מי שתמים לחשוב שהבחירות בבית שמש היה בין גרינברג בלוך או אבוטבול, או תמים או מיתמם.
הסיפור האמיתי של בית שמש, היא בעצם תמונת מראה לאיך תיראה הפוליטיקה העתידנית של הציבור החרדי,
מצד אחד עומדת חסידות גור, החסידות הגדולה בישראל, העשירה, ששולטת בכל עמדות המפתח, ולה שר ב 2 משרדים בממשלה. (שר השיכון, ושר במשרד רוה"מ) נהנית מכל מטעמי השלטון, שולטים בצמתים הכי חשובים בעמדות המפתח הכי חשובות לציבור החרדי.
הם נהנו מכח ועוצמה בלתי נתפסת בציבור הכללי והחרדי, הם נתנו את הטון והכתיבו את הנושא בכל נקודה ושאלה בציבור החרדי.
כל זה עמד לקרוס עליהם, לא בגלל פורשי קהילת גור, או בגלל קבוצה אחרת, אלא בגלל התנהגות יהירה מצידם, היא דחקה לאט אבל בטוח את הציבור הכלל חסידי לקצה,
זה התחיל בבחירות שלפני הקודמות בבית שמש בחבירה למועמד חילוני מול מועמד חרדי (לרנר מול אבוטבול) המשיך למלחמה בירושלים והכתרתו של ברקת חילוני למהדרין (ברקת מול פרוש) והמשיך בשתייה בקשית של כל הטבה או סמכות שקיבל הציבור החרדי.
בבית שמש זה הגיע לנקודת רתיחה, כשכולנו גילינו שחסידות גור עם כל נספחיו (סיפור ויז'ניץ ושאר הקהילות שנכפתה עליהם המלחמה הזאת זה שווה טור נפרד) הם סה"כ 32% בדוחק מתוך הציבור החסידי בבית שמש, ובגור דרשו עד היום שיוויון מוחלט בחלוקת השלל, הן בסמכויות, תיקים, בהקצאות תקציבים וכו'.
נחזור לרגע שכשבגור הבינו מה קורה, ואת הכיוון אליו נושבת הרוח בכלל חסידי בבית שמש, ושהציבור הולך לפריימריז בעצם, ושקלונם יתגלה שהם פשוט כל השנים ישבו במקום הראשון ועשו פרעס (רק גרעס יבינו) רק בכח הזרוע, הם הבינו שמעמדם הבלתי מעורער, והנהנתנות שממנו אכלו מכל הבא ליד יקרוס בכל רעש גדול, ולכן הם שמו את כל הז'יטונים על בית שמש.
בזמן שבדגל כח ודרך בנו קמפיין איכותי, בנו מטות, פעילים, מערכות מיחשוב ורכבים, היו עסוקים בגור במסע הסתה וטרור מהקשים שידעו בציבור החרדי, הסתה בלתי פוסקת מול אדמו"רים וקהילות שלא הלכו עם הזרם שלהם, מסע של טרור לתוך הבית, קמפיין פסיכי של מעטפות עם תוכן פנימי כאילו שנשלח מתוך קהילות, רכישה של כ 1,500 קולות תמורת כסף, טרור מטורף ביום הבחירות, הקרסת מערכות המיחשוב (כן, הם השתמשו גם בלוחמת סייבר, אמיתי) והרכב, עמידה ליד הקלפיות והפחדת כל מי שהגיע להצביע, טרור מסוג שלא ידע הציבור החרדי.
וכל זה מפחד שייקחו להם את הבכורה באגודת ישראל, ואת עמדות המפתח של הציבור החרדי.
הם פספסו נקודה אחת, הם שפכו את המים עם התינוק, והציבור החסידי לא ישתף איתם פעולה כלל.
אחים אנחנו, אבל היפרדו, ונלך כל אחד לדרכו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.