האם הרב הראשי כלל בספרו קטע שבו הוא טוען שהיו שני שבטי זבולון, שני יעקב, שני יצחק, שתי ארץ ישראל, ואף שני עולמות (אחד של חז"ל שדומה לאכסדרה ואחד שלנו שהוא עגול)? ובכן נראה שכן.
בשנת תשע"ג יצא קונטרס בשם "תכלא דחלזון" שטען שהיו שני חלזונות שהפיקו מהם את התכלת, ולכן כל החוקרים שטענו שמצאו את חלזון התכלת (רכיכה ימית בשם murex, שממנה הפיקו בימי קדם את צבעי התכלת והארגמן) טעו ולא הבינו כלום, ובעצם אין לנו חלזון תכלת שנעלם ובלע אותו הים.
מישהו כתב חיבור פארודי קצר על אותו קונטרס, וקרא את שמו בשם "תכלא דפלזון". בוודאי, אומר המחבר האלמוני, היו שני חלזונות. אבל אז יוצא שהיו גם שני שבטי זבולון שצדו את החילזון.
ומכאן בעצם שהיו שני יעקב ("ויעקבני זה פעמיים"!) וגם שני יצחק, וגם שני ארץ ישראל שהובטחה ליצחק, ואם תשאל היכן היו שתי הארצות, לא קשה - שני עולמות הם.
לקינוח, טען המחבר, אפשר לפתור ככה גם את הסתירה בחז"ל לגבי איוב. שני איוב היו, אחד היה - ואחד לא היה ולא נברא!
ובכן מתברר שבמהדורה החדשה של ילקוט יוסף מישהו חמד לו לצון והכניס את כל הקטע הזה בדיוק במקום הנכון.
לכמה דקות, לפני שהכרתי את השתלשלות העניינים, חשבתי לייחס את השנינה הנהדרת הזאת לרב יצחק יוסף, אבל לא - כל מה שאפשר לייחס פה זה רשלנות בהדפסה, והטרלה שקשה למצוא לה מתחרים בספרות הרבנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.