צ'רלי חזר על אותה בדיחה ורק כמה אנשים צחקו.
הוא חזר שוב על אותה בדיחה אבל הפעם, רק אדם אחד צחק....
ואז הוא אמר את השורות הנפלאות הללו:
כשאתה לא יכול לצחוק מאותה בדיחה שוב ושוב, למה אתה בוכה שוב ושוב מאותה צרה/דאגה?
מרוקאי אחד חזר בתשובה ונהיה חב"דניק.
הגיע יוד כסלו. בא לאמשלו ואמר לה:
אמא תדליקי נר, האדמור האמצעי יצא ממאסר.
עבר שבוע וחצי.
הגיע יט כסלו בא לאמאשלו ואמר לה: אמא תדליקי נר, האדמור הזקן יצא ממאסר.
עברו עוד שבועיים. בא לאמא שלו ואמר לה:
אמא! תדליקי נר, הרבי זכה במשפט.
אמא שלו מסתכלת עליו ככה ואומרת לו: *ממי כפרה, אתה בטוח שאתה מסתובב בחברה טובה?
אתיופי הולך ברחוב ומוצא ארנק. פותח אותו ומגלה בתוכו דרכון של די-קארפיו, דולרים ועוד מסמכים של השחקן. האתיופי מתלהב ונכנס לרכב שלו נותן גז וטס לספר לחבר'ה.
תוך כדי נהיגה במהירות מופרזת עוצר אותו שוטר כורדי ומבקש ממנו מסמכים. האתיופי חושב קצת ולבסוף מחליט לתת לשוטר את הדרכון של די-קארפיו. השוטר מסתכל על התמונה שבדרכון ועל האתיופי לסירוגין, והולך לניידת ומרים קשר למפקד שלו ושואל:"תגיד לי המפקד, הטיטאניק טבעה או נשרפה"?
מוסקוביץ עבר לגור בכפר מל"ל וקנה מהשכן שלו חמור ב 1000 ₪.
המוכר הבטיח למסור את החמור למחרת היום.
אלא שלמחרת היום הודיע השכן "מצטער, יש לי חדשות רעות: החמור מת".
מוסקוביץ ענה "טוב, אז רק תחזיר לי את הכסף".
"מצטער", ענה השכן, "אין לי אפשרות. כבר בזבזתי אותו".
מוסקוביץ לא ויתר וענה "טוב, אז תביא לי את גויית החמור".
"מה תעשה עם גויית חמור מת?" שאל השכן.
"אני אוציא אותה להגרלה" ענה מוסקוביץ.
"אתה לא יכול להוציא להגרלה חמור מת" אמר השכן.
"בוודאי שאני יכול, חכה ותראה. אני לא אספר שהחמור מת".
כעבור חודש ימים פוגש השכן את מוסקוביץ ושואל אותו "מה היה עם החמור המת?"
"הוצאתי אותו להגרלה" ענה ישראל, "מכרתי 500 כרטיסים תמורת 10₪ כל אחד והרווחתי 4990 ₪".
פחות ה-1000 שנתתי לך, יש לי רווח נקי של 3990 שח
"מישהו התלונן?" שאל השכן
"רק הבחור שזכה בהגרלה" ענה מוסקוביץ, "אז החזרתי לו את מחיר הכרטיס שלו".
היום עובד מוסקוביץ במשרד האוצר ומוכר לנו אגרות חוב ממשלתיות ומכין תכנית רשת בטחון לפנסיה
החמורים הם אנחנו, רק שאנחנו עוד לא יודעים את זה !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.