רגעים של השבוע - פרשת אחרי

 

קריעת ים סוף פרטית / הבאת המשיח וזירוז הגאולה / טוב להודות לה' / כי בשמחה תצאו / פירותיך מתוקים

 

א. קריעת ים סוף פרטית

יש כאלו שהחג עדיין בוער בעצמותיהם, גם לאחר שארזו את כלי הפסח המיוחדים; כזה הוא ר' שמעון אַשׁ, ולאחר ברכת בוקר טוב השבוע ביום רביעי, הוא אומר לי: "שייע, תקשיב מה חשבתי בחג. 'קריעת ים סוף' לא היה הרי מעבר גיאוגרפי, שכן היהודים נכנסו ויצאו באותו צד של הים, אך מה שאנו לומדים כאן, זה שלא יעזור לאדם לעבור ממקום למקום, ומעבר אמיתי ותכליתי הוא כשעושים זאת באופן פנימי על ידי מאמץ רוחני".

ר' שמעון חצה את ה'ים-סוף' הפרטי שלו כמה וכמה פעמים. בל"ג בעומר לפני 35 שנה הוא עלה מלנינגרד של אותם ימים, יחד עם רעייתו המסורה ע"ה ושני ילדים קטנים.

"יום אחד התלוויתי לאביך היקר יחד עם הרב יצחק קוגן, לפגוש מישהו בירושלים, וגם אתה ואחיך הצעיר הייתם שם כילדים קטנים. אני זוכר כיצד ביקשתם רשות לקרוא או ללמוד בספרים שהיו שם, והתיישבתם בשקט לקרוא במשך כל זמן הפגישה שלנו. חשבתי אז לעצמי, כי כך בדיוק חלמתי עוד ברוסיה, על ילדים המנצלים את הזמן בצורה יהודית נכונה וחינוכית. אחר-כך ראיתי את ההתנהלות המשפחתית בביתכם, את ההכנות לשבת ועוד דברים רבים שריגשו אותי באותם ימים ראשונים בארץ ישראל", כך מספר לי ר' שמעון, מתוך זיכרונות רבים שהעלה על היכרותנו רבת השנים. 

זכה ר' שמעון, ובנו הרב דניאל אש, הינו שליח מסור ורב שכונה גדולה בעיר פטרבורג, ובתו היא אשת יו"ר מערכת הכשרות של רוסיה הרב יוסף וורזוב שגרים כאן במוסקבה, אליהם הוא הגיע השבוע לבקר ולרוות נחת.

ור' שמעון עצמו, מכהן כשליח ורב בעיר 'פבולדר' שבצפון קזחסטאן כבר מספר שנים, ודואג במסירות יום-יום להעביר עוד יהודים את הים-סוף הפרטי שלהם.

 

ב. עשו כל אשר שביכולתכם

אמש, שעה ארוכה אחר חצות הלילה, ישובים היינו כמה ידידים יחד סביב השולחן בהתוועדות חסידית. לא יום רגיל היום, היום הוא 'כ"ח ניסן', תאריך המניע את השרירים והרגש של כל חסיד. זה היה לפני 31 שנה וחל כמו השנה בליל שישי בארה"ב; לנו זה נודע בארץ ישראל ביום שישי בבוקר, על שיחה מיוחדת וחריגה שנשא הרבי בפתאומיות, בה הביע את צערו על האדישות בנושא הבאת המשיח, והטיל על השומעים את האחריות לפעול את ביאתו: "הדבר היחידי שעוד יכולני לעשות: הנני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שביכולתכם לפעול ביאת משיח בפועל ממש". השיחה גרמה להתעוררות רבה בקרב החסידים בנושא הבאת הגאולה, מיד החלו ביוזמות ופעולות רבות בכל העולם, בקשר לזירוז הגאולה וחלקם מאותם רעיונות זכו להתייחסויות חיוביות ועידודים מהרבי.

אני זוכר, כיצד אספו את כולנו לכינוסים ואסיפות, שגרמו לנו להבין שמה שהיה לא יכול להמשיך להיות הלאה, וחייבים להאמין באמת שהמשיח עומד אכן בפתח, לחיות את זה באופן מוחשי ולדעת שזה תלוי בנו והוא רק מחכה לנו, לעוד פעולה טובה ולעוד מעשה טוב, ובכך נביא את הגאולה, לה אנו מייחלים כל כך הרבה שנים, והפעם באמת היא קרובה מתמיד. 

 

ג. שמחת הגאולה 

ההתוועדות הנ"ל נערכה אצל ידידי הנכבד, שבמושגים של מוסקבה אני מכנה אותו גם כ'שכן', על-אף שהמרחק בינינו הוא מספר בניינים, אך בכל-זאת אנו גרים באותו רחוב - הרב ניסן הלוי לוייב, המשמש כרב הקהילה הבוכרית במוסקבה, ומסור אל בני הקהילה כרועה נאמן ומסור הוא הזמין אל ביתו כמה ידידים, לאחר ש'נאספו' לו כמה סיבות יחד להתוועדות חסידית אחת: יום הולדת שחל בליל פסח, שתי בנות שנולדו בתקופת הקורונה ועקב המגבלות לא עלה בידו לערוך לכבודן 'קידושא רבה' כנהוג, וכמובן התאריך המיוחד 'כ"ח ניסן', ובנוסף גם סעודת הודיה פרטית. וכה סיפר לאחר לגימת 'לחיים': "התמודדתי במשך מספר שנים עם בעיה רפואית מסוימת, פניתי אל מיטב הרופאים ועשיתי את כל מה שנדרש, אך כלום לא עזר. לפני כשנה ביקרתי בארץ ישראל, ופניתי ל'משפיע' שלי, והוא אמר לי כי העצה הכי טובה היא להסיר דאגה מלבי ולהיות בשמחה יהודית אמיתית. עבדתי על עצמי להגיע לזה, וראה זה פלא, הבעיה נעלמה כמעט לחלוטין והמצב הולך ומשתפר מיום ליום". 

הוספתי לו מה ששמעתי רבות בשם הבעל-שם-טוב הקדוש על הפסוק בנביא 'כי בשמחה תצאו', שעם שמחה, אפשר לצאת מכל מצב לא טוב. 

העיקר שכבר נצא מהגלות, הישר אל הגאולה. 

 

ולתמונת השבוע שלי: תלמידים טובים ואילנות טובות

על-אף שהשנה הייתה מעוברת ובכל זאת, כנראה בגלל שהקור נמשך הפעם עמוק לחודש ניסן, לא התאפשר לי השנה לערוך את המעמד המסורתי השנתי של 'ברכת האילנות' במהלך חול-המועד, עם הילדים המשתתפים ב'חברת תפילה ותהלים' שבבית הכנסת המרכזי 'מארינה רושצ'ה', אירוע יפה ומרגש בראשות הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א. כבר שבוע ויותר לפני חג הפסח יצאתי לבדוק בגן הבוטני את האפשרות, ויחד עם נציגי הנהלת המקום סובבתי וחיפשתי, אך לא מצאתי שום עץ פירות שכבר הניב פרחים, כדי שניתן יהיה לברך את הברכה המיוחדת בחודש ניסן בלבד. 

אתמול, נערך לקבוצת תלמידים שהצטיינו במיוחד ב'ישיבת בין הזמנים' במשך חודש ניסן, יום חווייתי עם טיול מהנה, לקראת החזרה ללימודים בישיבות בתחילת השבוע הבא. בדרך חזור טלפנתי אל ידידי ר' מנחם גול, המנהל המסור של בית היתומים ששתל בחצר המשחקים כמה עצי פרי, והגענו אליו כדי לברך את הברכה, בה מברכים את הקב"ה שברא בעולמו בריות טובות ואילנות טובות. למראה בחורי הישיבה היקרים ששמחו על הזכות לברך את הברכה המיוחדת, הוספתי בלבי ברכה לה' על תלמידי הישיבות הנפלאים שמוסקבה זכתה בהם. 

 

גוט שבת וחודש טוב

שייע