שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשת מצורע.
ובפרשתנו, מחלה מוזרה, משהו שמגיע לאדם שמדבר לשון הרע. כל גופו, או לפחות חלקו, מתחיל לפרוח, ואז הוא מקבל צרעת. הוא ניגש לכהן, הכהן "מסגיר" אותו, ולאחר מכן אפילו מטמא אותו. ואז הוא יודע: "דיברתי לשון הרע, ועל כך קבלתי את העונש".
מצורע, על פי דברי חכמינו הקדושים זכרונם לברכה (ערכין ט"ו ע"ב), הוא ראשי תיבות, "נוטריקון" של "מוציא שם רע".
אבל יש כאן משהו מעניין, כולנו יודעים שאסור לדבר לשון הרע, כולנו יודעים שאסור להאזין ללשון הרע, אבל הגמרא (שם) אומרת שלשון הרע הורגת שלושה אנשים: גם את מי שדיבר, גם את מי שהקשיב, וגם את מי שדיברו עליו.
ונשאלת השאלה, מה אשם אותו אחד שדיברו עליו לשון הרע? זה נכון שהוא עשה משהו שלא כהוגן, כי הרי אם הוא לא היה עושה משהו שלא כהוגן, אין מה לומר עליו לשון הרע, כי לשון הרע, הלא זה על דבר אמת, כידוע.
אבל למה הוא צריך למות? למה הוא אמור להינזק? למה הוא אמור להיענש?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
אתה נמצא בעולם שבו הקדוש ברוך הוא מלווה אותך, ומבקש ממך: "תמזער את הנזקים שלך למינימום, תמזער את הטעויות שלך, למה שבאמת לא שייך להתגבר עליו, אל תוסיף מעבר לזה". אם אתה נמצא בעולם הזה, וגרמת שיחשדו בך, או שעשית טעויות שאנשים רואים, אתה אמור באותו רגע לתקן את זה, לבוא ולבקש סליחה, לבוא ולהודיע: פתחתי דף חדש".
"אם ראית תלמיד חכם שעבר עברה בלילה, אל תהרהר אחריו ביום, כי ודאי עשה תשובה", אומרת הגמרא הקדושה (ברכות י"ט ע"א). כלומר, אין כזו אפשרות להיות אדם הגון וטוב, ולא לחזור בך מטעות שעשית.
אם ביצעת פשע, ביצעת משהו אפילו בשוגג או באונס, תקום, תבקש סליחה ותפתח דף חדש. אל תשאיר אף פעם "פצועים" בשטח, אל תשאיר אף פעם אדם שחושב עליך רע, ובצדק.
גם אותו אחד שאמרו עליו לשון הרע, גם לו מגיע עונש.
כל אחד מאתנו מנקה שולחן, יודע להתנצל, פותח דף חדש, וזוכה לשלווה ושקט נפשיים בזה ובבא.
ברכת שבת שלום ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי, האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?...
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.