הוציא את המקלל

מאת יהודי פשוט

חלפו הימים בהם היה יהודי יושב במקומו ונוסע לצדיק זה או אחר לשאוב מעט יראת שמים ושב לקהילת היראים שבמקומו, והשטיבליך ובתי החסידים שבקהילות הגדולות לא היו מעבר למין אגודת רעים לתורה ותפילה. זכינו לימים שהחסידויות בהנהגת האדמו''רים דהשתא היו לנסיכויות השולטות במשאבים כלכליים עצומים ובחיי אלפי משפחות בלעה''ר מהעריסה עד הקבר.  כבר כמעט והייתי אומר שימות המשיח הגיעו, אילו רק היו מלכויות אוטונומיות אלה נוהגות כמתוקנות שבאומות. אבל המשיח עוד לא הגיע ובעוה''ר יש לו סיבות טובות למה שהוא מתעכב.. החסידויות הן נחלות האדמו''רים והחסיד דהשתא שייך על כרעיו ועל קרבו עם כל אשר לו לחסידותו הקובעת למענו את כל מה שיעלה על הדעת, החל מצינורות המידע האסורים והמותרים לו, חינוך הבנים והבנות עד שהקולקטיב כבר גם מקשיב לשיחות הטלפון של משפחתו, ואין טעם לפרט האיך הפכו החדרים ובתי הספר לבנות לאמצעי לכפיית משמעת החסידות בצנעת בתי ההורים. מבלי שיהיה להם לאלה זכות התערבות בנעשה בילדיהם 'במוסדותיו של הרבי'.  

אני לא חושב שיש מקום להתווכח על עובדות החיים היבשות כפי שהצגתי אותן בקצרה. אך גם לא באתי לשפוט ובוודאי שלא לשלול סדרי עולם שכל הנוגעים מסכימים לכאורה לכלליו.  אלא שבאתי להזכיר כי המאסות האנושיות שהזכרתי כבר מצטרפות בלעה''ר לאוכלוסיית מדינה קטנה וכאן כבר מתחילה להתבקש השאלה איפה החוקה שמחייבת את המנהיגים השליטים. 

אותי מביכה במיוחד התשובה המקובלת בסביבות צדיקי דורנו על כל ביקורת ותלונה: לא מוצא חן בעיניך .. אז מי מעכב בעדך?! קום ולך!!  אכן כך דיברו הקרעצ'מארים (בעלי בתי מרזח) במארמוריש או בפולניה לגויים שיכורים מזדמנים וזה רוח השיח בין הצדיק דהשתא וחסידו שבא בתלונות, אם יש כזה בכלל. יהיה זה בחורצ'יק בישיבה קטנה, או אבא שיש לו בנים ובנות בחדרים של החסידות בחורים בישיבה שלה ונערות בוגרות הסמינר החסידי לפני שידוכים, געפעלט דיר נישט? גיי דיר!! ובאמת שמוטב להתכופף ולשתוק יהיה מה שיהיה. מה גם שנהוג להעזיב לפני שמאן דהוא מתארגן לעזוב וזה קשור בחרפות ורצח אופי ונחשב בהרבה מקרים לאסון משפחתי הרסני שילווה את הקרבנות עד לפתחי קברותם. 

        אמת, אי אפשר לנהל חברת אנשים בלי תקנות סדרים ומשמעת, בכל המדינות מתוקנות מתחייב האזרח לציית והוא נענש בעברו על החוק. אך מעל החוק הנחקק ומשתנה חדשים לבקרים עומדת החוקה (קאנסטיטושן) המקודשת והמחוקק מוגבל לחוקק והשופט ישפוט רק ברוחם של חוקי היסוד, וזכויות כל אזרח לפרטיותו הבסיסית ולאזרחותו בארצו בכל מצב מעוגנות בראש כל חוקות היסוד. וזאת למודע:  מאז תבוסתו של הצורר הגרמני יש''ו שלילת אזרחות והשלכת אזרחים אל מחוץ לגבולות מולדתם (דעפארטירונג) אינה חוקית בשום מדינה בעולם. גם הערך שלא להעניש בנים על אבות ונשים על חטאי בעליהן מעוגן גם הוא בחוקי היסוד האניברסליים, וכל שופט הגוזר עונש על חייב לשקול היטב את השלכות החלטתו על קרוביו של הפושע שאין להם חלק בחטאיו. כמו כן פשוט לכל שופט שהוא חייב לשמור על כבוד החוק והמשפט, וזה דורש שיקול הדעת שהענישה לא תתקבל כמרושעת ואטומה לסבלותם של ילדים ונשים החפים מכל חטא..  

ונחזור למדינותנו אנו. אי אפשר היה לנהוג בציבורנו כדרך שנוהגים אילמלא הסבילות הציבורית הקיצונית לחלל המוסרי והאבסורד שבהנהגה. ודומה כי בימים שהרשויות כבר מרחרחים בנעשה בבתי החינוך שלנו, אולי הגיע הזמן שנתחיל בבדק הבית גם אנחנו. האמנם המשמעת הדורסנית היא יסודה ותוכנה העיקרי של תורת הבעש''ט, ואולי ראוי שנאמץ השקפה יותר שכלית ואנושית על הנרמסים הדחויים והנגרשים במחננו ונסלול את הדרך חזרה לערכים של דרכי נעם ברוח מידות התורה כבוד הבריות ואהבת ישאל שתפסו בהם רועי ישראל בכל הדורות. אמנם זה ידרוש יותר שום לב והשקעה מהנוחות המפוקפקת שבהטלת האימה הברוטלית אבל בהחלט שיהיה כדאי, והלוואי.