי בכל מצב גם כאשר הוא חושב שהוא צודק הוא נושא באחריות למעשיו
לא האריך כאן בדוגמאות, אבל ניקח את אדם הראשון, שם הפלא הגדול שכלל לא ניתנה לו אפשרות של תשובה, והסיבה, מפני שהוא זרק את הדבר על חוה, ואותו דבר קרה לחוה היא זרקה את זה על הנחש כאן הם איבדו את היכולת לשוב בתשובה. מי שאינו לוקח אחריות על מעשיו מפסיד ונענש. ולעומת זאת נראה כיצד מי שהודו במעשיהם ונטלו את מלוא האחריות דוגמת יהודה שאמר צדקה ממני הוא זכה והיה המלך, כוחו היה בדבר אחד, הוא לקח על עצמו אחריות מלאה
זה מה שהקב"ה מלמד אותנו בראש חודש, כי מאחריות אף אחד לא יכול לברוח אפילו לא הקב"ה בכבודו ובעצמו שזכותו המלאה כמלך לעשות מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, ובכל זאת הוא רצה שנלמד ונבין כי יסוד היסודות הוא הנטילת אחריות על המעשים
ועם זה אני מגיע לראש השנה ביום שאנו ממליכים עלינו את הקב"ה למלך, הדרך האחת ויחידה שעימה אפשר להתקבל אצל המלך הוא על ידי נשיאה מלאה באחריות לכל מה שעשינו במשך השנה, אנחנו לא באים ואומרים נכון חטאנו אבל זה לא אשמתנו היו לנו סיבות כאלו או אחרים, מי שאומר כך הפסיד, רק מי שלוקח על עצמו אחריות מלאה הוא זה שיזכה לשנה טובה, מפני שהוא נושא באחריות למעשיו
ובכל זאת, זה אפשר בכל ימות השנה, אז מדוע דוקא ב'אחד לחודש' מפני שזה היום שהקב"ה מבקש חטאת על נשיאה באחריות אין יום מתאים יותר שהקב"ה יבין את כל אחד מאיתנו ויקבל אותנו כאשר אנו נוטלים אחריות למעשינו
בראש השנה וביום הכיפורים אנחנו מדברים בשפה אחת של נשיאה באחריות מלאה על מעשינו וככה אנחנו ניגשים לתקיעת שופר, ובזכותה נזכה לשנה טובה ומתוקה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.