מכרז תפור כזה לא ראיתי הרבה זמן" - כך בחשו גפני ונהרי בכספי משרד הרווחה
גור מגידו
06:06| עודכן ב: 10:38
בתקציב משרד הרווחה חבוי בלוף. סך הבלוף: כ-30 מיליון שקל בשנה. זהו כסף קטן בהשוואה לסך תקציבו השנתי של המשרד, כ-10 מיליארד שקל - ובכל זאת, בלוף.
לבלוף הזה קוראים תוכנית נוח"ם, ראשי תיבות של "נוער חרדי מנותק". על הנייר, התוכנית בת כשני העשורים נועדה לסייע לנוער בסיכון שמסתובב ברחובות ועלול להידרדר לפשע.
בפועל, הכסף המיועד לה הולך למימון ישיבות חרדיות שנחשבות ספקיות של משרד הרווחה, וחלק משמעותי מתוכו מממן תלמידים שאינם עונים אפילו להגדרה של "נוער".
אחת לחמש שנים נערך מכרז לבחירת המוסדות שדרכם אמור להיות מוענק הסיוע. משך הזמן בין המכרזים עשוי כמובן להתארך לשש או שבע שנים, בגלל סחבת.
כפי שמלמדות הודעות אי־מייל פנימיות בין חברי הנהלת משרד הרווחה שהגיעו לידי TheMarker, חברי הכנסת החרדים יודעים כיצד לדאוג שתוצאת המכרז לא תסטה מהמצופה, ושהתקציב האמור לממן מסגרות "חוץ־ביתיות" לבני נוער אבודים, ימשיך לאותן ישיבות שכבר נהנות מהתקציב. אם להשתמש במילותיו של חשב משרד הרווחה - יוצרים קריטריונים ש"תופרים את המכרז".
עוד כותרות בנושא
"זו קריאה לעזרה": המהומות בירושלים חושפות את הכשל של החינוך החרדי
תקצוב עיוור
במכרז האחרון בתוכנית, שנערך בשני חלקים, ב-2013 וב-2014, זכו כ-20 ישיבות חרדיות להשתתף בתוכנית.
המוסדות הללו נרשמים כמי שתומכים דרך קבע בכ-500 צעירים שסומנו על ידי משרד הרווחה כ"מנותקים". כלומר, כמי שאינם מסוגלים להתמודד עם עול לימוד התורה ולכן עשויים להיפלט מהחברה החרדית, להסתובב ברחובות ולהתגלגל למחוזות לא רצויים של פשיעה ואלימות.
האבסורד הוא שמסגרת התמיכה למי שלכאורה אינו מתאים לישיבות החרדיות - היא הישיבות החרדיות עצמן.
התמיכה אמורה לכלול מימון למקום מגורים לבני הנוער שבסיכון, ארוחות ומתן מסגרת חינוכית "רכה", כזאת שהם מסוגלים להתמודד איתה למרות הקשיים שלהם.
חלק גדול מהמוסדות הנתמכים, כמו ישיבת אור אלחנן מירושלים או ישיבת בית יעקב של חסידי גור מחיפה, הם ישיבות שבהן לומדים מאות תלמידי ישיבות רגילים שאינם קשורים לתוכנית של משרד הרווחה.
כל ישיבה כזאת קולטת כ-20 "מנותקים", ומקבלת בסביבות 60 אלף שקל בשנה על כל אחד מהם. בסך הכל, קליטת ה"מנותקים" נותנת לישיבה תקציב ממשלתי של כ-1.2 מיליון שקל בשנה.
לאור הפיקוח הרופף של המשרד על הנעשה באותן ישיבות, חלק מגורמי המקצוע במשרד הרווחה סבורים כי זהו פשוט עוד תקציב לישיבות - בכסות של פעילות רווחה.
תכתיבים פוליטיים
המכרז החדש שהתחילו לנסח במשרד לתוכנית נוח"ם בסוף 2019, אמור היה לשים סוף לתקצוב העיוור. הטיוטה החדשה שינתה את הכללים ויצרה אפשרות (או סכנה) שמוסדות חדשים יזכו במכרז, והכסף יפסיק לזרום לישיבות. כאן העלילה התחילה להסתבך.
עוד לפני שפורסם המכרז, הגיעה הטיוטה לידיו של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). הודעות האי־מייל הפנימיות בהנהלת משרד הרווחה מלמדות שמנכ"ל המשרד, אביגדור קפלן, היה נכון לקבל תכתיבים פוליטיים מגפני, אף שאינו כפוף לו. השר במשרד הרווחה באותה עת היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו - לאחר שהשר הקודם, חיים כץ, נאלץ להתפטר בעקבות הכוונה להגיש נגדו כתב אישום.
"שמעתי שגפני זועם עלינו על שינוי בתנאי המכרז של נוח"ם. מה היו השינויים?" שאל קפלן במייל ששלח לאחד מאנשיו בדצמבר 2019. "הגבלנו את הגיל (גיל הנוער הנתמך; ג"מ) ל-21 ולא עד גיל 25 כפי שהיה במכרז הקודם", עודכן המנכ"ל באחד השינויים הבולטים.
למחרת עידכן בכיר אחר במשרד מה בדיוק הרגיז את גפני, ומה הוא מבקש לשנות: "הגבלת כמות המסגרות (הזוכות) לעשר במקום ל-21, חלוקה לרשויות (חלוקה לאזורים שפורטה בטיוטה; ג"מ)... והורדת גיל הכניסה למסגרות".
בכיר אחר במשרד כתב לרעהו בתגובה על ההערות: "זה באמת מעורר תהיות מנין לו (לגפני; ג"מ) הנוסח של המכרז שעדיין לא פורסם". גפני, אגב, אישר את ההתערבות שלו בנושא בתגובה לפניית TheMarker. הוא התגאה בהשפעתו למען "המוסדות שפעלו תמיד".
את המנכ"ל קפלן, לא העסיקה השאלה מנין הגיעה הטיוטה לידיו של גפני. ניכר שהיה לו חשוב יותר שגפני ייצא מבסוט.
"לצערי, אחת הטיוטות של המכרז דלפה החוצה, מה שמייצר כעסים", הסביר אחד מעוזריו במייל פנימי.
"אנו מבקשים שלא לפרסם את המכרז החדש עד לקבלת אישור המנכ"ל למתווה".
פרסום המכרז נדחה בכמה חודשים, אך אל דאגה: סוכם שהישיבות שגפני חפץ ביקרן ימשיכו לקבל את התקציב השוטף עד שיפורסם מכרז חדש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.