עברנו שנה קשה, כזו אשר היתה בה כל כך הרבה שנאה, ולאו דוקא בין חילונים לחרדים שזה נושא בפני עצמו, אלא בין חרדים לחרדים, הבחירות המוניציפליות הוכיחו כמה שנאה יש בליטאי נגד החסיד עד כדי שיכלו להכריז על החסידים כי הם משנאי ה' בלי שמץ של בושה. ובואו וראו, איך שהאינטרס התהפך במאה ושמונים מעלות 'שכחו' מה'משנאי ה'' והפכו להיות 'חברים' למען ההצלחה בבחירות הראשונות ומאוחר יותר השניות, ועתה ניצבים אנו בפני פרשת דרכים עתידית. אם יהיה לחרדים טוב יישבו בכורסאות מרופדות, מה שמובטח, המשך ליבוי השנאה הקשה והמלחמות הפנימיות, רק אם ירבו עלינו צרות נהיה רחוקים משלטון, המצב ייאלץ אותנו לחיות יחד ולהוריד את רמת השנאה
יתכן מאוד שכל מה שקורה לנו עתה זה בגלל מה שעברנו, הקב"ה מבקש להחזיר אותנו למקומנו שנחיה יחד וזה יכול להיות רק כאשר אנחנו מוכים מכה אחר מכה. אפשר להצליח בבחירות ולהפסיד הכל. מציאות היא, שבכל עת שהצלחנו בבחירות הפסדנו את השלטון, ובמצב הנוכחי איבדנו מנדט בכנסת אולי בזכות זה נתברג באיזשהו דרך בשלטון העתידי, אבל גם כאן תפרוץ מלחמה על הרוטציה, פרט אם יפעילו את החוק הנורווגי שגם זה לא מבטיח טובות מפני שיהדות התורה מורכבת ממפלגות אחרות בעלי אינטרסים אחרים ולעיתים מנוגדים
מציאות היא, שרק אחוז החסימה מכריח אותנו לשבת יחד במפלגה אחת, בלעדיה כל הסיפור היה אחר, ויתכן כי מה שראינו בבחירות המוניציפליות היינו רואים בבחירות לכנסת, היהדות החרדית מקוללת בקללה נוראית, כולם רבים עם כולם, הפכנו לסיעות ותת סיעות קבוצות על גבי קבוצות שלכל אחת אינטרס אחר, אפילו הליטאים כליטאים מחולקים ומפורדים בין כל כך הרבה חלקים. בעבר הם לעגו לחסידים שלהם יש סיעות ואילו אצלם מאוחדים, היום הכל יודעים את האמת כי המצב אצלם גרוע פי כמה. יש להם את המחבלים ואת השונאים, המחבלים התפלגו בין אנשי פרידמן לאנשי דויטש, וגם השונאים לא שלמים, אנשי קנייבסקי ואנשי איידלשטיין לא אוהבים זה את זה, ובעתיד אנו צפויים לפילוגים נוספים
זה טבעם של החרדים, מתפלגים בכל הזדמנות והשאלה היא, האם זו פני היהדות החרדית או שמא זו קללת היהדות החרדית. איני יודע אם לברך על מה שאנו עוברים עתה מפני שאיני יודע איך הדברים יסתיימו, אבל מה שבטוח, שכל עוד נחשוש ממפלה עתידית אנו חייבים להיות מאוחדים, אם כי גם כאן לא נופתע אם נשמע קולות אחרים מפני שהאינטרסים יהיו אחרים
האחדות היא ברכה, אבל בינתיים אנו זוכים לה רק כשאנחנו מוכים במצב של אין ברירה, ברגע שמסוגלים ויכולים להתפצל, אז למדנו מהבחירות המוניציפליות, שהם העדיפו פילוג על פני כל הסכם גם המוותר ביותר, הקללה הזו רובצת על כולנו, ורק צרות לחרדים יחזיר אותנו לאחדות מלאה, אנחנו לא מבינים שפה אחרת
יתכן מאוד שכל מה שקורה לנו עתה זה בגלל מה שעברנו, הקב"ה מבקש להחזיר אותנו למקומנו שנחיה יחד וזה יכול להיות רק כאשר אנחנו מוכים מכה אחר מכה. אפשר להצליח בבחירות ולהפסיד הכל. מציאות היא, שבכל עת שהצלחנו בבחירות הפסדנו את השלטון, ובמצב הנוכחי איבדנו מנדט בכנסת אולי בזכות זה נתברג באיזשהו דרך בשלטון העתידי, אבל גם כאן תפרוץ מלחמה על הרוטציה, פרט אם יפעילו את החוק הנורווגי שגם זה לא מבטיח טובות מפני שיהדות התורה מורכבת ממפלגות אחרות בעלי אינטרסים אחרים ולעיתים מנוגדים
מציאות היא, שרק אחוז החסימה מכריח אותנו לשבת יחד במפלגה אחת, בלעדיה כל הסיפור היה אחר, ויתכן כי מה שראינו בבחירות המוניציפליות היינו רואים בבחירות לכנסת, היהדות החרדית מקוללת בקללה נוראית, כולם רבים עם כולם, הפכנו לסיעות ותת סיעות קבוצות על גבי קבוצות שלכל אחת אינטרס אחר, אפילו הליטאים כליטאים מחולקים ומפורדים בין כל כך הרבה חלקים. בעבר הם לעגו לחסידים שלהם יש סיעות ואילו אצלם מאוחדים, היום הכל יודעים את האמת כי המצב אצלם גרוע פי כמה. יש להם את המחבלים ואת השונאים, המחבלים התפלגו בין אנשי פרידמן לאנשי דויטש, וגם השונאים לא שלמים, אנשי קנייבסקי ואנשי איידלשטיין לא אוהבים זה את זה, ובעתיד אנו צפויים לפילוגים נוספים
זה טבעם של החרדים, מתפלגים בכל הזדמנות והשאלה היא, האם זו פני היהדות החרדית או שמא זו קללת היהדות החרדית. איני יודע אם לברך על מה שאנו עוברים עתה מפני שאיני יודע איך הדברים יסתיימו, אבל מה שבטוח, שכל עוד נחשוש ממפלה עתידית אנו חייבים להיות מאוחדים, אם כי גם כאן לא נופתע אם נשמע קולות אחרים מפני שהאינטרסים יהיו אחרים
האחדות היא ברכה, אבל בינתיים אנו זוכים לה רק כשאנחנו מוכים במצב של אין ברירה, ברגע שמסוגלים ויכולים להתפצל, אז למדנו מהבחירות המוניציפליות, שהם העדיפו פילוג על פני כל הסכם גם המוותר ביותר, הקללה הזו רובצת על כולנו, ורק צרות לחרדים יחזיר אותנו לאחדות מלאה, אנחנו לא מבינים שפה אחרת
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.