תרגיל עוקץ ע״י קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן בפרשת הגזירה

לכבוד שלומי אמוני ישראל קוראים נכבדים של ״בעולמם של חרדים״ כאו״א בשמו יבורך

שלום וברכה.

בקשתי לעורר ולהתריע את הציבור ובעיקר הציבור באנטוורפן להיזהר ולהזהיר את האחרים מתרגיל עוקץ רח״ל ממש לא יאומן ע״י קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן.

מדובר בפרשה הידוע כפרשת הגזירה באנטוורפן,

כידוע היה עצרת וכינוס כללי ביום ראשון שעבר באולם ״זכרון משה״ ואני אישית השתתפתי בה, רשמית הקהילה הכריזה שמדובר אך ורק על עצרת תפילה והתעוררות...באמצע הכינוס התחילו לקרוא לצבור בדחיפות שכל מי ששולט בשפה המקומית ויש לו ידע על העניין המשפטית או קשרים דיפלומטיים להתקשר להוועד ולסדר פגישה בדחיפות.

הקריאה הדחופה חזר על עצמו במודעות הקהילה בבתי הכנסת בעיר ובבטאון הקהילה ״שבת בשבתו״

ראה קובץ של הבטאון הרשמי של קהילת מחזיקי הדת ״שבת בשבתו״ של השבוע עמוד א׳ וההמשך בעמוד ב׳

אני עם היכולת האלה התקשרתי כמובן וסידרנו פגישה בעניין, עד שבאמצע הדיונים עלה לי חדשות חמורות על ההתנהגות והתנהלות העניינים של העסקנים (מפאת חשש מסירה לא אכנס פה לתוכנן)

עד שבתרגיל עוקץ כמעט ונפלתי קרבן בסכום משמעותי, שאפילו לבעל פרנסה כמו במקרה שלי זה היה יכול להסתיים בכי רע.

בכל מקרה נפרדנו בהבטחתי לברר את העניינים ולתת את תשובתי,

מבירור הדברים התברר שיטת עבודה של התרגיל עוקץ:

כל עורכי הדין במדינה (ומדובר בטובי עורכי הדין) ובלי שום יוצא מהכלל יעצו להעסקנים לרדת מהעניין חד וחלק, מכיוון שאין בכלל סיכוי כלל להשיג שום דבר בהמשך תהליך משפטי כמו הנסיון לשנות את החוקה, ולהיפך העניינים רק מתדרדרים ומתקלקלים בהרבה, בנוסף התריע העורכי דין שיש גם בעיות של אתיקה וניגוד אינטרסים מכיוון שהתהליך המשפטי של העסקנים גורם נזק לההורים ובעיקר להילדים,

לאור האמור עורכי הדין הסכימו להמשיך בתיק בתנאים קשים ובעיקר בסכומי כסף אדירים, ובהסכמת העסקנים לא לצפות לשום הישג וקבלת כל האחריות להתוצאות והכישלונות על כל המשתמע מכך,

כמובן בנסיבות הללו אין אחד בקהילה או מבין העשירים שיש להם גישת מידע על מה שקורה שמסכים לבזבז אפילו פרוטה על ההוצאות של העניין.

החליטו בקהילה על שיטת עבודה מתוחכמת וערמומי לבצע תרגיל עוקץ על יהודים תמימים לבא לפגישה עם דיפלומא ולייעץ להעסקנים משפטית כביכול,

מיותר לציין שמדובר במעשה נוכלות שפילה, וה׳ הטוב יכפר.

אני את שלי עשיתי, ובזה יצאתי ידי חובתי בעניין.

החותם בצער ובחשש לעתיד