בטח עגלה מלאה, אבל במה??

 

מאת: חרדי בעולמו

 

בזכות מַעֲנָיו של שר התקשורת, נודענו מקצת דברי החכמה והיראה שזכה לשמוע מפה קודשם של כבוד מרנן ורבנן שרי התורה וחסידות שליט"א. לא דבר קל הוא וכי מי מאיתנו זכה לקבל שיעורים ודרשות פרטיות ממיטב האדמורי"ם, הרבנים, הדרשנים, ושאר השחקנים המרכזיים בחיינו החרדיים??

הפעם ננסה להעמיק בנקודה אחת, כי היא מהותית הרבה מעבר לחישוף האמת מתחת לגיבובי השקרים שאנ"שינו מוצפים בהם.

יועז הנדל הזכיר בתשובתו את דברי החזו"א אודות העגלה המלאה מול העגלה הריקה. הוא טען (בחוצפתו) שהוא עגלה מלאה (עפ"ל? לא תמיד אני זוכר את כללי הדקדוק בקהלנו). לא הייתי דן אותו לכף חובה על שטעה בשם אומרם וייחס זאת לח"ח. הוא שמע שעה מרוכזת ובשביל אזרח ממוצע, שלא גדל על צירופי המילים הכה פשוטים אצלנו 'חזון איש' 'חפץ חיים' נשמע בדיוק כמו 'אוהב ימים' 'עובר בטל'. בשבילנו, כל הסינים דומים.

בהיותי נער התפעלתי מחכמתו של החזו"א, כיצד בדוגמה-ראיה פשוטה הוכיח לבן גוריון שהצדק איתנו. אנחנו הרי מלאים במצוות ובמע"ט טובים והם מלאים בתיאטראות, כדורגל, מדע וכל מיני שטויות והבלי העוה"ז. תשובה ניצחת השיבו ושמחתי והתגאיתי להיות בצד הצודק והחכם כל כך.

לימים, כשבגרתי מעט, הבנתי שכל בנאדם חושב שעגלתו מלאה. פיאז'ה כבר שרטט את התפתחות האדם לפי שנים. בתחילה נדמה לעולל שהוא כל העולם ואימו היא חלק מהמלאכים שמאכילים אותו בשר ויין. בתינוקותו הוא כבר מבין שאימו היא דבר נפרד, אבל עדיין בטוח שהוא העולם ואימו היא רק היכי תימצי שיהיה לו אוכל וכדו'. כשגדל עוד קצת, הוא מבין שיש עוד ילדים בעולם, אח"כ מבין שגם הם חושבים ומרגישים, אח"כ משליך את הרגשותיו על אחרים ומבין שאם מישהו קבל מכה, כנראה כואב לו, כמו שכואב לי כשאני מקבל מכה וכו' ממשיכה צמיחתו של בן אנוש עד שהוא מסוגל לפתח אמפתיה כלפי זולתו ובזה בַּשָּׁל לבוא בחברה האנושית. כאשר מתרחשת 'תקלה בהתפתחות', נשאר הבנאדם חצי מפותח ואינו קולט שסביבו אנשים ועולם.

מניח שהחזו"א לא למד פיאז'ה, אלא שהיה מספיק חכם ונבון להבין ששאר יושבי תבל (אנחנו, החרדים, מהווים בערך 0.0002% מיושבי תבל) גם חושבים ומרגישים דברים וגם להם יש 'דעות' 'ערכים' ו'אמיתות' (שקריות, כמובן) ואין זה מן החכמה לזלזל במטען הרוחני/דתי/מנטלי שמישהו נושא איתו. בהתאם, לא סביר שהחזו"א הביא את משל העגלה כדי לומר לב"ג שהוא ריק (ופוחז, כפי שהבנתי בילדותי, 'הבנת המודיע' את העולם). מן הסתם טען לו, שעגלתנו היא המלאה היסטוריה. אנחנו הולכים בדרך המסורה ואילו עגלתכם מלאה אמנם כל מיני דברים, אבל תסכים איתי שהם חדשים וחדשניים ואין יודע אם ישרדו. ריקה היא מבחינת משך הזמן. זאת טענה חזקה מאוד, אבל היא 'לשיטתו' שלנו, שאנחנו שומרי החותם ללא שינוי לכל אורך הדורות. אמת זו אינה בהכרח בתפיסת ב"ג (שרואה עבודת נשים בחוץ, לימודי גברים במקום לעבוד, לימוד תורה לנשים וכדו') הדברים אמנם נעשים כדת 'עת לעשות לשם הפרו תורתך' וכו', אבל הם במפורש חדשניים ורפורמיים לגמרי והיה לו מקום להשיב. מ"מ יפה בחר ב"ג שלא להתווכח בזה, אלא ניסה להתמקד בצד הפרקטי (איך נחיה יחד באותה מדינה. שאלה שעודנה מהדהדת).

טענותיו של שר התקשורת (שהיה פֶּה לרבבות אלפי ישראל - שחתמו על עצומה הקוראת לשר התקשורת להצילם מיד עושקיהם) היו בשתיים. האחת, שלא יחסמו מספרים באופן שרירותי (חוסמים רבנים שאינם נושאים חן בעיניהן וחוסמים שירותים עסקיים של מתחרים) והשניה שהגם שמקובל עליו לגמרי מי שרוצה לשמור נפשו ונשמות ילדיו מהאינטרנט, אבל באותה מידה אי אפשר למנוע ממי שרוצה לנייד לחברה מחוץ לשליטת הרבנים. איך הטענה ש'עגלתך ריקה' עונה על טענותיו? מה ההיגיון בלהשפיל מישהו כדי לקבל עזרתו?

איני יודע הגדרת מי שמנסה לשכנע בטענות 'אתה אינך דואג לילדיך, אנחנו דואגים לילדינו' או 'אתה ריק, אנחנו מלאים', אבל ברור לי שהשורש ח.כ.מ לא יהיה בהגדרה.

המידע ששר התקשורת הגיע איתו לדיון (ואת המידע הזה הוא קיבל מהציבור שלנו) הוא שהוועדה אינה חוסמת קווים של ספורט חילוני, אם הוא משודר בחברה של משפחת ליצמן וכן חוסמת שיעורי תורה, אם הם משודרים בחברה של החב"דניק. דרך ארץ מופלג נהג השר בחבורה שמולו, שלא טען להם קושט הדברים, אלא רק התגונן מפני טענותיהם. לו מישהו מאיתנו היה שם, היינו שואלים את האדמו"ר שליט"א למה רבני הוועדה חולקים בגניבת עשרות מיליונים מידי שנה? ולמה הוא מגבה את הגנבים, במקום את העשוקים.

דרך ארץ מופלגה נהג בו השר שלא השיב לו כחכמתו 'עגלתך אמנם מלאה, אבל בסיפורים ילדותיים'. 'אני רואה בעגלתך 53,000 חרדים שחתמו על עצומה שלא אשמע לך' ו 40,000,000  ש"ח נגנבים מהציבור שלך מידי שנה ואתה מגן כאן על הגנבים??!'. או 'בחבורה של 20 איש, לא יכולתם להביא בוגר אחד?'

אם נרצה לנסות להבין את ראייתו של השר את הדמות היושבת מולו, נצטרך לישר לבבנו ולהגביה עינינו למעלה...

 

חרדי בעולמו

נ.ב.

במציאות המדומה של המודיע, יתד וכדו', מוכרים לציבור לוקשים כאילו השר מתעקש לבטל הפלאפון הכשר בכלל. המדהים הוא, שאתה פוגש ברי דעת שמאמינים לזה. לא יאומן.