שמישהו יסביר ללבלר השכיר של גור ישראל כהן שראש ישיבת שפת אמת הוא לא משה חיים דנדרוביץ אלא מרן הגר"ש אלתר, שמונה לתפקיד ע"י קודמו בתפקיד אביו אדמו"ר הפני מנחם זי"ע עם עלותו על כס האדמו"רות.
משה חיים דנדרוביץ הוא מג"ש בשיעור א בישיבה קטנה.
אברהם יוסף אירנשטיין הוא לא מעתיק השמועה של הבית ישראל. הוא לא רב (אלא אם לריב עם אנשים מעניק לבעל המריבה את התואר רב), ולא דמות תורנית משום סוג.
יצחק ברודא גם הוא לא רב ולא משמש בשום תפקיד תורני. ההוראה הרבנית היחידה שיצאה לציבור מפיו היא ש"אסור להפריע ליודישע חתונה" (=אם ליצמן, עוד "רב" ידוע, משמש שם כסבא...).
מדובר באנשים שכל מעלתם היא היותם מקורבים לאדמור מגור. אך קירבה לאדמור איננה רבנות ובוודאי שאיננה מייצרת את התואר ת"ח.
ככלל, המאפיין העיקרי של מקורבי האדמו"ר אינו, למרבה הצער, גדלות תורנית או מוסרית. אלא בעיקר תככנות, נכלוליות, בריונות, ומחלוקות.
האדמו"ר כשלעצמו הוא ללא ספק אדם נשגב ובנם של קדושים, אך כוורת האישים המקיפה אותו מפוקפקת למדי.
כך שהציוץ הנלעג של ישראל כהן היה נכון יותר לו היה מנוסח כך:
לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים
הרבנים המופלגים הרב עקיבא גרינצייג והרב שלמה אלבוים, במסגרת מחאתם על ביזוי ת"ח של ענק התורה הגר"ש אלתר והמוני ת"ח המסתופפים בצילו, הגישו תביעה נגד אברהם יוסף אירנשטיין, יצחק ברוידא, והרב משה חיים דנדרוביץ, שנטלו חלק במסע ביזוי ת"ח העצום שמתחולל בראש חוצות בשנתיים האחרונות.
בתקוה שמחאה זו תהווה משקל נגד לביזוי הת"ח הנורא שהללו חוללו, ובתקוה שהדבר יועיל לזירוז הגאולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.