מאת: חרדי בעולמו
יצא עלי כאן קיצפו של קורא (החותם שמו מנחם פ.) וזאת בגין כתיבתי כאן, שמצוות תפילין לא נהגה בישראל, לפחות אלף שנים. לא נחה דעתו עד שלא כינה אותי עם הארץ ותלה בי בוקי סרוקי וכו'.
אם אתמצת את טענתו הרי שעיקרה הוא שבכל מקום שנאמר שנהגו שלא להניח תפילין, צריך להוסיף כוכבית 'כל היום'. (אבל, אם זה עניינך, אז למה שלא תוסיף כוכבית גם בכתיבתי ובכל מקום שכתבתי 'לא הניחו', תגיה 'כל היום' ובזה יבוא לציון גואל?).
למען מי שאינו בפרשה, אתמצת. תורף הדברים הוא שאני טענתי כאן כמה פעמים שמצוות התורה, משתנות עם הזמנים. לחלקן יש מזל וחלקן אין מזל (ואולי זה הפשט בזוהר (נשא קל"ד) 'הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת שבהיכל') שמהנראה הוא שלחלק מהמצוות יש מזל לחלק מהזמן. הבאתי כמה דוגמאות ובין השאר גם על מצוות תפילין. אכן על מצוות תפילין קבלתי הערות שהדברים מתמיהים (כלומר, לא מוכרים ונשמעים זרים) ולכן הבאתי מקורות אחדים, החל מהגמ' ועבור דרך הראשונים (ואולי עוד חזון למועד להשלים מקורות מהגאונים וכדו', אם כי כרגע דעתי נוטה שלא להרחיב בזה עוד, מטעם הכמוס לע"ע).
איני רואה לנכון לדבר כאן בלימוד, האם פשטות הדברים היא שלא הניחו תפילין כלל, או שרק לא עטרום לראשיהם כל היום. הבוחר יבחר אם לשון הרשב"א דמועטין בישראל מניחים תפילין ולשון המאירי 'קצת חכמי ישראל נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליו"כ וכו', משמעו כך או כך. והשתא דאתינא להכא, אוסיף מקור אחד נוסף. בעל 'העיטור' (בן דורו של הרמב"ם) כותב בתשובה (הלכות תפילין, שער א', ז') ש'אין בכל הקהל אחד שמניח תפילין'. האם גם בדבריו הכוונה לכל היום? האם גם בדברי הר"מ מקוצי שמשתבח שהשיב רבבות למצוות תפילין, הכוונה היא למצוות תפילין 'כל היום'? כאמור, הבוחר יבחר.
אם יושר לבבך אומר לך שהנכון הוא להוסיף בכל מקום 'כל היום', טוב לך. אבל, מה ולמה מפריע לך שאני לומד אחרת? מה לא בסדר בכך שיושר לבבי אומר לי אחרת? זכורני כמה וכמה פעמים הוגיעוני בדברים על מחלוקת רש"י ור"ת בתפילין, למה לא פתחו פשוט תפיליהם לראות? ואיך אפשר לחלוק בדבר שהוא יומיומי אצל כולם? (והתירוץ הנדוש שהמחלוקת עתיקה, אלא שהובאו הדברים ע"י רש"י ור"ת, מוקשה מכמה פנים ואכמ"ל). רק כשהבנתי קושט הדברים, היסטורית, הונח לי. מ"מ איני רואה איך מתוך שאתה לומד פשט אחר בגמ' ובראשונים, אני זכאי לכינויי גנאי ומה תועלת יש בכך לבירור הדברים.
כדי שתצא תועלת מה מכתיבתך, אוסיף שתי הערות, בשולי הדברים:
1. בגמ' ובראשונים לא נדון ולא נתבאר האם המצווה היא שהתפילין יהיו עליו כל היום, או שמספיק הנחה והסרה. יש לשונות-משתמעים בראשונים, אבל לא מוכרחים. אפילו הרמב"ם - שמיחסים לו את השיטה שהמצווה היא כל היום, כותב (תפילין פ"ד ה"ה) 'צריך אדם להשתדל שיהיו עליו כל היום, שמצוותן כך היא', לא נשמע ממש לשון של חיוב.
2. הפשט ב'קרקפתא דלא מנח' מצוי במחלוקת ראשונים מכמה פנים. פשטות הדברים היא כפשוטו: 'קרקפת שלא הניחה תפילין מעולם'. אכן הר"ח ובעל העיטור בשם הגאונים, הרי"ף, והרמב"ם, כך גורסים בגמ', 'לעולם'. אכן ציינתי לתוס' שם, בו ר"ת מלמד זכות על ישראל שאף שאינם מניחים תפילין, בכל זאת אינם בכלל קרקפתא, משום שאינם עושים כן בזדון ובמרד. ואכמ"ל.
כששאלו את הגר"א מדוע אינו מניח תפילין דר"ת, השיב שבתפילין יש ס"ד שיטות שונות ואין בכוחו להניח ס"ד זוגי תפילין. כ"ז נבע (לשיטתי) מחמת המצב, שמצוות תפילין לא הוחזקו בה (או 'מזלזלי בה', כלשון רבי שרירא גאון).
בקיצור, איני יודע מה חשש אפיקורסות יש בלימוד והבנה שונה משלך. אא"כ אתה גורס, כשיטת משכתבי העיתים, שבהיות ואנחנו מורגלים לחשוב בדרך מסוימת, אזי כל מחשבה שאינה כמו שחשבנו אתמול, הינה כפירה. כלומר שהכפירה איננה בתורה, ח"ו, אלא בהרגלי החשיבה שלך. אם כן, בזה אני מוכן להודות. אכן, אני משועבד לגמרי לאמת ואיני מחוייב כל כך להרגלי החשיבה שלי עד אתמול.
המחשבה שצריך להסתיר האמת מהמון העם. שח"ו לא יוודא לו שטעינו במשהו (גם לא עקרוני. מאי נ"מ למי, אם הניחו תפילין אם לאו? וכי זה משנה משהו את העובדה שכיום זה דאורייתא?)
אדרבה, חוששני שמי שחושש מהאמת, בו טמון זרע פורענות הכפירה. אם אתה חושב שהתורה יכולה להתקיים רק אם נשקר ונזייף, אזי כנראה אנחנו מדברים על תורה אחרת.
בעיני, אין כפירה ושטות גדולים מזה. אדרבה, ככל שנרבה דעת, כן יאמינו האנשים במה שהם עושים ובכך רק נביא למצב של דבקות בתורה ובהלכה. משא"כ כאשר משקרים כל הזמן - גם במילתא דעבידא לגלויי, שזה היפך חזקת הטבע האנושי - הרי בזה רק מפחיתים את נאמנות האנשים לתורה, לעבודה ולהלכה.
חרדי בעולמו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.