בשבת הזו מתחילים ללמוד 'פרק', אבל בניגוד לרוב העולם שיתחילו בפרק א באבות בסאטמאר יתחילו בפרק אחר שהוא הרבה יותר מעניין ושמו 'שייגעץ ארויס'
אומר לכם את האמת, כשאני חוזר לאחור להיסטוריה ועובר על תולדות ימי סאטמאר האדמו"ר ר' משה הביא הרבה צבע לסאטמאר, עם הקללות שלו אף אחד לא יכול להתחרות, ועל כולם ה'שייגעץ ארויס' זה היה כל כך עסיסי עד כדי כך שהוא נמחק כליל בהיסטוריה של ימינו, אין עוד מי שמעיז לעשות את מה שהוא עשה כשצעק לעבר חסידיו 'שייגעץ ארויס' וסילקם מסאטמאר
בימי ר' משה התפצלה סאטמאר. לא אומר שהכל בגללו, אבל מה שבטוח הוא לא ניווט את הספינה בחכמה. הוא ידע שיש לו עסק עם רעבעצין קשה, וטעה טעות מרה כשלא נתן לה את הבית שביקשה. המריבה הזו על נדל"ן היא שהרסה את סאטמאר והקימה לו אופוזיציה קשה בשם ה'בני יואל' שהפכו להיות חסידי הרבנית. היום כשהולכים לאחור ובודקים מה ביקשה הרבנית של הרבי הקודם זה אפס לעומת מה שהפסידו במהלך המריבה הכל כך קשה במשך השנים
כאן היתה בעייתו של הרבי ר' משה, ויהיו אולי מי שיטענו שהבעיה היתה היועצים של הרבי הם אלו שהפילו אותו בפח. אם הם היו מוותרים על תביעות שיחסית הם שטותיות, הם היו מטרפדים את האופוזיציה לא היו רבים עם הרבנית ולא היתה סיבה מדוע להגן עליה וההתנגדות היתה דועכת מאליה
בסאטמאר לא למדו את אם ערוב שונאך האכילהו לחם, ר' משה לא ידע לנווט מחלוקות בצורה נכונה. הוא חשב שיש לו כח ולא ידע כי מי שיש לו מח ינצח את הכח ובקלות, וככה הגיע למצב שבסופו של דבר הוא פיצל את ביתו, ארבעה בנים (כן היו לו ארבעה וכל אחד מהם בקטגוריה מסויימת) שהתחלקו בשתיים שתיים, קבוצה אהרונית כשלצידו החמשה עשר, וקבוצה זאלונית כשלצידו הזענטער, וככה נראית היום סאטמאר
ליוויתי את ר' משה מן היום שהוא הפך לרבי עד ליום מותו, כל מסכת הרביסטעווע שלו כתובים אצלי על ספר, כל המלחמות, הרבה דם נשפך בהם, בודדים הצליחו לשרוד במלחמה הזו, וכשאני הולך לאחור לא יודע איזה נס קרה לי שהצלחתי לעבור את כל אותה מלחמה עקובה מדם שנמשכה 20 שנה ויצאתי כשידי על העליונה
ר' משה לחם בי מלחמה קשה בבית המשפט, ניסה להעליל עלי עלילה ומסר אותי לידי הגויים, התמודדתי עמו 14 חודש בבית המשפט ויצאתי משם בנצחון גדול. שלח רוצחים להרגני פיזית פשוטו כמשמעו, שילם הון עתק לסופרים ועיתונאים להשמיצני בתקוה כי יצליח לשבור אותי, והקדוש ברוך הוא היה עמדי, הוכחתי לו ששם למעלה אני יותר חזק ממנו
אני והוא צאצאים לאותם גדולי ישראל בדורות הקודמים מופיעים באותו אילן, ואבות אבותינו היו לצידי ולא לצידו במלחמות האלו
איני יודע אם זה הוא או מישהו אחר שבא לבקש ממני מחילה, זה היה עם ציפור שנכנס למכונית שלי ובמשך של יותר מחצי שעה לא רצה לצאת עשיתי יותר משמונים תמונות מזה, נעמדו מסביב למכוניתי המונים וחזו במחזה הציפור לא רצה ללכת. אבל כשלקחתי שלשה אנשים ואמרתי לציפור מחול לך מחול לך מחול לך מיד הוא עף נעלם ולא חזר. הענין הוא שרשימת מבקשי המחילה ממני שהם כבר בעולם האמת גדולה, והלואי וידעתי מי זה היה
אומר לכם את האמת, כשאני חוזר לאחור להיסטוריה ועובר על תולדות ימי סאטמאר האדמו"ר ר' משה הביא הרבה צבע לסאטמאר, עם הקללות שלו אף אחד לא יכול להתחרות, ועל כולם ה'שייגעץ ארויס' זה היה כל כך עסיסי עד כדי כך שהוא נמחק כליל בהיסטוריה של ימינו, אין עוד מי שמעיז לעשות את מה שהוא עשה כשצעק לעבר חסידיו 'שייגעץ ארויס' וסילקם מסאטמאר
בימי ר' משה התפצלה סאטמאר. לא אומר שהכל בגללו, אבל מה שבטוח הוא לא ניווט את הספינה בחכמה. הוא ידע שיש לו עסק עם רעבעצין קשה, וטעה טעות מרה כשלא נתן לה את הבית שביקשה. המריבה הזו על נדל"ן היא שהרסה את סאטמאר והקימה לו אופוזיציה קשה בשם ה'בני יואל' שהפכו להיות חסידי הרבנית. היום כשהולכים לאחור ובודקים מה ביקשה הרבנית של הרבי הקודם זה אפס לעומת מה שהפסידו במהלך המריבה הכל כך קשה במשך השנים
כאן היתה בעייתו של הרבי ר' משה, ויהיו אולי מי שיטענו שהבעיה היתה היועצים של הרבי הם אלו שהפילו אותו בפח. אם הם היו מוותרים על תביעות שיחסית הם שטותיות, הם היו מטרפדים את האופוזיציה לא היו רבים עם הרבנית ולא היתה סיבה מדוע להגן עליה וההתנגדות היתה דועכת מאליה
בסאטמאר לא למדו את אם ערוב שונאך האכילהו לחם, ר' משה לא ידע לנווט מחלוקות בצורה נכונה. הוא חשב שיש לו כח ולא ידע כי מי שיש לו מח ינצח את הכח ובקלות, וככה הגיע למצב שבסופו של דבר הוא פיצל את ביתו, ארבעה בנים (כן היו לו ארבעה וכל אחד מהם בקטגוריה מסויימת) שהתחלקו בשתיים שתיים, קבוצה אהרונית כשלצידו החמשה עשר, וקבוצה זאלונית כשלצידו הזענטער, וככה נראית היום סאטמאר
ליוויתי את ר' משה מן היום שהוא הפך לרבי עד ליום מותו, כל מסכת הרביסטעווע שלו כתובים אצלי על ספר, כל המלחמות, הרבה דם נשפך בהם, בודדים הצליחו לשרוד במלחמה הזו, וכשאני הולך לאחור לא יודע איזה נס קרה לי שהצלחתי לעבור את כל אותה מלחמה עקובה מדם שנמשכה 20 שנה ויצאתי כשידי על העליונה
ר' משה לחם בי מלחמה קשה בבית המשפט, ניסה להעליל עלי עלילה ומסר אותי לידי הגויים, התמודדתי עמו 14 חודש בבית המשפט ויצאתי משם בנצחון גדול. שלח רוצחים להרגני פיזית פשוטו כמשמעו, שילם הון עתק לסופרים ועיתונאים להשמיצני בתקוה כי יצליח לשבור אותי, והקדוש ברוך הוא היה עמדי, הוכחתי לו ששם למעלה אני יותר חזק ממנו
אני והוא צאצאים לאותם גדולי ישראל בדורות הקודמים מופיעים באותו אילן, ואבות אבותינו היו לצידי ולא לצידו במלחמות האלו
איני יודע אם זה הוא או מישהו אחר שבא לבקש ממני מחילה, זה היה עם ציפור שנכנס למכונית שלי ובמשך של יותר מחצי שעה לא רצה לצאת עשיתי יותר משמונים תמונות מזה, נעמדו מסביב למכוניתי המונים וחזו במחזה הציפור לא רצה ללכת. אבל כשלקחתי שלשה אנשים ואמרתי לציפור מחול לך מחול לך מחול לך מיד הוא עף נעלם ולא חזר. הענין הוא שרשימת מבקשי המחילה ממני שהם כבר בעולם האמת גדולה, והלואי וידעתי מי זה היה
עפרא לפומיך!
השבמחקBut no one doubts that (after many years in צואה רותחת boiling with Yoshke Pondreck
you will be sent back for a thousand years as a cockroach or dung beetle
עזוב שטויות,
השבמחקהברך משה בקושי ידע מי אתה, סאטמאר מספיק ענקית ומלבד אלפי אברכים בעה"ב ובחורי חמד עוד היו שם כמה 'שקצים' שלימדו אותך כמה פרקים בהלכות דרך ארץ, עד שאתה מסוייט מחתיכת ציפור שבאה לחרבן עליך, אולי זה אחד מאנשי סאטמאר,
חיים
השבמחקהציפור אכן היתה גלגול . בדוק
אך כך הסיפור הרבי מחב״ד באגרות קודש פתחנו חלק ז׳ איגרת רלו׳ וכך מצאנו מדובר בדיוק על גלגול נשמה של אב שבא לבקש את מחילת בנו שלא חינך אותו מספיק שהיה קטן ונתן לבנו במקום חינוך מכות רצח והתעלל בבנו עד שגדל למרוד באלוקים וגדולי ישראל ועוד נתפס במעשים מגונים עד שהוכרח לברוח מארצו וגם שם היה לו דברים מגונים לא עלינו ובא אביב בדמות צפור לבקש מחילה מבנו שכך חינכו ובכלל שהביאו לעולם ברגע של חולשה להתגבר על היצר ועשה זאת כשאשתו היתה נדה
וכמאמר הגמרא שהוא ובנו בעלו נערה המאורשה בשבת שחל ביום כיפור ומדיחוציף כולי האי שמע מינה
ממזר הוא
והאבא קיבל עונש שאף לגאינום הוא לא יוכל לבא וכל גופו יאכל על ידי עכברים חוץ
מאותו אבר שבו חטא ישאר בעומדו כבזמן החטא וכמובן לאחר זמן רב כל כך זה האבר החוטא מאוד כואב ומשמים החליטו שאם חיים יסלח לאבא שלו על אתו מעשה זימה יוכל האבר לרדת ועכברים יוכלו לאכול אותו עם לא נגעלו מזה
ואכן האבא בא לחיים וביקש מחילה ויש 80 תמונות וזה שחיים לא שם כאן תמונות זה כפי שמסרו לי אנשים שהיו במקום שאכן הצפור ממש נראתה כדמות אבא של חיים בימי הזימה שלו
וחיים בן טוב סלח לאבא ואף יצא להגן על אבא שלו
וברוך ה׳ שמענו מאנשים שעברו ליד הגדר סביב קברו של אתו רשע אבא של רשע שראו שינוי בקבר
והוא כבר לא זז כל הזמן כמו קודם כך שברור שסוף סוף האבר הזה הפסיק לעשות זימה וגם נפל מגודלו
הקודם ואף הבליטה שהיתה במציבה קודם ירדה ולא ניכר מקום האבר שהיה בעונש עד לבקשת הסליחה
מזעזע עד להיכן ידע אותו צדיק נשגב לכתוב ולכוון לשנים רבות לאחר כך לראות את כל המעשה בחיים ואבא הזמרי
אכן צדיק הרבי מחבד שליטא
בעצם היה לי פה קושיא עצומה, האיך ר' חיים שלנו משאיר כזה תגובה חריפה נגדו, הרי מנהגו מאז ומקדם להוריד מיד תגובות חריפות וחכמות על חשבונו, אבל פה יש לימוד מיוחד שר' חים רוצה שנלמד, זה איך הסאטמארי מגיב כשרק כותבים נגד הרבי שבחיים חיותו צחק ממנו ואף היום הוא מזלזל בו, אבל בגלל שזה הרבי שלו, אז אם אתה צוחק הרי אתה צוחק ממנו, ואז הוא לוחם בך בדרך כזה שלא היה מבייש את הגרועים שבשחורים, מזלזל באופן מחריד ברהבי שלך וניבול פה שאני מאמין ש80 אחוז מהקוראים בטח נחרדו למראה עיניהם,( 20 אחוז האחרים הם סאטמארים שהם רגילים בזה) ועוד מחסיד סאטמאר שצריך להציג את הפרומערים של החסידיות, ר' חיים תודה שהשארת לנו את התגובה, הלימוד הוא גוואלדיג שתדעו מ זה סאטמאר אמיתי אחת ולתמיד
מחקזה יותר נראה תגובותו של חס"ג מתוסכל, זה סיגנון הדיבור שלהם ליודעי חן. והוא בחר לכתוב את זה כאן, כדי לא לבייש את גור
השבמחקחיים חיים, חשבתי בטח שאחרי כ"כ שנים שאתה מלווה את סאטמאר, כמו שאתה כותב בעצמך, שלווית את הברך משה מיום היותו לרבי עד יומו האחרון, חשבתי בטח שאתה כבר מכיר את סאטמאר, אבל אחרי שקראתי את הפוסט הזה, אוכל לומר בוודאות, כאחד שגדל בוויליאמסבורג, ולא בסאטמאר, אבל ליד סאטמאר, עם משפחה של סאטמארים ועם שכנים סאטמאריים, שגם אחרי כ"כ הרבה שנים, אין עתה מתחיל להכיר את סאטמאר, ולא רק את חייהם ומהלך מחשבתם, אלא גם את הפאליטיק שם אתה לא מכיר.
השבמחקוזה כבר מבייש אותך, הייתי חושב שלפחות תעשה קצת עבודת בית על הפאליטיק של איזה מקום שאתה היית כ"כ מעורב איתם, אבל כעת אני רואה שאפילו את זאת לא עשית, אלא פשוט כתבת את כל מה שנתנו לך ביד.