חולה, אלים, מסוכן, וחלש

זה היה צפוי, הוא הציג את עצמו כגיבור אבל הוא לא היה כזה, וההוכחה שלא יכל להתמודד עם ההאשמות נגדו. אם הוא היה חזק לא היה מרים ידיים והולך עד הסוף, גם אם חלק מן הדברים עלילות היה עושה לעצמו חסד אם היה נאבק ומוכיח כי העלילו עליו עלילה. הבעיה שלו שחלק גדול אינן עלילות, הוא טוען שזה היה בהסכמה, אבל אין גם ספק כי חלק מן המעשים נעשו בדרכים אסורות מכמה בחינות לא רק חוקיות, ואם היה גבר אמיתי היה נוטל אחריות על עצמו מודה ולפחות ככה מתקן קצת מן הנזק שעשה לעצמו

הוא רצה להגיע רחוק ולא קלט כי מי שיש לו קופה של שרצים צריך להזהר ולא למשוך חבל יותר מדי, הוא הרחיק כל כך עד שלא היה זה פלא שנמצאו מי שבאו עמו חשבון. הדברים לא היו בגדר סוד, אני מלווה את מעשיו מאז שהוא היה בחור צעיר, הוא רדף אותי בצורה אלימה בשליחות 'העדה החרדית' וסבו, מאז שהיה בחור צעיר ומאוחר יותר הקמב"ץ של 'העדה החרדית' עוד לפני שעשה  סיבוב של מאה ושמונים מעלות בחייו האידיאולגיים אם בכלל היו כאלה, הוא נאלץ לעזוב אותם כאשר תפסו אותו בבית ברמת אשכול במצב שכבר לא יכל לצאת מזה רק על ידי פרישה בטרם שמסלקים אותו. עוד קודם לכן הספיק להגיע לארצות הברית בתקוה כי יתפוס ויהרוג אותי, הביא עמו את חברו הטוב אהרל'ה גרטנר, והקב"ה ששומר עלי מהיום הראשון שלי שלח שליח להציל אותי, שמו היה הרב אליעזר זילבר הי"ד והוא זה שיצא ממשרדי שהיה אז מתחת לביתי ב-12 בלילה בזמן שהייתי הולך לדפוס, לזילבר היה אז רכב כמו שלי ומשי זהב היה בטוח שזה אני. בני אבי שיחי' הלך עם זילבר ונכנס לרכבו הוא היה צריך להביא לי משהו וחזה במחזה, הם עצרו את המכונית פינצ'רו את הגלגלים שברו את החלון הקדמי פתחו את דלת הנהג הוציאו אותו בכח הכניסו אותו לווען הם דקרו אותו 11 פעמים לצד ליבו הוא צעק אני לא שאולזון אתם טועים הם לא האמינו והמשיכו להכותו אבל היה שם מי שהחליט לבדוק בכיסו וראו שטעו וזרקו אותו ברחוב 51 לצד בית הכנסת של גור בבורו פארק וברחו

ר' אליעזר זילבר מאז חלה ולאחר כמה שנים הלך לעולמו צעיר, הפצעים הקשים שגרמו לו נטלו את חייו, אהר'לה גרטנר בא לביתו לבקש ממנו מחילה פעמיים, זילבר לא הסכים למחול לו, שאל אותו איך בכלל חושבים לרצוח אדם, גרטנר הסביר לו כי משי זהב הביא אותו לאמריקה לעשות את המלאכה הוא בא יחד עמו, כאשר הקב"ה שמסובב הסיבות גרם להם תאונה ביום המחרת על גשר הגוואנעס בין בורו פארק למנהטן, ואני הגעתי מאחוריהם ואספתי אותם הכנסתי אותם לבורו פארק, היו שם יהודה ואחיו משה וגרטנר שהתעניין ביקש לדעת כל פרט אם המשטרה מחפשת אחריהם, וכמובן שהם הסתלקו מיד חזרו לארץ פרט למשה שגר היה באיזור

יהודה משי זהב היה גבר אלים ורוצח ממש, הוא שפך המון דם וזה לא הזיז לו, מאוחר יותר ניסה לשחק משחק אחר כאשר הוא עובד עם המשטרה שם הכינוי שלו היה 'העוקץ' הוא היה השטינקר של המשטרה בציבור החרדי וככה שמר על עצמו, רבים התללוננו על מעשיו אך למשטרה היה ענין לשמור עליו

אפשר לכתוב עליו ספר של כמה כרכים על מעשיו החמורים ואיך הרס כל כך הרבה משפחות, איך הוא רדף אנשים בצורה פראית ואכזרית בנוסף על מעשיו המכוערים האישיים שנבעו ממחלה, הוא היה חולה בתחום הזה בצורה הכי פראית ואכזרית. ולא רק הוא, עוד מבני משפחתו, אחד מאחיו השתחרר לאחרונה ישב בשל עבירות חמורות דומות בבני המשפחה, אחר מת לפני כמה חדשים מי שהיה אולי אף גרוע ממנו בתחום הזה, מכיר אני את המשפחה הזו יותר מחמישים שנה, הסבא שלהם שהיה מזכיר 'העדה החרדית' לחם בי מפני שהגנתי על מי שנרדפו על ידי 'העדה החרדית' באותן שנים במיוחד בעלזא ואחרים, הם הבטיחו לחסל אותי, וב"ה עברו מאז יותר מארבעים שנה ואיש מהם לא הצליח לנגוע בי, כל פעם שרדפו אחרי פגעו באחרים זה קרה בכמה מקומות, מסכנים אלו שנפגעו בטעות חשבו שמדובר בי

כואב שאדם למרות כל מה שעשה מסיים את חייו בצורה שכזו, אבל לאפשר לו להמשיך במעשיו הרעים ולהרוס עוד ועוד ילדים ומשפחות אסור היה. לא האמנתי שאזכה בחיי לראות במפלתו ומפלת בני משפחתו שרדפו אותי כל כך הרבה שנים, לא רק הם כמעט כל מי שלחמו בי סיימו רע, ולמרות זאת איני אוהב לראות בחורבן של יהודי אחר למרות מעשיו, האחריות ההדדית של כל יהודי מחייבת להתייחס לאנשים כאנשים גם אם הם חוטאים, אבל יחד עם זאת אסור לאפשר להמשיך ולהתעלל כפי שהוא התעלל במשך כל כך הרבה שנים

אני מקוה שיצורים אחרים כמותו - ולצערי הרשימה ברחוב החרדי ארוכה - ילמדו ויבינו כי סופם יבא, וכי יש דין ויש דיין

חיים שאולזון