חיים שלום,
כשם שחסיד אינו יכול
לתאר חסידות באוזני מתנגד מה היא - כי הוא מדבר
בשפת החסידות ונמצא במימד שונה. וכשם שגם חסידים לא יכלו להבין את דרכה של
פרשיסחה וקוצק מכיוון שהשפה הייתה שונה. כך מירב הסיכויים שלא מעט קוראך
כמו גם אלפים מאלו
שבשם חסידי גור יכונו לא יצלחו להבין זאת.
רבותינו הקדושים מגור ולמעלה בקודש זצוק"ל היו טובי עין, רצו להרים
כל יהודי לפסגות ולמימדים שהם עצמם זכו בכך. חרה להם כיצד היצר מצליח להוליך אותנו
שולל ו"מוציא אותנו בזול" עם תענוגים רגעיים, ועל ידי כך אנחנו מפספסים את התענוג
האמיתי שהיא תכלית כל הבריאה - להידבק בשכינה . כיודע על פי תורת הבעש"ט כל
המושג של האהבה ויראה שייך רק כלפי מעלה אלא שעצת היצר היא לגנוב אותם לדברים
זולים ורגעיים. אנסה להסביר זאת בשפה בוטה (לא משפת החסידות) אולי ככה יוכל משהוא
ממימד שונה להבין זאת. האם פעם חוויתם ........ ........ (הוצאתי שתי מילים שלא מתאימים לבלוג - ח.ש.) מול הקב"ה? אני הכרתי
ומכיר יהודים כאלה. זוהו התענוג האמיתי והאהבה האמתית שאין לה קץ ותכלית (עיין
בטור סוף הלכות יו"ט).
כל נושא ההדרכה בגור מטרתה (מלבד ההכוונה לבני הזוג כאשר העיניים אינם
מתנהלים על מי מנוחת) לעזור לאותו אברך על פי דרכו ורמתו הוא, כדי להבין בין העיקר
לטפל ולא להסתנוור מההבדל הדק בין תאווה למצווה. פעם נשאל הפנ"מ זצוק"ל
האם צריך לאהוב את האישה. התשובה הייתה בוודאי, זאת גמרא מפורשת – אסור לאדם שיקדש
את האישה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך
(קידושין מא) מכאן שואהבת לרעך כמוך
היא על האישה, רק צריך להבחין בגבול הדק בין אהבת הזולת למילוי התאווה. למעלה מ
90% של המדרכים עושים את עבודתם נאמנה שמים לילות כימים (ללא מליצה) שלא על מנת לקבל פרס. ייתכן
וישנם אחרים המגיעים עם אינטרסים אחרים, אלו בדרך כלל לא מחזיקים מעמד הרבה זמן
במלאכה סיזיפית ושוחקת זו ולאחר זמן לא רב מחפשים את שאיפתם בתחומים אחרים. גם
אותם העוסקים במלאכה זו לשם שמים אינם תמיד קבלנים של הצלחות.
אין מושג של 'תקנות'
בגור בעיניים
שבינו לבינה – כך קבלתי מהמדריך שלי - אחד הוותיקים בתחום (הוא לא יודע מי
המציא זאת). ישנם 'הנהגות'
מותאמת לכל זוג לפי הרמה האינטלקטואלית והרוחנית של שני בני הזוג. דוגמה
קטנה לכך:
לפני מספר שנים ניחמתי אצל משפחה שאמם ע"ה נפטרה מהמחלה בגיל 55 לאחר
שהקימה
דור מפואר של ת"ח ויראי שמים המוצאים חן בעיני אלוקים ואדם. סופר שם על
גדלותה של האמא (ובין השיתין של האבא) שאפילו בימי מחלתה הקשה כאשר האבא
והאמא רצו
לשוחח האמא הייתה קמה ממיטת חוליה ומתיישבת על פתח החדר שינה מבחוץ – כי
הזוג מעולם לא
שוחח בחדר שינה. על אף השתייכותי לחסידות זו עוד בטרם נוצרתי - הופתעתי
מהרעיון. זאת הייתה הנהגה מותאמת אישית לאותו זוג. תאמין או לא לא חסר
למשפחה הזאת כלום! מצד שני כל
מי שמכיר במי מדובר, יודע שהיהודי הזה משכמו ולמעלה משהו מזן עילאי.
אישית אני מכיר עשרות אברכים גם בשנות השלושים לחייהם בעלי מדרגה שיש
להם דעה בשמים, הנמצאים בדרגה רוחנית גבוהה בהרבה מאותם בנש"קים שמסתופפים
סביבם על הפרנצס. על אף שהם נראים כלפי חוץ כחלבנים, כסנדלרים, כבעלי עגלה או כסתם
אברכי כולל. לא תמצא אותם יושבים ומחליפים "פעטס" [=סיפורים עסיסיים],
מבחינתם חסידות היא על פי המשנה "איזהו חסיד - המתחסד עם קונו" לא כאותם
טיפשים וחסידים שוטים, שחושבים שחסידות זה לרוץ אחרי ולהתעדכן היכן היה
האדמו"ר ומה עשה אותו "מקורב". אותם אברכים חסידים ובני עלייה –
שתפילתם אינה חוזרת ריקם, לא היו מגיעים לאן שהגיעו ללא הכוונה והדרכה בשנותם
הראשונות. אדרבה לא למרות אלא דווקא בגלל בת זוגתם זכו לשלמות בבחינת שלי ושלכם שלה היא.
אין דבר מכל הדברים שב'הנהגות' משום חידוש, הכל כבר מופיע בראשונים –
כמו בחסיד בעל החובת הלבבות, בשערי תשובה - לחסיד רבינו יונה, ראשית חכמה וכו'.
בנוסף לכך כאשר מגיעים לאותו מימד לאותה אטמוספרה – פתאום מגלים מתוך אמרות סתמיות
(לכאורה) של רש"י שגם הוא היה באותה
מימד, פתאום מבחינים מבין השיתין לאיזה פסגה רוחנית הפעיל הרמב"ם - דווקא
מתוך ספרו היד החזקה, שלכאורה אמור להיות לא יותר מפסקי הלכות נטו. לא בכדי ביקש
רבי פנחס מקוריץ: "רבש"ע תן לי
מאותה יראת שמים, שהיה לרמב"ם בשעה שחיבר את היד החזקה". לא לחינם אמר
החזון איש - שמתוך עיון בספר, באיזה תחום שרק לא יהיה - ניתן לדעת כמה יראת שמים היה
למחבר. פתאום פרקי התהלים מקבלים מימד שונה – מגלים לאן חתר דוד המלך ע"ה ומה
היה בראש מעייניו.
חבל שישנם כאלו שהבנתם בתחום שואף לאפס – במקרה הטוב או שמנסים לחפות
על פריקת העול, ומנגחים את הנושא.
לקריאת המשך - ישנו ספר [קטן] מדור שני לבעש"ט בשם "יושר דברי אמת"
הוא מתמצת את כל הנ"ל. אבל שוב, צריך להיות במימד הנכון כדי להבין זאת. כמה
פרקי תהלים חמים עם בקשה כנה כמו של דוד המלך ע"ה – הורנו ה' דרכך ונחנו בארח
מישור – בוודאי לא יכולים להזיק.
אחד מן המצפים לישועה.
מי שעוד ניסה ללמד זכות על ההנהגות של גור, כמוני למשל, בא מכתב הזוי של מתנשא גורי מצוי, מתובל בעברית עכשוית של "צריך להיות במימד הנכון כדי להבין זאת", וסתם את הגולל על נסיון כזה.
השבמחקהמכתב, ברוב חציפותו, מנסה להעמיד את ההנהגות של גור, מעל חכמת התורה. לא לחינם אנחנו אומרים בתפילת יום כיפור קטן "היתרתי את אשר אסרת, ואסרתי את אשר היתרת". אבל בעוד שב"היתרתי את אשר אסרת" יש סיכוי כלשהוא שהחוטא יחזור בתשובה, אצל הגורים אין שום סיכוי לחזרה בתשובה על "אסרתי את אשר היתרת". כל הנסיונות להסביר את מוזרותם של הגורים בנושאים אלו, הם כמו הנסיון לרבע את המעגל, כלומר, לא יצלחו לעולם.
ח"ו להתנשא, תורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבוא ויטול. ישנה הפניה למספר ספרים במכתב בפרט לשנים האחרונים, בסוף.
מחקלמגיב הראשון: אם תיכנס ל"אשר התרת אסרתי" תוכל למצוא כן כמעט בכל קהילה ובכלל שיטת הבעש"ט ותלמידיו לקדש עצמם במותר [אגב: קדש עצמך המותר לך שאמרו חז"ל מה תהא עליה ???], אל תהיה רדוד.
מחקתאמין לי, הבית ישראל היה יהודי שרוב העולם היהודי אחז ממנו באופן כללי, ומסתבר שידע מה שעשה, ואף אם טעה, לא מסתבר שהיתה זו טעות טראגית. הטרגדיה נעוצה באנשי ההנהגה היום שהפכו את הענין למסחטת טרור והם מנצלים זאת לצרכיהם, וחוגגים בענין כרצונם וצוסיפים משלהם פרשנויות וכו'. וכבר זעק בונם קורניק באוזני מקורביו על ההמצאות של א.י.א. [שכל כולו חולה גדלות ולא חדל להלל את עצמו ולדבר על עצמו. הוא ובנו שלמה] בשם הבית ישראל, שלא היהוולא נבראו. רק שבונים היה איש עדין ופיקח והבין שלא לצאת נגדו למלחמה.
בזמן הפני מנחם היה נותן לאברכים הדרכה אישית כל אחד לפי רוחו וביתו, וכן מוסד המדריכים לא היה מגוייס לפוליטיקות של גור.
אנא, תפסיקו לערבב בין הנהגות קדושה [אף אם שנויים במחלוקת], לבין מסאביהם שגרמו סבל לגור וליהדות החרדית זה 15 שנה.
למגיב שהגיב למגיב הראשון: הבית ישראל הי' יהודי קדוש אך טפח מעל הארץ (ע"ד ר' שלמה קרלינער) כמוכח מזה שלא ידע ממעללי שר הסעד שלא תוקנו עד היום
מחקמעריך את גור.
השבמחקהכל נכון.
חסר רק הסבר מה עושים כשלא מסתדר.
מה קורה כשזוג או אחד מהם לא מתאים לדרישות.
האם דוחפים לו כדורים, או מדריכים אותו אחרת.
ושוב,
לא מחפשים פה את גור.
קרה משהו. מי שמכיר את הסיפור אומר לכם, נעשו טעויות. בלי לחלוק על הנהגות גור. קרה משהו, שבגישה שונה לא צריך לקרות.
אדרבה. מי שמסוגל, שיקבל על עצמו.
ומי שזה לא מתאים לטמפרמנט שלו, כדורים זה ל א פתרון.
ושוב, בכאב.
מ.
אין קשר בין ההנהגות של גור למוסד הכדורים. בשנים שהעסק עבד כראוי, היתה הדרכה נאותה לכל אחד לפי רוחו, אצל הבית ישראל עצמו ואצל הפנ"מ למשל [פשוט אצל הבית ישראל חוויתי אישית, ואצל הפנ"מ - שמעתי מילדיי. אינני יודע מה היה אצל הל"ש], ולא היו כלל ענייני כדורים וטרור מחשבתי וכו' שהם ענין שקשור בכלל למערכת ההנהגה דהיום לא רק בענייני הבית רק בכל ענייניה וסכסוכיה ואלימותה בין כלפי פנים ובין כלפי חוץ.
מחקזה אשר כתבתי. שום מלה נגד ההנהגות.
מחקצוין בפירוש שמי שמסוגל להחמיר, אדרבה.
ומי שלא, כדורים זה לא פתרון.
על כך דובר. ואין לי דבר נגד הנהגות גור.
תתקנו מה שצריך.
מ.
האיך אפשר להיות קדוש בביתו בזמן שאשתו ובני בתו מחטיאים את הרבים בפאותיהן הטמאות והארורות צבועים שכמותכם ומה הפלא עם בניכם בנותיכן יוצאים לתרבות רעה ובניכם עושים מע"מ הלזאת חסידות יקרא חסידים ופרושים צבועים ההופכים את נשותיהן בשם הקדושה לחתיכות אוביקטיביות ועוקרים מבעליהן את הפת בסלו שלהם ומחטיאים את הרבים רח"ל
השבמחקאיזה נס שלא נולדתי חסיד גור
השבמחקה ישמור, בשביל מה לבוא לעולם,
אם ה רצה אותנו מלאכים, היה
משהיר אותנו למעלה בשמים...
קראתי עד לפיסקה עם הניבול פה ואז עלה בדעתי ההבדל התהומי בין דמיונותיו ההזויים ובין מה שמבואר בתורת אמת תורת החסידות אודות "תענוג עצמי הבלתי מורגש": תענוג בא-לוקות הוא בלתי מורגש, מה שמורגש זו הישות, לימוד החסידות ועבודה ע"פ חסידות מביאות לקדושה בדרך ממילא - אבל הפוך - במקרה הטוב תופסים מלאכים ומדמיינים "מדרגות" ובפחות טוב כותבים פוסטים כדלעיל
השבמחקבכלל, מה הקשר בין הנ"ל לפרשיסחא וקוצק?
ר' שמחה בונם מפרשיסחא היה מסתובב עם הדייטשלאך דאז ומקרבם - על דרך שליחי הרבי מליובאוויטש היום
מחקוהקוצקער אמר לתלמידו ר' משה מעשיל גלבשטיין כאשר נסע לקבל דא"ח מהרבי הצמח-צדק : "מענדל מענדל לגזירה שוה"
מחקיש דרך ישרה לחסידות, ראו בקונטרסים של הרבי הרש"ב:
קונטרס ומעין, קונטרס עץ חיים, קונטרס התפילה, קונטרס העבודה וקונטרס החלצו
קונטרס ומעין:
http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab
דבר ראשון זה שבחב"ד סיפרו כך לא אומר שום דבר. דבר שני בלי לזלזל בתורת חב"ד חלילה אבל רוב עולם החסידות לא הסכימו עם שיטתם מאז הרבי האמצעי כך שלומר לחסיד גור ללמוד "החלצו" או "קונרס ומעיין" זה כמו לומר לחבדניק ללמוד ליקוטי מוהר"ן. אז בבקשה אל תערבב כאן נושאים שונים (ללא קשר לעצם עניין התקנות וההדרכות שזה נושא בפני עצמו שברור לי לחלוטין שמה שקורא היום לא היה בכוונת הבית-ישראל)
מחקעל הפרשיסחער והדייטשלך - זה ממקורות "פולניים" (תשאלו את אלפסי..)
מחקאני מקוה שלא צריך להוכיח שהמשותף לעובדים דחב"ד ולחסידי קוצק דאז בענין התפילה רב באין ערוך על המשותף בין התפילה דקוצק דאז וגור דהיום.
מי שבדוקא לא רוצה ללמוד את החסידות של הרבי האמצעי יכול ללמוד את החסידות של הסטראשעלער (משווק ע"י הקנאים...)
הרבי הרש"ב כתב את הקונטרסים הנ"ל על מנת שלא יהיו טעויות והזיות בדרכי העבודה הפנימית עקב מסורות שעלולות להשתבש, כולנו בעלי בחירה אם ללמוד או לא, אך העיקר הוא העבודה ולא הלימוד, אשמח אם תלמד אותי איך אפשר להתפלל עם תורה מהליקוטי מוהר"ן או בכלל מספרי פולין, לכאורה זו לא היתה מטרתם ולא לשם כך נאמרו וחוברו, משא"כ מאמרי דא"ח (בפרט של הרש"ב) שנאמרו ונכתבו לשם עבודת התפילה (אמנם לא כולם ואכ"מ)
לידיעתך אחד העניינים היסודיים של חב"ד בדור האחרון ("הוא פסק על עצמו" שאמר הרבי על הרבי הקודם) מיוסד על תורה בליקוטי מוהר"ן ויש עוד עניינים בחב"ד שמיוסדים על המאור-עינים והנעם-אלימלך וכו'
בשורה התחתונה אם ידועה לך דרך נוספת לעבודת ה' באהבה ויראה שלא על בסיס הזיות, "מדרגות" מזוייפות ושינויים מלאכותיים של רמת הסרוטונין- אשמח שתשתף אותנו, בכל אופן הקבוצות מאשדוד, בית שמש וכו' יוכיחו
סליחה, אבל אתה מנסה לפסול שיטות ללשכנע "רק השיטה שלי נכונה" ? זה כמו ויכוחי הילדים בת"ת ה"חסידות" של מי יותר טובה.
מחקכל קהילה בישראל סוברת שהיא השיטה היחידה הטובה, כך שאם אתה רוצה להוכיח שיש פגם מסויים בהתנהלות מסויימת בקיהילת גור, ניחא, אך לומר כל שיטת גור / פוילן בטעות ? יש מספיק שטוענים זאת בלהט והוכחות על חב"ד וברסלב יותר מעל כל שיטות החסידות. אין כמעט אפשרות לגדול בחב"ד כיום אברך ובחורים חסידיים ברמה חניוקית של שמירת עינים והתנהגות עם נשים ובשידוכים "מינימלית" [רמה המקובלת בכל חצרות החסידים - אפילו המודרניים שבהם] בחב"ד. היא חסידות מאוד מאוד מודרנית [אינני רוצה לומר פרוצה].
זו עובדה מצערת. אך מה לעשות. היה להם רבי ענק, אך הבעיה נשארת בעיה.
חלילה מלפסול שיטות, כל עוד יש מסורת בעבודת ה' - כולם אהובים וכולם ברורים, ברגע שהמסורת מתעוותת (והראיות לכך צפות מעל פני השטח) ישנה בחירה אם לדבוק ולהתעקם יחד איתה או לבקש איפה כן ניתן להגיע לעבודת ה' בדרך אמת. ושוב: החבורות של ה"מבקשים" מאשדוד וכו' יוכיחו
מחקשיטת פוילן המקורית (לפני קאצק) היא "צדיק באמונתו יְחֵיֶה" וח"ו מלפסול זאת - וכולם עוד זוכרים זאת מה"לב שמחה" זי"ע - אבל, היכן הקשר למ"ש בפוסט?
זה שיש כל מיני בלעמים שמקטרגים על חב"ד - שיערב להם, ברור גם לנו שדברים בחב"ד צריכים תיקון והרביים אף הורו לנו בעניינים מסויימים ללמוד מחסידי פולין. ואכן הביקורת רצויה כל עוד באה באמת לתקן ולא לקטרג (כמ"ש: "בלהט")
לצערי ה"מסורת" הכמעט יחידה שנשארה בחוגים מסויימים היא האשמת חב"ד בחוסר פרומקייט (ובלשון המעטה) הדברים כלל לא חדשים והיוו את היסוד להתנגדות דאז של ר' ברוך ממעזיבוז לאדמו"ר הזקן.
הרבי צפה את התעוותות המסורות דהיום ולכן דירבן את כל אדמו"רי פוילן (ולא רק) שהיו אצלו להכניס את לימוד החסידות. נכון שגם חסידי חב"ד זקוקים לחיזוק גדול בזה ובפרט בעבודת התפילה ואמר זאת כבר בדורו אדמו"ר הזקן, אבל דורנו זכה לשפע כתבי דא"ח בהבנה והשגה "כדברים מוחשים ורגילים" שלא היו עדיין באתגליא בזמן אדמו"ר הזקן
"דיו לעבד להיות כרבו" ורואה הנך כמעט אצל כל רב, ראש ישיבה, אדמו"ר או מנהיג קהילה וכיו"ב, שזכו ליחידות אצל הרבי, שתבע מהם שוב ושוב שבחצרו, ישיבתו או קהילתו ילמדו חסידות באופן מסודר.
מחקעד כ"כ ששמעתי מאחד מחשובי המזכירים שהרבי פעם התבטא אחרי יחידות כגון דא, אשר עיקר שליחותו בעולם זה שיהודים אלו יתחילו ללמוד חסידות ו"יפוצו מעיינותך חוצה",
http://col.org.il/show_news.rtx?artID=71586
אני אענה אחד אחד, א. אין ספק שתורת חב"ד היא מסודרת לאין ערוך מהפויילישע ספרים וזו המעלה הגדולה שלה, אבל אין זה אומר שלתורת פולין אין מה להציע בעניין הזה ישנם יסודות רבים בספרי פולין אודות עבודת התפילה ושאר ענינים (שלא לדבר על סלונים ונתיבות שלום שהרחיב רבות בספרו ושחסידיו עוסקים בזה רבות). ב. המצב של חבורות המבקשים באשדוד וכו' נובע מזה 1. שבגור בשנים האחרונות לא הקדישו לזה הרבה יחס 2. שחב"ד יודעים לדבר יפה מאוד ובצורה משכנעת (אני אומר זאת כאחד שישב במשך שנתיים לערך בשיעור תניא השבועי של הרב גופין בבני ברק. וכחסיד פולין.) למרות שרעיונותיהם לא בהכרח מוסכמים על הכל (כידוע אצל חסידי פולין מקובל ללמוד מתורת חב"ד ספרי בעל-התניא בלבד ומטעמים ידועים) ג. חב"ד עצמם שינו מהמסורת שלהם וזנחו כמעט לחלוטין את עבודת ה' בדרך חב"ד וזה נעשה בידי הרבי עצמו. אין שום קשר כמעט בין חסידי חב"ד כיום לחסידיו של הרש"ב למשל. (ההבדל המרכזי הינו הדגש בין כמות לאיכות. ויש שיחה מהצ"צ שמסבירה הייטב דרך החסידות בזה באיכות ופחות בכמות נדפסה בספר בית רבי אם איני טועה. ד. ההתנגדות לחב"ד כיום אינה כשורה להתנגדות לתורת חב"ד אלו שני דברים שונים לחלוטין,ההתנגדות ההיא הייתה אודות הבדלי שיטות בחסידות ההתנגדות לחב"ד כיום קשורה אכן לחוסר פרומקייט ודברים תמוהים הנוגדים לחלוטין את "חכמה בינה ודעת" ודרך אגב מי לנו גדול מחב"ד בדרך של צדיק באמונתו יחיה???. ה. לסיכום, בפולין סברו ש"אין המדרש עיקר אלא המעשה" וא"א להיות עובד ה' עם קיצורי דרך הדרך היחידה היא ע"י עבודה קשה ויום יומית ולא בפארקראכנקייט וזה אקטואלי יותר מתמיד.
מחקג. הרבי דורש בפירוש לעסוק בעבודת התפילה וכך דורשים בכל ישיבות תומכי-תמימים גם היום ובדרישה מפורשת שהעבודה תהיה כמו בליובאוויטש וברוסטוב.
מחקישנה אמנם דרישה נוספת לעסוק בשופי בפיקוח נפש רוחני כפשוטו עם הזקוקים לכך, אך דרישה זו נובעת מהשינויים במציאות, אך עקרונית זה לא דבר חדש, אדמו"ר הזקן דרש זאת וכמובן הבעש"ט (רק שבזמנם רובו ככולו של עמ"י שמרו תומ"צ אז זה לא היה ענין עיקרי)
ד. כמו שכתבתי ביקורת היא לגיטימית כל עוד היא ביקורת לשם תיקון ולא באופן של קיטרוג. ב"ה שיש מה לעבוד ולתקן...
"צדיק באמונתו יְחֵיֶה" בחב"ד דהדור האחרון נובע מהשינוי הנ"ל במציאות ויועד בעיקרו למי שאינם "כלים" לעבודה פנימית עקב הנ"ל
ה. איזה קיצורי דרך למדת שיש בחב"ד בשנתיים של שיעורי תניא עם ר' זלמן גופין?
והעיקר: רוב השיחות של הרבי מסתיימות בסיכום של "המעשה הוא העיקר"
ג. ההבדל הוא מהותי ואסביר. הרבי הצ"צ בפטרבורג הסביר את ההבדל בין חסידים למתנגדים בזה שהמתנגדים עסקו בכמות והחסידים באיכות לדוגמא (דוגמא שלו) המתנגדים אחזו שבכל עיר צריך שיהיה מגיד אפי' אינו צדיק כל כך וריבוי דברים יפעל לבסוף, לעומתם החסידים סברו שמספיק רבי אחד לכמה מחוזות כי הוא צדיק ודבריו יפעלו הרבה יותר בפחות דיבורים. דוגמא נוספת היא בתורה המתנגדים אחזו (וכ"כ בנפש החיים) שטוב ריבוי תורה אפי' שלא לשמה שלבסוף זה יתוקן ע"י לשמה לעומתם אחזו החסידים שעדיף הרבה יותר אפ' מיעוט אבל שיהיה לשמה וכו'. זאת הייתה דרכם של החסידים מאז ומעולם שטוב לקב"ה 10 עובדי ה' אמיתיים מ100 מניחי תפילין (בלא לזלזל במצווה חלילה) וע"י שיהודי מתקן עצמו בדרך ממילא משפיע על סובביו וכידוע שר' אהרן מקרלין החזיר עשרות אלפי יהודים בתשובה ע"י תפילותיו. הרבי עם בסברתו הידועה על מס"נ הלך במהלך של המתנגדים של כמות אפי' על חשבון האיכות. וזה ההבדל בין חב"ד של הרש"ב לחב"ד של ימינו. ד. לא באתי לקטרג חלילה אלא לומר שלכולם יש הרבה מה לתקן ולכן קשה לומר דווקא דרכי היא האמת. ה. הקיצור דרך (כהגדרתי, כמובן לא באתי לזלזל חלילה אלא להסביר דרכם של צדיקי פולין)הוא לא בלימוד או בשיעורים אלא בגישה שע"י לחשוב אלוקות ולדבר על זה מידותיו של אדם מתעדנות (ככלל זו הייתה טענתם של מתנגדי המוסר הליטאים שתורה מטהרת מוחו של אדם וממילא מדותיו מיתקנות וזה אחד הדברים שעליהם יצא קצפם של החסידים) ראינו כבר הרבה בעלי תאווה שמדברים גבוהה גבוהה שדוברים אודות ביטול היש אך גאוותם שחקים (איני בא לדון כמובן,אלא רק המציאות שאפשר ללמוד חסידות בשבת עם סיגריה)דרך צדיקי פולין הייתה שאמנם חשוב לעסוק בתורה ובחסידות אך המעשה עיקר. (השיחות של הרבי אינם ראיה לעניין זה כי הרבי אכן שינה דברים רבים בחב"ד לכאן ולכאן וכמו לעניין צדיק באמונתו יחיה וכש"כ,
מחקסליחה על האריכות אך בעניינים אלו קשה מאוד לקצר...
מחקלגבי ג. מקורו באיגרת הקודש קטונתי ובדברי הרבי מהר"ש בנו של הצמח צדק (מחבר הבית רבי היה קאפוסטער - חסיד של אחייני המהר"ש):
מחקבאיגרת שכתב אדמו"ר הזקן בעל התניא לאחר שחרורו ממאסרו, הוא מזהיר את החסידים: "לבלתי רום לבבכם מאחיהם... להשפיל רוחם וליבם במידת אמת ליעקב". אמר על כך אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש: לו השמיט אדמו"ר הזקן את המילים "במידת אמת ליעקב", היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אך הרבי תבע את מידת האמת.
ענין "מידת האמת" מבואר בסידור עם דא"ח ד"ה "אני בצדק אחזה" ומתומצת באיגרת "נפש השפלה" שכתב בעל התניא לפני הסתלקותו, עיין בהסבר הרבי בלקו"ש ט"ז שיחת כ"ד טבת ותיווכח שההסתכלות עמוקה יותר וממילא הקושיא נופלת,
בכל אופן הרבי הריי"צ הוא שהוביל את המהלך ה""כמותי"" לאחר שראה בעיניו את הרס יהדות רוסיה, את הפריקת עול ההמונית באה"ק, את החורבן באירופה ובפרט בפולין ואת ההתבוללות הנוראה באמריקה, הכל תוך שנים ספורות בתקופה קצרה מאד, לא היה לזה תקדים היסטורי וגם בהסתכלות "חיצונית" סבירות גבוהה מאד שכל מנהיג חסידי היה נוהג כמוהו (כמו בסאטמאר, בצאנז ובגור בדור שלאחר המלחמה)
ד. כותב הפוסט חיפש אהבה ויראה והסתמך על הרמב"ם, ברמב"ם איתא: היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו וכו' כשיתבונן וכו' ובאריכות במו"נ, יש דרך לגיטימית של "צדיק באמונתו יחיה" אך אינה נרמזת אפילו בפוסט והבוחר יבחר
ה. עיין בקונטרס התפילה ובקונטרס העבודה
נ.ב. בקשר ל"מקובל בפוילן" לעסוק רק בספרי בעל התניא ולא בספרי בנו אדמו"ר האמצעי:
המקור הוא בספר "סור מרע ועשה טוב" לרה"צ מזידיטשוב שמרחיק את ענין ההסברה והחקירה בא-לוקות ומזכיר בפירוש את ספרו של אדמו"ר האמצעי "שער היחוד"
בספר הנ"ל הרה"צ מזידיטשוב (תלמידו של ר' ברוך ממעז'יבוז' כדלעיל) תוקף גם את שיטת בעל התניא שמביא בסידור עם דא"ח בשם רבו המגיד ממעזריטש בנוגע לבריאת הזמן. כותב שם הזידיטשובער: "באמת איני מאמין שיצא זה מן הקדוש הזה" (מהמגיד)
אז מה בכ"ז ההסבר שכן לומדים תניא בפוילן? על התניא יש הסכמה של ר' זושא והבני-יששכר אחיינו בהגהותיו על הספר הנ"ל "מרכך" את הביקורת הנ"ל בענין בריאת הזמן ואף מביא את התניא בענין נפש האלוקית ונפש הבהמית.
ומענין מ"ש הרה"צ מזידיטשוב שם בנושא הפוסט: "והנה באמת לאו כל אדם יכול לקיים קדושת הזיווג אם לא למד בחכמה זו, לידע צינורי היחוד ולהפשיט מחשבתו מן החומר הגס ולקדש עצמו במחשבתו ביחודי שמותיו יתברך במקור הזיווג במסירת נפש באמת לה'. ושמעתי ממורי דעיקר קדושת הזיווג הוא קודם הזיווג לדבק במחשבתו לקשר עצמו בבורא ברוך הוא וברוך שמו וכו'
ומהבני יששכר בהוספות במ"א:
"יותר טוב שיחזיק דרך לעצמו שהוא כטבעו של עולם ולא לאחוז לעצמו מנהג שלא כטבעו של עולם... וסייעתא לדברינו ... ג' דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום, פירש מן האשה והסכימה דעתו לדעת המקום... והקשו בתוס' וא"ת ולמה כעסו עליו אהרן ומרים? וי"ל משום דאמרינן בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו... אבל הנראה מדבריהם שכך אמרו אהרן ומרים: הן אמת שהסכים הקב"ה לדרך זה... אבל אילו הי' בא לטהר באופן אחר שלא ישנה מטבע העולם הי' מסכים ג"כ הקב"ה ולמה אחז הדרך שלא כטבע של עולם? והנה היתה תשובת השי"ת אליהם: "לא כן עבדי משה וכו' פה אל פה אדבר בו וכו', אבל מי שאינו כמו משה, אפילו יהיה נביא השם, צודקים דברי אהרן ומרים, בין והתבונן וינעם לך.
ושמעתי דרך צחות בשם דודי זקני סבא קדישא כבוד שמו מו"ה משולם זושא זצוק"ל שאמר בדרך רמז בפסוק שאמר אליהו "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" היינו ברמז על ב' סעיפים שבשולחן-ערוך, היינו סעיף אחד שבסימן א' שויתי ה' למגדי תמיד וסימן רל"א "בכל דרכיך דעהו" ורצונו לומר שאתם מדלגים אותן הסעיפים שהן הן גופי התורה - ע"כ מהבני-יששכר בהוספות שם
ג. אכן שינוי זה נעשה במקומות נוספים ואף בגור בידי הלב שמחה (תורה ויהדות לעם) למרות שהבית-ישראל לא אחז כך. גם הקלוייזיבורגער רב סבר שאין זה מתפקידנו ועבודתינו. בכל אופן למרות שכיום כולם בהמלך של קירוב אך באף מקום לא לקחו את זה כ"כ רחוק עד כדי מס"נ רוחנית ממש אלא אך ורק בדרך של הוספה ואנשים שיודעים להתעסק עם זה וכו' בשום מכות זה לא הפך לעניין המרכזי בחסידות. ד. כותב בפוסט הינו שוטה רשע וגס רוח ולא עבודת ה' הינה מרכז חייו את הרמב"ם הוא כמובן סילף ועיוות לעניינו של דבר הטענה שחסידי פולין דגלו בצדיק באמונתו יחיה זה לא מדוייק זה כמו לומר שהעניין של חב"ד זה רק מוסד השליחות, ואגב ר' צבי הירש מזידיטשוב גרס שהדרך הזאת בטלה כיון שמזמן הלובלינער ואילך כבר לא היה לצדיקים כח לבטל הבחירה (אגב רעיון כזה של ביטול הבחירה מוזכר גם בחב"ד בהצעתו של בעל התניא לר' יחצק אייזיק מהומיל) לחסידות פולין הייתה דרך בהתבטלות לרצון ה' והכנעה ורבים מספור ספרי החסידות העוסקים בעניין זה. (בנוסף הייתה גם דרכו של בעל חובת התלמידים בחסידות) עניין הצדיק מאמונתו יחיה היה מודגש ביותר בקרלין שהיו שכנים של חב"ד ולכן השפיעו על מחשבתם של חב"ד אודות דרך פולין. ה. המקור לזה הוא לאו דווקא שם אלא במסורת החסידים חלק מזה נובע שהרבי האמצעי לקח הערה אחת בתניא (שנשמה מעולם ההעלם אהבה ויראה אינם מעכבות) ולמד מזה שככלל אהבה ויראה אינם מעכבות ועל זה יצאו חוצץ שלכאורה זה נגד דברים רבים בתניא עצמו וודאי ודאי נגד שיטתו של הסטראשלייער תלמידו הגדול של בעל התניא ונגד שיטתם של כל צדיקי פולין.
מחקדרך אגב אם אתה כבר מדבר על כמות ואיכות המושג של כמות יותר מאיכות התחיל עוד מהאדמו״ר הזקן כידוע הסיפור עם ר׳ פנחס מקוריץ שראה דף חסידות מתגולל ברחובות והקפיד על זה ואמר לו האדמו״ר הזקן המשל הידוע מבן מלך שהיה חולה ורפואתו הייתה האבן טובה שבכתר המלך וטחנו אותה וכו׳ וכל המאמצים העיקר שתכנס אפילו טיפה אחת לפיו ויבריא.
מחקעליית הדורות מול ירידת הדורות,
מחקכמו שכתבת הגישה הרווחת אצל חסידי פוילן היא הסתכלות בבחינת ירידת הדורות, ההסתכלות הרגילה של התמעטות הדורות ממשה ליהושע, לתנאים, ראשונים ואחרונים וכו'. ולכן מנסים לכוון מה היו סוברים היום הבעש"ט, המגיד, החוזה מלובלין, הקוצקער או הבית-ישראל.
בחב"ד הרביים לימדו (ראה ד"ה באתי לגני לרבי הריי"ץ ולרבי) שכל רבי ממשיך אור חדש לגמרי על מנת להשכין את השכינה למטה יותר, על דרך ההמשכה ע"י האבות הק' עד קבלת התורה ע"י משה רבנו, כך בכל דור מהבעש"ט והלאה נמשך אור חדש לקראת אורו של משיח. לכן כמו שאליהו התשבי יתרץ את כל הקושיות והאיבעיות לעתיד לבוא, כך אצל כל רבי בדורו. לכן זה *אין סתירה למשל בין זה שהסטראשעלער יכול להבין את אדמו"ר הזקן (לאו דוקא מספר התניא שכידוע הינו ה"תורה שבכתב" אלא יותר ממה שקיבל כתלמיד מרבו) באופן מסויים ואמיתי כמובן ובין זה שע"י אדמו"ר האמצעי ישנה המשכה חדשה וממילא ההבנה מקיפה ועמוקה יותר (ומתרצת גם את ההבנה הקודמת - כידוע לכל מי שרגיל בשיחות הרבי למשל) עד"ז ניתן להסביר את השינויים בין חב"ד לפוילן בדורות הראשונים ואת השינויים בהנהגת הדורות בחב"ד עצמה.
בשורה התחתונה הטענה כלפי כל ה"מבקשים" היא הכרח ונחיצות לימוד חסידות חב"ד (ובפרט ההמשכים של הרבי הרש"ב) לשם עבודת ה' באופן הכי מתאים לדורנו. וזאת על דרך טענת אדמו"ר האמצעי כלפי ה"מקובלים" בהקדמת ספרו "אמרי בינה"
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_47256_592.pdf
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_47256_593.pdf
* ועיין במבואר בדא"ח גבי "אחליפו דוכתייהו" "אור הגבורה בכלי החסד" וכו'
ירידת הדורות אינה חידוש של חסידי פולין, אם ראשונים כמלאכים וכו' יפתח בדורו וכו' ועל אף דאיתא ראה הקב"ה שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ויש ווראט ידוע מהאמרי אמת שכפי שככל שהחולה קשה יותר כך צריך רופא גדול יותר ה"ה ככל שהדור ירוד יותר כך צדיקים גדולים יותר, זה נכון כלפי הצדיקים ופועלם אך אין זה בהכרח אומר שיכולים לפעול כדורות ראשונים, דכח הסט"א חזק יותר וממילא ההסתר גדול יותר ופועלים פחות בגלוי וכן כידוע שמדריגת הצדיק לפי הדור וכדאיתא "לך רד כי שיחת עמך כל גדולה שנתתי לך אינה אלא בשבילם" וודאי שלא הרי הבעש"ט כהרי רבי ריי"צ וכפי שכבר כתבתי ר' הרשלה זידיטשובער ור' נפתלי רופשיצער הסכימו שאין כבר כח לצדיק לבטל הבחירה וע"כ בטל העניין של "צדיק באמונתו יחיה" אע"פ שצדיק הוא עיקר גדול בחסידות אך העבודה מסוג זה בטלה ואדם צריך לעבוד את ה' בעצמו ובכוחו. ואודות ההמשכה החדשה וודאי שדור דור ודורשיו ולכל צדיק בחינתו אך צדיקי פולין לא אחזו בשיטתו של הרבי האמצעי ואפ' בחב"ד מודים שלא היה זה ממש דרכו של בעל התניא וככלות הכל לא אחזו צדיקי פולין ב7 אושפיזין חדשים ושאר ענייני ליובוויטש וב"ה בתורת פולין רבים היסודות בענייני עבודת ה' זו תפילה והעיקר לעסוק בה באמת ואמונה ללא פניות בהכרת מיעוט ערכו וללא דמיונות שונות וכדאיתא "אל תעש תפילתך קבע ועשה תפילתך תחנונים" וריבוי ההתבוננות יכולה להביא לידי פארקראכנקייט ולהיות חיצוניות בעלמא , אלא כל אחד כפי דרכו והרגשת ליבו. אודות המעשה המוזכר לעיל אין הנידון דומה לראיה כי חילוק זה בין כמות לאיכות אינו מליבי אלא מאדמו"רי חב"ד הוויכוח שם היה אם ראוי להפיץ תורת החסידות או לא וע"כ כולם הסכימו עם בעל התניא.
מחק"סופר שם על גדלותה של האמא (ובין השיתין של האבא) שאפילו בימי מחלתה הקשה כאשר האבא והאמא רצו לשוחח האמא הייתה קמה ממיטת חוליה ומתיישבת על פתח החדר שינה מבחוץ – כי הזוג מעולם לא שוחח בחדר שינה".
השבמחקהייתה האמא קמה? מדוע האבא הנכבד לא יכול היה להטריח את עצמו ולקום? איפה ההתחשבות באשה חולה?
חסידות יכולה להיות מסוכנת מאד, היא יכולה להביא לפריקת עול, ולבעיות נפשיות. אם הכל כל כך יפה כמו שמתואר כאן, אז מדוע יש צעקות מהשטח? ומדוע צריך כמויות של כדורים?
חז"ל היו קדושים ולא פחדו גם לומר מצד אחד אמירות שהם ההלכה הפשוטה (נדרים דף כ עמוד ב) "כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה, משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאכלו במלח אוכלו, צלי אוכלו, מבושל אוכלו, שלוק אוכלו, וכן דג הבא מבית הצייד... ההיא דאתאי לקמיה דרבי, אמרה לו רבי, ערכתי לו שלחן והפכו, אמר לה בתי תורה התירתך, ואני מה אעשה ליך. ההיא דאתאי לקמיה דרב, אמרה לו רבי, ערכתי לו שלחן והפכו, אמר מאי שנא מן ביניתא".
את ההלכה הפשוטה גם מלמדים בגור?
אדם יתן את הדין על חיוך מיותר לאשה??? מה זה בכלל חיוך "מיותר"?
הלוואי והלוואי שכך היו מתחסדים ומחמירים בבין אדם לחבירו, מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, מילי דאבות, מילי דברכות.
החסידות צריכה לבוא מהאדם עצמו בינו לבין קונו, לא מאחרים, ולא כ"ש תקנות
אם הגדר מרובה על העיקר לא פלא שאח"כ מקצצים בנטיעות
אל תהיה צדיק הרבה, כדי שלא תהיה רשע הרבה
להזכירך חז"ל "אפילו שיחה קלה / יתירה בין איש לאשתו עתיד ליתן עליה הדין".
מחקתקנות וגדרים מצינו בכל הדורות ומכל הרמות.
לאנונימי שהביא ראיה מגמ' נדרים, והוסיף לשאול "את ההלכה הפשוטה גם מלמדים בגור?".
מחקחבל על שאתה מבלי העולם המורה הלכה מן התנאים (סוטה כב). עיין בשו"ע או"ח סימן ר"מ הלכה מפורשת שלא כמו הגמ' הנ"ל.
מדבריך אני רואה שלא מלמדים בגור את ההלכה הפשוטה...
מחקבמחילה גם הטור והרמ"א היו מבלי עולם?
שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כה סעיף ב
הגה: ויכול לעשות עם אשתו מה שירצה, בועל בכל עת שירצה, ומנשק בכל אבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה, או דרך אברים ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה (טור). ויש מקילין ואומרים שמותר שלא כדרכה אפילו אם הוציא זרע, אם עושה באקראי ואינו רגיל בכך (גם זה טור בשם ר"י). ואף על פי שמותר בכל אלה, כל המקדש עצמו במותר לו קדוש יאמרו לו (דברי הרב).
איני יודע מה מצאת באו"ח סימן ר"מ, אם מה שכתוב דרך עזות ועקש, מ"מ מותר
מה שמצאתי שם הוא "ואף כשהוא מצוי אצלה לא יכוין להנאתו, אלא כאדם שפורע חובו שהוא חייב בעונתה ולקיים מצות בוראו"
לפרוע חוב זו שמחה עצומה, והוא חייב לאשתו בחובה גמורה, "להנאתו" לא יכוין, אבל להנאתה יכוין ויכוין
לקיים מצוה בוראו יש לעשות בשמחה ובאהבה, לא כמי שרוצה להתפטר מהמצוה, ואין הבדל בין מצוה למצוה.
מי שאמר וצוה על תורה וקראית שמע ותפלין וכו' צוה על מצוה זו, והתוקף של מצוה זו הוא כמו כל שאר המצוות, וכל מי שמרבה בהידורים וחומרות במצוה זו לקיימה למהדרין מרבה שכר, כמו כל שאר המצוות
ומסתבר שמקיים בזה עוד כמה מצוות שאין במצוות שבין אדם למקום, כמו ואהבת לרעך כמוך, וגמ"ח, ועוד
אגב קדש עצמך במותר לך, זה דוקא במה שמותר לך, אבל כל שהדבר פוגע באשה, וכל שאינו מקיים את המצוה כחובתו, זה אסור לך באיסור חמור
מחקרצונך להתקדש? אדרבה! מעט באכילה, מעט בשינה, מעט בכל דבר תענוג שאינו פוגע בזולתך.
פגעתך בזולתך ע"י חסידותך, אתה חסיד שוטה, לא רק שאינך חסיד אמיתי, אלא גם צדיק המקיים עפ"י הדין אינך.
"מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך", עשות משפט - הדין כהלכתו, אהבת חסד, והצנע לכת עם ה' אלקיך, עם ה' אלקיך דייקא
זוהו בדיוק הנקודה שנפלת.
מחקאין קשר בין מימוש פנטזיה ש'מותר' לבין המצווה. ובוודאי שאינו מוסיף יראת שמים - אם זה מדבר אליך.
שמעתי על אחד ששאל את רבו האם לפני שנוסע באוטובוס עירוני, יש לזה דין של היוצא לדרך...?!
רק להושיב אשתו כעגונה בתוך בית בעלה זה מוסיף הרבה הרבה יראת שמים...
מחקאשה זקוקה לחום, לחיוך, לנעימות, להתעלם מזה זה רשעות ולהיות נבל שלא ברשות התורה, ואין לך אכזריות גדולה מזו, לא זכה נעשית לו סם המוות.
ע"י אכזריות א"א לזכות לקדושה, אפשר להדבק בהקב"ה שהוא רחום וחנון ע"י רשע ואכזריות? בשום פנים ואופן
מימוש פנטזיה כשהאשה נהנית מזה, זו מצוה גמורה, ובזה אין קדש עצמך במותר לך, זה הידור מצוה, וכן זה מוסיף יראת שמים!! לעשות רצון ה' זה מוסיף יראת שמים!! לכן צריך לפייסה בדברים ולשוחח עמה, זה חלק מהמצוה, בלי שהאשה שמחה ונהנית ושהכל מצות אנשים מלומדה זה כמו מה שאמרו "כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני ארי, מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים".
אלא אם כן אתה מחליט להקב"ה לפי תחושות הכרס שלך מה מצוה ומה לא.
וחוצמזה לממש פנטזיות אם זה מצילו מן החטא זה מצויין, ההיתר נעשה מצוה, אם הוא מחמיר ואח"כ הוא לא רגוע ומהרהר בעבירה, איזה קדושה יש כאן? טומאה יש כאן!
אגב לא קבלתי תשובה אם הרמ"א היה ממבלי עולם..
"שמעתי על אחד ששאל את רבו האם לפני שנוסע באוטובוס עירוני, יש לזה דין של היוצא לדרך...?!"
הוא היה חסיד גור במקרה? אני מרחם עליו שהוא צריך למלאות את צרכיו שמותרים לו בדרך משונה כזו
בלי להעליב
השבמחקאתה כותב כמו שיכול לכתוב לענ״ד רק אחד שחי עמוק בסרטים של כדורים והמון זמן
עד שכבר נראה לך שזו המציאות
הגעת לתמצית נעלותו של דוד המלך?
עקפת את הרמב״ם בסיבוב?
צרו מהסרטים
לכו בדרך ארוכה וקצרה
יגעתי ולא מצאתי? אל תאמין
לא יגעתי ומצאתי(שיטת ההינדוס הכדורי)? אל תאמין!!!
יגעתי ( בלי כדורים בעבודה עצמית סזיפית) ומצאתי (לא עליך המלאכה לגמור ולא תה בן חורין להיבטל ממנה)? תאמין!
תתעלה לאט לאט תלוי בך ובנשמה בה חוננת
למה מתו בני אהרון?
ניסו לכפות על הגוף בשר ודם ונשמה יותר ממה שאפשר ולכן לא שייך היה שימשך החיבור של הגוף והנשמה
כותב לך במימד שאתה נמצא בו(..)
ופתאום רואים את התהילים באור אחר, את רש"י באור אחר ואת הרמב"ם באור אחר...
מחקמלבד מה שענה פה לעיל, שהאם אתם בדרגתם, י שפה עניין נוסף. כל אחד שרוצה למצוא צידוק בשיטתו יכול למצוא זאת בכל מילה שהוא רוצה ולפרש זאת איך שהוא רוצה.
די כבר להרגשת המעלות הגבוהות שאתם זוכים לה.
לא ראינו מדי הרבה חיבורי תורה שעומדים בגאוה במדף הספרים היהודים יחסית לאוכלוסיה שלכם.
לא ראינו התנהגות נעלית ומרוממת אצל הגברים אצלכם.
וראינו גם ראינו אצל כולם, שבכל חברה ומגזר יש טובים ויש נעלים ויש מרוממים ויש פשוטים. בדיוק אם לא יותר מאשר אצלכם.
אז תירגעו עם הרוממות שאתם משיגים עם זה.
השקר הגדול של המנבל פה הזה שהעניין הוא שהבעל מקבל את סיפוקו והתקנות פוגעים בעיקר באשה (וכמו בסיפור שהאשה החולה קמה ויצאה מן החדר בשביל לדבר ולא הבעל הוא זה שיצא) ואדרבה בצרכי הבעל דווקא יש הקלות למי שצריך כביכול ואם הנשים בגור היו כ"כ בעלות מדריגה הם לא היו נראות איך שהם נראות רח"ל. זה מה שנובע מצדקות על חשבון השני.
השבמחקמסתבר שלא כל כך הבנת.
מחקברור שגם הבעל היה בחוץ לדבר ולא נשאר בפנים.
אתה צודק לא הבנתי נכון את הסיפור. אך דברי נותרו בתוקפם.
מחקתעלה בבקשה תיעוד של אוננות / אורגזמה מול הקב״ה (רח״ל! - תוצאה של שימוש מוגבר בכדורים לענ״ד)
השבמחקאני נאלץ לחרוג ממנהגי, ולראשונה בחיי להגיב בביב שופכין זה.
השבמחקהאם אין גבול לחירוף וגידוף כלפי מעלה כביכול, לפרסם דברי טמא מסואב זה, אשר הראנו היכן מחשבתו ומהי השגתו הרוחנית, והכל בשם קדושה רח"ל
אני פונה לבעל הבלוג, אם מעט יקר בעיניך כבוד קונך, מחק נא את סוף הקטע השני (אני לא רואה הצדקה להשאירו, גם לא למען נדע עם מי יש לנו עסק)
והיות ובדע"ה עסקינן, גם אנו ת"ל יודעים משהו (למרות שלא גדלנו בצל ה'קדושה'), ולהכי נסיים בדבריו בתפילה על הכותב, ימחו מספר חיים וכו'.
בתקוה לטיפול מהיר
תודה שהערתי לי על כך, ותיקנתי
מחקהערה לאנונימי, מחקתי מפני שהכותב היה צריך למצוא מילים אחרות בשביל שיבינו על מה הוא כותב. ובכל זאת מדבריו אני לומד שוב שלכך הגענו, שהיום מכניסים חסידות בתאוה, אומרים לבחור או לאברך יש לך תאוה, תחשוב על זה כשאתה מתיחד עם הקב"ה, שמצד אחד זה נראה כל כך טוב, אבל מצד אחר הגענו למצב שבשביל ללמד איך להתייחד עם הקב"ה צריכים להגיע לאהבה הזו. אם כי תביא לי פסוקים ומשלים למכביר ואף מן הכתובים ובמיוחד משיר השירים ומכמה מקומות אחרים, ובכל זאת חינוך חסידי לא מחנך כך, וההוכחה שישנן מסכתות שבישיבות החסידיות מדלגים על דפים רק בשביל שלא לעסוק בענינים האלו לא להעלותן במחשבה אפילו בשעת לימוד
מחקהזוי לגמרי וחילול ה' שהיום מישהו שקורא לעצמו חסיד מאמץ את הטענות המופרכות וההזויות של המתנגדים הראשונים בכתבי הפלסתר שהדפיסו נגד תלמידי הבעש"ט והמגיד זיע"א
מחקלמשל:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_23647_112.pdf
(אולי בכל זאת איזה "מתנגד" כתב את הפוסט?)
כל הציטוט המכוער הזה מופיע שוב באחת התגובות
מחק(תגובה מעל היכן שמופיעה תגובתך)
וראוי לציין שהציטוט הזה הושמע על ידי אותו רב ליטאי חולרע מהצפון ויצאו נגדו בשעתו הרבה רבנים ומחו על דברי הבלע שלו על הבעשט ותלמידיו
בין היתר אחד הדברים שבגינו כמה סערה זה משום שהוא אמר שהבעשט ותלמידיו היו מתאהבים בקב"ה עד כדי קשוי .....
עפ"ל
מה נעשה שלנושא הפוסט סימוכין ברמב"ם הל' תשובה פ"י ובפרט בהלכה האחרונה עיין שם.
מחקתסלחו לי כל אותם חרדשי"ם שלא מבינים שישנם בני עלייה בדורנו!
השבמחקתראו כמה התדרדרתם ועל איזה פי תהום אתם עומדים..
דוד המלך שהגורי כתב מי זה הממממממ אה ההוא מהתהילים שאנחנו אומרים לפעמים די פאסה מה יש לנו ממנו הנהגות?אורחות חיים ?מה פתאם! הוא שייך לדור הישן היום השתדרגנו יש אינטרנט יש פייסבוק
יש בלוגים יש שאולזון היום הכל אחרת לגמרי
(אגב מעניין לדמיין את חיים שאולזון בתקופת הנביאים בטוח הוא היה כותב עליהם כמו על האדמורי"ם היום גם בזמן משה רבנו השאולזונים אחזו שהוא גנב וחי מכספי ציבור)
חברה תתעוררו יש אנשים שחיים באטמוספרה אחרת ממכם דוד המלך והנהגותיו הם מכירים ועוד איך מכירים,
פייסבוק הם לא מכירים,ואת שאולזון הם לא מכירים
אבל תעשו טובה לעצמכם אל תנסו להבין כי פשוט לא תבינו אין לכם סיכוי
יאלללללללה תמשיכו להנות מהחיים, החיים קצרים חבל על הזמן
תעשו כיף ,תגלשו,תסמסו,תחפשו חברים בפייסבוק
תודו לה' שאתם לא חסידי גור וזהו דפקתם אותנו!!!
לך לך מארצך (יב, א). ברש"י לך להנאתך ולטובתך וכו' אף כי ציוהו השי"ת ללכת ולהניח הכל לא יעלה על דעת אדם לומר כי ציוהו השי"ת להיות נפרש מעולם הזה. רק אדרבא להמשיך קדושתו יתברך בכל מעשיו. וזהו "לך לך" כענין שכתוב והחיות רצוא ושוב. פי' שכל דבר השגה צריך האדם להכניס בעומק לבו ושיתפשט נקודה זאת בכל מעשיו ועל ידי זה הוא מתקיים. והבן זה מאוד (ונראה לי שמזה יצא לאברהם אבינו עליו השלום ליקח ביתו ואנשיו אתו כמו שנאמר ויקח כו' כנ"ל).שפת אמת (תרל"ד)
השבמחקהרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"ב ה"ב):
השבמחקוהיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.
כותב המכתב כותב: "למעלה מ 90% של המדרכים עושים את עבודתם נאמנה שמים לילות כימים" -
השבמחקא. הבעיה היא שהקודקודים, אברהם יוסף א., אברהם בנימין ז., אברהם משה קליינלרר ועוד, הם כ"כ מטונפים בטרור ובעוד פוליטיקות מכוערות והם אנשים שמוכרים הכל בשביל אינטרסים צרים, ובפרט מאז תחילת ההנהגה הנוכחית שניצלו לא אחת את מוסד ה"מדריכים" לחיסולי חשבונות למען הרבי והמערכת, כך שזה דוגמא שלילית לאברך שמבין שהכל "מסחרה" תאוות כבוד ושליטה ...
ב. מה הקשר של כל דבריך עם ענין תעשיית הכדורים הנוראה, שזה המצאה של ה-16 שנה האחרונות בגור, שהוכנסה לגור עקב עצבים רופפים ופינוקו של "מישהו" ומאז יצאה הוראה להנחיל זאת לכולם ???
אם בדרכו של רש"י רצונך ללכת,
השבמחקאז כדאי שתשים לב
שבמסכת שבת, יג,עמוד א'
רש"י כותב במפורש שדרכו של זוג נשוי לישון יחדיו, עירומים, בקרבת בשר.
וזו הזכות של "שארה" שאותה אסרה התורה לגרוע מהאשה.
וודאי שבדור הפרוץ שלנו צריך למלא את הבית בזוגיות חמה ומלאה, כדי ששני בני הזוג יוכלו לעמוד בכל הנסיונות והפיתויים שבחוץ.
רש"י כותב הרבה יותר חריף. בגמ' מבואר שכאשר לא ישנים ביחד - זה שינוי. ומפרש רש"י: "שאין דרך לישן אלא בקירוב בשר!" דהיינו: בן אדם שלא ישן כך - הוא משונה! ומביא רש"י שזה דין דאורייתא, "כדכתיב שארה כסותה ועונתה (לא יגרע) ואמר מר: שאר - זה קירוב בשר", ואם הבעל בכל זאת לא רוצה לקיים זאת, מה דינו? האם 'קדוש יאמר לו' או להיפך? ממשיך רש"י "שאם אמר אי אפשי אלא היא בבגדה ואני בבגדי" דהיינו לא במיטה נפרדת, אלא רק לבוש בבגדיו, שלא רוצה לישון איתה בעירום, "יוציא ויתן כתובה! (כמבואר) במסכת כתובות" דהיינו היא יכולה לתבוע גט בצדק, ויש לה את כל הזכויות שבכתובה! ע"כ דברי קדשו של רש"י הקדוש.
מחקאז לתשומת לב כל הגורים (גור יש רק בחיות טמאות) אתם עוברים על מצות עשה מן התורה, ולכל נשותיהם - זכותכן על פי הלכה לתבוע או גט או שבעליכן ינהגו אתכן כדרך איש באשתו ולא כמנהג אדון בשפחתו. כמובן שאל תלכנה לרב מתוך גור כי אז אחת דינכן ל.... אלא לרב או לבית דין מחוץ לחסידות.
אמנם יש לציין כי על אף שבגמ' בכתובות וברש"י בשבת מדובר על מידי לילה בלילה, בזמנינו לא מחייבים זאת, היות שהאשה נישאת על דעת המנהג שבזמנינו לא ישנים בעירום ולא תמיד ישנים ביחד כל לילה, אבל מידי פעם לישון ביחד זה בהחלט נהוג ומי שלא מקבל ע"ע לנהוג כן מבטל מ"ע מדאורייתא ודינו כדעיל.
רציתי להפנות תשומת לב למקור נוסף לדרך הנ"ל ספר פרי הארץ מרבי מנחם מנדל מויטבסק זי"ע - שהאדמו"ר הזקן החשיב עצמו לתלמיד חבר שלו.
השבמחקבפרט בפרשת כי תצא וז"ל : ... אבל הענין א"א להטעים אא"כ לטועמיה חיים זכו ובלב ולב ידברו, אבל להוציאו מן השפה ולחוץ א"א להסביר הענין וכל הדברים יגעים והשומע במקומו עומד ובלבבו לא יבין את זאת כי דברים שבלב הן, וכל מה שהפה יכול לדבר ריש מילין נאמר, והוא להבין ענין הדבקות הגמור והאמיתי בנפש האדם אליו יתברך, וחוזק הקשר של קיימא שאינו ניתק לעולם הממשיך את נפש האדם אליו יתברך וכו'
כתובות מ"ח.
השבמחקתני רב יוסף שארה זו קרוב בשר שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ונותן כתובה!!!
עכשיו הבנתי רב הונא לא זכה להיות דבוק מספיק בקב"ה כמו הפרסים... ח....ח...ח...
שבת ק"מ:
אמר להו רב חסדא לבנתיה... נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה מרגניתא אחוי להו וכורא לא אחוי להו עד דמיצטערן והדר אחוי להו.
פרש"י:
נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה - כשבעליך ממשמש ביך להתאוות ליך לתשמיש ואוחז הדדים בידו אחת והאחרת עד אותו מקום:
מרגניתא אחוין ליה - הדדין המציאי לו שתתרבה תאותו ומקום תשמיש אל תמציאי לו מהר כדי שיתרבה תאותו וחיבתו ויצטער הדר אחוי ליה:
לתשומת לב הכותב זה ההדרכה שרב חסדא אמר לבנותיו ורש"י מפרש!!! ומי שלא מקיים את זה עובר על איסור דאורייתא "שארה לא יגרע" ויש עוד הרבה מקורות.
האם פעם חוויתם אוננות או אורגזמה בבתי ורשא?
השבמחקאו אולי בעיר ערד?
אני הכרתי ומכיר יהודים כאלה, שככל הנראה שכחו ליטול את מנת הכדורים היומית.
זהו התענוג האמיתי והאהבה האמתית שאין לה קץ ותכלית (עיין בטור סוף הלכות מכות).