אם היו עושים לרבי שלכם את מה שעשו לרבי שלי, אני מוכן להבטיח כי גם אתם הייתם נוהגים כך!

מאת חב"דניק

סיפור לשבת, להתוועדות אחר לחיים.....

באחת מהחתונות שהתקיימו בווילנא, היו המחותנים מב' צידי המתרס - חסידים ומתנגדים. כיאה לחתונה מכובדת בה נטלו חלק כל נכבדי העיר מב' הצדדים, הוחלט להביא כבדחן החתונה את גדול הבדחנים  –  הר"ש מונקעס. בשיאה של שמחת החתונה, כטוב לב המלך ביין, עלה ר' שמואל אל הבימה ונשא את דברו:
"ישנה מחלוקת בחז"ל האם אחשורוש מלך טיפש היה או מלך חכם היה. לפי הדעה שהיה מלך טיפש, אפשר להבין מה ראה לשטות זו, להביא לפני השרים והעמים את ושתי בכתר מלכות (בלבד) לראשה, ולבזות אותה לעיני כל העמים, אך כיצד אלו הסוברים כי אחשורוש מלך חכם היה יסבירו שטות מטופשת זו?"...
המסובים חככו ידיהם בציפיה דרוכה לתירוצו של ר' שמואל, והוא לא איכזב, והמשיך בדרשתו: "אחשורוש ציווה על כל אנשי העיר להשתתף במשתה, ואכן, 'דינא דמלכותא דינא', וכל היהודים הגיעו להשתתף במשתה, אך הגיעו לשם אבלים וחפויי ראש, על כך שהוכרחו לבוא ולהשתתף בסעודתו של אותו רשע.
כולם מסביב חוגגים, והיהודים טומנים את ראשם בצלחת ומסתובבים עם פנים עצובות, תקועים למלך כמו עצם בגרון, ומשרים אווירת נכאים על כל הסביבה.
עד שהגיע היום השביעי.
משהגיע יום השבת-קודש, לקחו החסידים כוסית משקה, ועוד אחת, ועוד אחת, שכחו היכן הם נמצאים והתחילו לשמוח ולהתוועד. עמד אחשורוש בצד, וחכך את ידיו בהנאה, "סוף סוף גם היהודים משתתפים בשמחתי ובהצלחתי".
אך לפתע הוא הבחין כי לא כל היהודים הצטרפו לחגיגה. השולחן של ה'מתנגדים' לא טמנו את  ידם בבקבוק, ולא הרטיבו את גרונם ביי"ש, וממילא לא הצטרפו לחגיגה, ונשארו אבלים כמקודם.
חשב אחשורוש, ועלה בדעתו: נביא את ושתי בכתר מלכות לראשה, ואז ודאי המתגדים יצאו מהצער שלהם ויצטרפו למסיבה!  – הדא הוא דכתיב "ביום השביעי . . אמר להביא את ושתי המלכה"".
סיים ר' שמואל את דבריו, ירד מהבימה, והשאיר אחריו אלפי אנשים המומים ופגועים, כל עדת פרנסי וחשובי וילנא המתנגדית.
במשך שבועות ארוכים המתה העיר וילנא מהעלבון הצורב שר' שמואל הטיח בהם, והדברים הגיעו עד לאזני קודש הקדשים כ"ק אדמו"ר הזקן, ולא מצאו חן בעיניו.
ויהי היום ור' שמואל  נכנס ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר הזקן, וישאל אותו אדמו"ר הזקן: כיצד עלה בדעתך לעשות כך ולפגוע בהם, והרי בדיוק לצורך כך כתב את אגה"ק "קטונתי"?!...
השיב הר"ש: "אם היו עושים לרבי שלכם את מה שעשו לרבי שלי, אני מוכן להבטיח כי גם אתם הייתם נוהגים כך!"---