ברמבם נשארו 5 פצועים: 4 פצועים קשה מונשמים - מבוגר 50+ ונער כבן 17 בטיפול נמרץ, שני ילדים בגילאי 11-13 שעדיין אלמונים בטיפול נמרץ ילדים. עוד ילד בן 13 מוגדר קל - בינוני במיון ילדים. מרכז המידע מקבל פניות רבות של הורם וקרובי משפחה שמנסים לברר זהות המטופלים האלמונים. מרכז המידע מאויש עי עובדות סוציאליות שמתשאלות את הפונים ומנסות להשוות לנתונים על המאושפזים.
עד ראייה מבית שמש שהיה בזמן האסון בתיעוד מזעזע וניצל בנס בראיון לגיא ורון - ״במעבר המדובר היה כל הזמן זרימה של אנשים והכל עבר חלק, פתאום נהיה שם דוחס עצום. הרמתי את הראש וראיתי 3 שוטרות ו-2 שוטרים שפשוט עומדים ועוצרים את האנשים שלא יעברו. אנשים התחננו, בכו, צעקו שהולכים למות, שאין להם אוויר, הם לא שחררו את המחסום. ילדים התעלפו לנו שם בידיים. כשהם כבר שחררו, כולם קרסו אחד על השני״ .
האסון בהר מירון אחד הפצועים משחזר: "זה התחיל מעומס מאוד גדול. היו עליי הרבה אנשים, שכבתי על מישהו והוא לא נשם. היו צרחות ואנדרלמוסיה, ראיתי ילדים מתחתיי. הדבר היחיד שרץ לי בראש זה שאני לא רוצה שהילד שלי יהיה יתום".
האסון במירון: הדוחק בהר ממשיך - מאות מסרבים להתפנות ומתעמתים עם המשטרה בדרישה להיכנס למתחם הקבר.
אסון מירון: מאיר לוין שנפצע קל סיפר על רגעי האסון: "ראינו צפיפות חמורה והרגשנו שהולך לקרות אסון. כשהגענו למדרגות היה סחף אדיר של אנשים, ואז התהפכנו אחד על השני. שכבנו המון זמן, השוטרים עמדו בצד ולא עשו שום דבר, עד שאחד מהם שבר קיר אלומיניום. לא חשבנו שנצא משם בחיים".
יוסי יפה, שהיה עד לאסון בהר מירון, מספר בגל"צ בסמוך להר: "השביל התלול בזירה היה חסום משני צדיו, כך שאנשים שהיו שם ורצו להיחלץ לא יכלו. המשטרה לא אפשרה להם את האופציה".
בן כספית: לפני 5 שנים כתב נצ"מ באגף התנועה מסמך שכותרתו "הילולת מירון: מוחקים את הכתובת מהקיר". הוא מנתח אסונות קודמים (ערד וכו') ואת ה"כמעט אסונות" במירון, קובע שהתשתיות על ההר לא יכולות להכיל את כמות האנשים, קורא להגביל את הכמות, למנות מפיק, לנקוט באמצעים וקובעשבעת אסון אי אפשר יהיה לשלוט בקהל ויהיה אובדן שליטה בשטח. עוד הוא קובע כי האחריות על המשטרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.