עצה לזכות בדין

 

מאת: חרדי בעולמו

 

בימים אלו, כשאנחנו מחפשים עצה כיצד לזכות בדין, יורשה לי להניח הצעה בפני המכובדים.

יש כל כך הרבה לתקן, שזה פשוט לא מציאותי לשנות הכל. את בי"ד של מעלה לא נעוור בהחלטות שנחקקות על הקרח.

כידוע, שינוי דרך זו בעיה קשה. קשה מאוד לשנות את עצמנו בְּאַחַת. אנחנו מורכבים מהרבה מאוד הרגלים והרגל נעשה טבע ושינוי הטבע הינו מהדברים הקשים ביותר. מקובל בשם הגר"א ששינוי טבע אחד, קשה יותר מלימוד כל הש"ס וכדו'.

הרבה עצות ניתנו במהלך הדורות, כיצד לזכות בדין. בדורנו אנו, דור של 'אכשר דרא', עיקר העצות שניתנות להמון, הן עצות של איך לקנות בכסף את הדין. אם תיתן כך וכך לקופת העיר, או לארגון  אחר, אזי 'מובטח לך'/'בוודאי' שתזכה בדין וכדו' הבלים. כן. יש סכום מדויק כמה עולה זיכוי בדין. תעריף אחיד לעשיר ולעני.

חלפו עברו להם הימים בהם לא ידענו כיצד לזכות בדין. ייתכן שגם כיום רועדים הדגים בים לְמִשְׁמַע הקול 'אלול', אבל אם אכן כך הוא, אזי זה רק בגלל שאין להם כרטיסי אשראי לחייב את חשבונם לטובת אחת הקופות המקושרות, שיודעות איך לסדר את העניינים שם למעלה.

אני שייך לדור הישן. אותנו לימדו שדברים באים בקושי - ומה שבא בקלות, כנראה שהוא בכיוון ללמטה. נראה שהדור הזה שונה קצת ויש מי שחושבים שגם את הדין אפשר לקנות במתן כסף לידיים הנכונות. האמת היא שמן הסתם אנשים כאלו יזכו בדין, אבל לא בגלל מה שהם חושבים, אלא מדין מי שפטור מכל המצוות. אפילו בלי 'הסעיף המסייע' של הגימגום (וד"ל).

אמנם, מי שאינו שוטה מופלג, יבין מן הסתם שצריך לעשות תשובה, כדי לזכות בדין. אם נבוא כמו אתמול, אין זה סביר שנצליח לקנות למעלה דין בשוחד (חוץ מהשוחד שנאמר שמקבלים למעלה, אבל אכמ"ל).

הבעיה הקשה ביותר היא למצוא את 'הנקודה העיקרית', אבן היסוד, שכאשר נשנה אותה, נשנה את הכל. שינוי שהוא סתם הצהרה חלולה, שווה כמו הצהרה חלולה. לכן, לימדונו רבותינו, צריך בן האדם לחפש מהי הנקודה שאם הוא ישנה אותה, הוא יקנה מִשְׁעָן להצבת המנוף שאיתו הוא יוכל להרים את כל המטלות שעוד יגיעו.

מן הסתם, כל קורא שורות אלו, נוהג כך ומן הסתם לכל אחד יש את החישובים מה נכון לו לשנות בשנה הקרובה. יורשה לי להציע כאן אפשרות נוספת. איני יכול לומר שהיא ההצעה הטובה ביותר, אבל היא בוודאי שווה מחשבה ושיקול דעת.

ההצעה שלי פשוטה מאוד. לקחת את הדעת שהפקרת, בחזרה. הקב"ה שלח אותך לעוה"ז מצויד בכלים שונים ובראשם - בדעת. גם לב מבין היא מתנה גדולה ומי שזכה בזה, צריך לשמור על זה מכל משמר. אלו שני דברים שבדור כזה של 'אכשר דרא' נוטים להתקלקל ולהחמיץ.

כשאמר לי אחד מגדולי ישראל, את האמירה הבאה, לקח לי זמן להבינה. 'היום לרוב הציבור שלנו יש דין של 'תינוקות שנישבו לבין החרדים', כך אמר הגאון. אולי מן הדין לומר כאן את שמו. מדובר בר' יענקב פרידמן, מיסד וראש ישיבת 'תושיה' שבתפרח.

כפי שסיפרתי פעם, אין לי 'גדולומטר', אבל יש לי סימנים, מי יכול להיות 'גדול' ומי בוודאי לא. סימני הגדלות שראיתי אצל ר' יענקב פרידמן הם רבים, אבל אפרוט כאן אחדים.

1. הוא הקים ישיבה ומסר אותה במתנה שלא ע"מ להחזיר לר' אביעזר פילץ. נכון שעודו מוסר שם שיחות מעת לעת, אבל את ראשות הישיבה הוא מסר במתנה גמורה. כמה כאלו אנחנו מכירים?

2. הגם שכיהן כראש ישיבה, לא מנע את זוגתו (מלנהוג בְּטָרַנְטֶה ומ)לשמש כמרצה למתמטיקה באוניברסיטת באר שבע. אתם מכירים אחד כזה?

3. שמעתם את שמו? ראיתם אי פעם את תמונתו? מן הסתם, לא. כן, זה עוד סימן.

4. מי שמכיר אותו, את צניעותו וענוותו, יודע.

פעם, בעת דיון בנושא כלשהו, הוא אמר לי כבדרך אגב, שעל הציבור אין לבוא בטרוניות, כי רובם ככולם דינם כתינוק שנשבה לבין החרדים.

כשראה תמיהתי, תמה עלי בחזרה: 'מה ההגדרה של 'תינוק שנשבה' (ומיד עלו כל ההגדרות, כמובן), אז תגיד לי במה אנחנו שונים??'

לקח לי הרבה שנים להבין ולהפנים עד כמה הוא צודק. רובא דעלמא באמת רק 'מעשי אבותיהם בידיהם'. כך הם נולדו, כך הם גֻּדְּלוּ, וכך הם חיים. צריך כוחות נפש ומאמצים כבירים, כדי לעשות שינוי בחיים, כדי להחשב כ'חי' בכלל.

אמנם זו מחשבה קשה, אבל הנחמה בצידה: אפשרי, בקל ובידי כל אחד ואחת, להתחיל את השינוי. זאת, בתנאי שימצא את הנקודה היחידה, הקלה והפשוטה שממנה הוא יכול להתחיל.

אז אני מציע כאן אפשרות אחת. להחליט שאני יותר לא מפקיר את דעתי. פשוט למעט בקריאת פרסומות ולמעט במשקל שאני נותן למידע שמגיע ממקורת אינטרסנטיים.

קח את דעתך חזרה! תחליט שמעכשיו והלאה, תעביר כל דבר שמגיע אליך, במסנן הדעת בו חנן אותך הבורא.

הקושי הוא לא ברגע לקיחת הדעת בחזרה. הקושי הגדול הוא שבתוך זמן קצר, תמצא את דעתך מתנגשת עם ערימות של פסולת והבלים שהורגלת לחשוב בהן.

זהו. הנה. העבודה מתחילה.

וכמו תמיד בעבודה אמיתית. זו לא החלטה של זבנג וגמרנו. זה מאבק יומיומי, להחזיק בה, לאבד אותה, להילחם בייאוש ולשוב ולאחוז בה, שוב ושוב.

פשוט אין לנו כלי אחר לאחוז בו, כדי לדעת שאנחנו בדרך הנכונה. פשוט אין.

ומחלקך יהיה חלקי

 

חרדי בעולמו.