מאת פישל קדוש
בדגל מסבירים בטוב טעם שהוויכוח ה"חינוכי" הוא עניין אידיאולוגי. אז זהו, שאידיאולוגיה היא המרכיב האחרון שקיים בכל מלחמת העולם הזאת.
זה קרב שליטה, ציני כמו כל הקרבות האחרים. מוטלה קרליץ שכדרכו יושב בחושך, אך מנווט את כל המהלכים (יחד עם דוד שפירא, לשעבר הנכד התורן, ובן דוד של עוד נכד).
במהלך מבריק השתלט על החינוך העצמאי ( אחרי ש"סידר" את פרוש), והפך אותו (בכוח המרכזיות -גם הכלכלית- של החינוך בציבור החרדי) לסוג של גרעין שליטה. על הדרך אירגן לעצמו את 'קרן ההסעות', עוד כלי כלכלי רב עוצמה וכסף, שגם הוא כמובן "אידיאולוגי טהור".
כמה טבעי שהעצמאות שמגלה בעלז לא באה לו בטוב בעיניים. בחדות הבנתו הוא מבין -ויודע- שאחרי בעלז יבואו רבים אחרים, כמו קרלין ועוד וחסל סדר.
על זה הקרב, הבעיה הקטנה של מוטלה, שמהקרב הזה עשוי לצאת חינוך עצמאי ב', חסידי, ואז יהיו חינוך ליטאי, ספרדי וחסידי, ועוד אחד של עץ, שאולי תצטרף מטעמי נוחות לחסידי, ותם הטקס.
על כן לא מופרך שמישהו שם יתעשת ברגע שלפני האחרון וימזער נזקים אפשריים.
חוזר להתחלה: זה קרב שליטה פר אקסלנס, אך בטרמינולוגיה הפוליטית החרדית נהוג לתת לקרבות השליטה כותרת "אידיאולוגית".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.