לחיות בתוך מציאות מדומה

מאת: חרדי בעולמו

לעיתים שואל אדם את עצמו, איך זה לחיות בתוך מציאות מדומה. האפשרות של 'מציאות מדומה' בכלל, היתה בדורות קודמים אפשרות תיאורטית בלבד. הרמב"ם כבר כתב שאדם אסור בדמיונו. בן אדם לא יכול לדמיין מה שאין לו בסיס לדמיין אותו. הרמב"ם מביא דוגמה יפה לזמנו. בן אדם יכול לדמיין 'ספינה פורחת באוויר', משום שהוא רואה ספינה ורואה ציפור ויכול לדמיין מה היה קורה לו לספינה היו כנפיים כציפור. אבל, אין לבנאדם אפשרות לדמיין מה שאינו עולה בכלל על דעתו.

למשל. כאשר הגיעו ספינות הלבנים לאמריקה, האינדיאנים לא ראו אותן, עד שממש נחתו בחוף. הסיבה לכך היא, שהמוח שלהם לא ראה אף פעם ספינה בגודל שכזה. הם ראו רק סירות קטנות ולא העלו על דעתם כלל שיש דבר כזה ספינות ענק. לכן, גם כשהמוח שלהם ראה את התרנים של האניות ואח"כ את המפרשים וגם כשראו את 'מפלצות' הללו מול עיניהם, לא היה לו איך 'לתרגם' את זה למשהו מובן ולכן הוא פשוט לא ראה את זה. תזכרו שגם בתים גדולים הם לא ראו מעולם, רק אוהלים. (המדהים הוא, שבהיות שהם לא ראו מעולם סוסים, הם חשבו שהרוכב והסוס הם יחד חיה אחת, שיודעת להתפצל לשניים. לקח להם זמן להבין שאלו שני בעלי חיים נפרדים. ברבות הימים הם עצמם נעשו רוכבי סוסים מיומנים).

אגב. על בסיס עובדה מציאותית זו יושבת העובדה הפסיכולוגית שבן אדם לא רואה את מה שהוא היפך האמונה שלו. (כלומר, שאין הבדל בין מה שהמוח לא מכיר כי הוא לא ראה, לבין מה שהוא לא מכיר, כי הוא לא רוצה להכיר). כך לא ראו בצה"ל את ההכנות למלחמת יו"כ שנעשו לנגד עיניהם ממש וכך לא ראה סטאלין את ההכנות שעשה היטלר לפלוש אליו (3 מיליון חיילים גרמנים הצטופפו לו על הגבול והמוח שלו סירב להכיר בכך, כי הוא פשוט מאוד לא רצה מלחמה).

מאז עברו הרבה מים בירדן וחכמת האדם הרקיעה לשחקים - גם בלהבין את מגבלותיה, כמובן - אבל עדיין השאלה המסקרנת המהותית בעינה עומדת: איך זה לחיות בתוך מציאות מדומה.

כיום יש ממש טכנולוגיות של הדמיה שמדמות לך כאילו אתה במציאות. מחברים אותך למתקן (חד חושי, דו חושי וכן הלאה) ואתה ממש מרגיש כאילו אתה במציאות אחרת לגמרי. הדבר מוכר לציבור הרחב בעיקר מתחום הפנאי והבילוי, אבל משמש מאוד בניסויים ומחקרים.

האמת היא שהראשונים שהציבו שאלה זו היו חכמי העולם. השאלה שהם הציבו היתה כזאת: בהיות ואנחנו רואים שבמציאות יש חלומות ושהחלומות, בעת חלימתם, נחווים כמציאות ממש, מי לידינו יתקע שלא כל המציאות שאנחנו כאילו חיים עלי אדמות, היא בעצם חלום אחד ארוך. מן הסתם אין בקוראי 'בעולמם' אחד שלא חשב על כך.

כמו בכל תחומי החכמה, נאמרו בדבר תשובות רבות ('חכמה בגויים תאמין') ולא בזה נדון עכשיו. כל שאבקש לעורר הוא רק, שככל שמתרבות העובדות שמתבררות לנו בדיעבד כ'עובדות מהונדסות' או כ'מציאות חילופית' אנחנו מתקשים יותר ויותר להבחין בין מה מציאות ומה סתם 'ניפחו לנו את המוח'.

ב"ה שלנו, בני הציבור החרדי, יש לפחות מסורת אבות עיקשת ועקבית ובהרבה דברים אנחנו פשוט 'יוצאים בעקבי הצאן'. יחד עם זאת חשוב מידי פעם לבדוק בעצמנו עובדות שמובאות לפנינו כדי לדעת אם להכניסם לאוצרות הזיכרון שלנו, או למהר ולפנות אותם למקומם הראוי של מעשיות.

אני מתכוון לכך שכיום יש אנשים שממש מתפרנסים מכך שהם עושים מניפולציות במוח שלנו. הם שולטים בערוצים מהם אנחנו ניזונים כדי לדעת מה קורה בעולם. מכניסים לתוכם עובדות שמעולם לא היו ומוציאים מתוכם עובדות שהיו גם היו, אלא שהם פחות נוחים לאלו ששולטים בערוצים הללו.

כמובן שהאמירה הזו היא כללית וצריך להיות זהירים וחכמים שלא לכלול בתוך הדברים גם דברים שאינם שייכים.

אשתמש שוב בדוגמה פוליטית, משום שזה שדה-המשל הנוח ביותר, כי בזה אנשים מתמצאים.

קמה כאן ממשלת חצי-חצי. התואר היותר מתאים לה הוא 'ממשלה מעורבת' כי זה לא חצי חצי, אלא הרבה שברים. אחרי ארבע מערכות בחירות הסתבר שאין הכרעה וצד אחד מבין הצדדים הניצים יצטרך להתגמש במשהו. נתניהו סירב לפנות את כסאו גם במחיר אובדן השלטון לימין וכך קיבלנו ממשלה שמורכבת מהצד היותר ימני שבמפה עם הצד היותר שמאלני שבמפה ובתוספת רע"מ (שמורכבת בעצמה מלפחות שני זרמים פנימיים).

הדבר הכי ברור, מבחינתנו, הוא שאנחנו (החרדים) 'בחוץ'. זו היתה הבחירה של החכי"ם החרדיים (ש'עושים כל מה שיאמרו להם הגדוילים', כמובן) והבחירה הפוליטית הזו השאירה אותנו בצד היותר רחוק מהצלחת. עוד משהו קרה. הצמד דרעי-ליברמן הסתכסך על משהו. לא ידוע לנו על מה בדיוק, אבל ברור שהאהבה הגדולה ביניהם הפכה לשנאה יוקדת. עכשיו ליברמן שונא חרדים לתיאבון ויעשה הכל בשביל להזיק לנו - ק"ו כשזה יועיל ל'צד שלו'.

מכאן והלאה, אנחנו חיים בתוך מציאות כמעט מדומה. המדיה החרדית מגוייסת להציג כל דבר בצורה נגטיבית לממשלה ואנחנו 'אוכלים את כל סיפורי המעשיות' הללו כאילו הן עובדות.

כמעט רק פינה אחת הותיר לנו הקב"ה בעולם המציאות. כמדומני שמחוץ למקום הזה ('בעולמם') אין מקום נוסף שחרדי יכול להכנס אליו ולדעת שהמידע שהוא מקבל אינו חד צדדי וכי המציאות מורכבת יותר ממה שמוצג לו במדיה החרדית.

מבחינה הממסד החרדי, האסון הגדול של האינטרנט אינו העובדה שיש במרשתת גם תכנים שליליים. אולי תתפלאו, אבל היצה"ר מצא לו מסילות לליבותיהם של ישראל, גם לפני שהמציאו את האינטרנט. האסון הגדול, מבחינת הממסד, והסיבה העיקרית למלחמת החורמה באינטרנט היא העובדה שאתם קוראים כאן ברגע זה. אתם ואני, אנחנו האסון שלהם. העובדה שאנחנו מייצרים כאן 'מרחב מוגן' משקריהם הבלתי פוסקים, היא היא המפחידה אותם.

איך זה לחיות במציאות מדומה? לחיות בלי 'בעולמם'.

חרדי בעולמו