מאת: חרדי בעולמו
כתבתי כאן לא אחת על המצוות שמשתנות
תמידין כסדרן ועל כך שבדורות האחרונים נצמדים גם לדברים שידוע לכל יודע שאינם אמת,
מתוך החשש ששינוי כלשהו, יגרור שינוי גם בדברים שאין צורך/עניין/היתר לשנותם.
לימדתי זכות על כך שהדברים נעשו בעת סער וסופה, כאשר מהרסים ומחרבים הגדישו הסאה בביטול מנהגים ומצוות, עד שהחת"ס טבע הלשון 'חדש אסור מהתורה' וחידוד לשון זה הפך להיות המוטו והדגל של היהדות החרדית. צריך להבין שהדורות והניסיונות משתנים כל הזמן ודברים שפעם נחשבו שיהרסו את היהדות, היום אפילו לא יעוררו חיוך או עניין. למשל, בזמנו היה איסור מוחלט על 'ספרות ההשכלה'. כיום אין מי שיקרא בדברים אלו ויתחלל כבוד שמים בליבו חלילה. אמנם בימינו חודשה המלחמה בהשכלה האקדמית, אבל רק השם משותף, התוכן, שונה לגמרי.
בכל דור ודור עומדים ניסיונות שונים לפני העם ועיני העם צופיות לאן זה עלול להוביל ומה צריך לעשות, כדי למנוע הסחף. בתוך הדברים יש גם דברים שבעקרון אין להם שום משמעות ורק עצם המלחמה (ליתר דיוק, המלחמה נגד החלטות הרבנים) היא שהופכת את הדבר לערקתא דמסאני. האם בימינו יש צד התפקרות אם הבימה תהיה במרכז ביה"כ או סמוך לחזן? הבל הבלים. אנחנו גם יודעים שיש עדות בישראל והיו זמנים בישראל שכך נהגו. אלא מאי? שבאותו זמן שחידשו המחדשים הנהגה זו, היה בכך משום חיקוי לתפילות הנוצרים בכנסיותיהם והמאבק היה בעקרון של ההכנעה והקבלה של הדת הנוצרית כעדיפה ומתקדמת יותר. החשש היה שמתוך כך יכניסו גם עוגב לתפילות (כפי שאכן קרה בהמשך. הופעל ע"י נוכרי) ובסופו של דבר יעדיפו 'המקור' על החיקוי.
באותה תקופה היה העולם כולו כמרקחה. ההיתחלנות היתה נחלת כל הדתות ובעצם באותן שנים התהפכה המציאות ממצב של רוב מוחלט של דתיים, נהיו הדתיים למיעוט. ולא זו בלבד שהדתיים (בכל הדתות) נהיו למיעוט, אלא שהחיתוך הסוצויו-אקונומי היה שהעשירים והמשכילים נהיו חילונים והעניים והבורים נשארו דתיים. לצערנו, תקפה חלוקה זו עד היום, אבל לא בעוצמות של אז. באותו זמן מי שרק למד קצת השכלה מעודכנת, מיד היה נוטש. כיום יש ב"ה פרופסורים מכובדים מאוד, ברוב מקצועות האקדמיה, שהינם שותו"מ.
לכל ידוע שבימים עברו היו גדולי ישראל חכמים גם במילי דעלמא ובמקצועות נחשבים מאוד, כמו רפואה, מתמטיקה, ואסטרונומיה (של אז) היו ספרים בלשה"ק, מרוב נפוצותם בין יהודים. כמדומני שהספר האחרון בסוגה הזאת הינו ספר המתמטיקה 'איל משולש' שכתב הגר"א ועוסק בגאומטריה אוקלידית, וטריגונומטריה. כים איננו יכולים להעלות על דעתנו ספר מתמטיקה שיובן בכלל ע"י מי מגדולי ישראל. גם בגמרא מובא ויכוחים בין חכמי ישראל לחכמי אומות העולם בנושאים 'מדעיים' ואין מי שצינזר גמרות אלו (לפחות בינתיים).
מאותו חשש, שיהודים שיחשפו לחכמת העולם יהפכו פניהם ויצאו ח"ו לתרבות רעה, קודשה מלחמה נגד השכלה בכלל. התוצאה של זה היתה שנוכחותם של חכמי ישראל, או של יהודים יר"ש בכלל בהיכלי החכמה התמעטה והלכה והדבר הופך להיות ביצה ותרנגולת. המצב מגיע לידי כך שיש תחומים שבשביל להשכיל בהם, חייבים ללמוד ממי שאינו שותו"מ ושחלקם הגדול כופר בהכל (בישראל. בארה"ב יש הרבה פרופסורים, ברוב התחומים, שהם מאמינים בני מאמינים).
כבר כתבתי כאן כו"כ פעמים שאיני רואה עצמי כדאי לחלוק על כל מי שהוא ואחרים רואים אותו ממנהיגי הדור. אבל, ממבט המתבונן מהצד ראינו שלכל אורך ההיסטוריה מי שמנהיג את עם ישראל זה קב"ה בכבודו ובעצמו. לא אחת הונהג העם בדרך מסוימת וברבות הימים הוברר הדבר שיש לילך בדרך אחרת וב"ה בסופו של דבר היהדות הנאמנה ממשיכה בדרכה אל הנצח ולא אלמן ישראל. אמנם, כדור שלפני הגאולה מתקיים בנו 'פני הדור כפני הכלב', במשמעות שהכלב רץ לפני האדון ומסתכל אחורה כדי לוודא שהוא ממשיך להוביל-בראש. קשה לגלות צמתים בהם הבינו המנהיגים שטעו ושינו את דרכם, משום שהמערכת המשומנת של ההיסטוריוגרפיה חרדית כה משוכללת עד שדברים שקרו ממש בדור האחרון, משוקרים לנגד עינינו. דוגמת בית יעקב, שהוקמה בניגוד לדעתם וכיום אני מהמתמיהים לטעון האמת שהם הסכימו רק בדיעבד ורק אחרי שהוכחה הצלחתה של שרה שנירר. (גגל כאן 'חרדי בעולמו' או 'שרה שנירר' או 'בית יעקב' ותמצא אמת).
רק דבר אחד וודאי בעיני. אי אפשר להעמיד תורה על שקר. חז"ל אומרים שהנביאים שינו נוסח הברכה המסורה לנו מדור דור וממשיכה הגמרא 'ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב”ה שאמיתי הוא לפיכך לא כיזבו בו'. מכאן שמי שמייסד התורה הקדושה על שקרים וסיפורי מעשיות, בידוע שאין תורת השם היא.
הגם שהדברים פשוטים וברורים, אסור לאמרם,
משום שפיק"נ קודם לכל המצוות ואין מוסרים דברי אמת אלא לצנועים, ובצנעה.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.